השופטת דחתה את עמדת רשות האוכלוסין: גם בת הזוג הטרנסג'נדרית תירשם כאם הילדה

בנות זוג - שאחת מהן טרנסג'נדרית (נולדה כזכר) - שהרו כתוצאה מהריון ספונטני מזרע של הטרנסג'נדרית ילדו בת לפני מספר שנים בארצות הברית. השתיים הגישו עתירה לבית המשפט בישראל נוכח סירוב רשות האוכלוסין לרשום גם את האם הטרנסג'נדרית כאם הילדה, בהתאם לפרטים המופיעים בתעודת הלידה שהונפקה לילדה בארצות הברית והתליית הרישום בביצוע בדיקה גנטית.

העתירה של בנות הזוג התקבלה שלשום ועמדת הרשות נדחתה. השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה את עתירת בנות הזוג והורתה לרשות לרשום במרשם האוכלוסין את שם הקטינה ואת בנות הזוג כאימהותיה, כפי שמופיע בתעודת הלידה הזרה שלה מארצות הברית. כמו כן קבעה השופטת כי הרשות תישא בהוצאות העותרות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25 אלף שקל.

העתירה עסקה בזוג נשים, שאחת מהן כאמור נולדה כגבר. על פי הטענה הקטינה נולדה לפני מספר שנים מהריון ספונטני מזרע של בת הזוג שהייתה גבר בעברה. בעתירה ביקשו בנות הזוג להורות לרשות האוכלוסין וההגירה לרשום את בתם הקטינה שנולדה בארצות הברית, לא רק כבתה של בת הזוג שילדה את הבת הקטינה אלא גם כבתה של בת הזוג השנייה (שנולדה כגבר) מאחר וההריון נוצר מהזרע שלה והיא הורה ביולוגי של הקטינה.

בנות הזוג טענו באמצעות עוה"ד דניאלה יעקובי וחגי קלעי כי רישומה בלבד של בת הזוג שהרתה את הקטינה כאמה של הקטינה יגרום לרישום פרטים לא שלמים במרשם האוכלוסין, ומכאן לפגיעה בזכויות הקטינה וכן בזכויות בנות הזוג. לטענתן, סירוב הרשות לרשום את הורות שתי בנות הזוג לקטינה הינו נעדר סמכות, בלתי סביר ומפלה.

מהעתירה עולה כי לאחר שהתגוררו מספר שנים בארצות הברית במהלך שנת 2020 עברו בנות הזוג להתגורר בברלין בגרמניה ובפברואר 2022 פנו לקונסוליה בברלין בבקשה להנפיק לקטינה דרכון ישראלי, ולהירשם בו כאימהותיה בהסתמך על הרשום בתעודת הלידה. ביוני 2022 קיבלו בנות הזוג את תשובת הרשות בדוא"ל ובה נרשם כי: "היות ובת הזוג הינה טרנסג'נדר יש להמציא הוכחות כי הילד נושא את המטען הגנטי שלה ולכן יש להפנותם לבית משפט בארץ".

עורכי הדין חגי קלעי ודניאלה יעקובי. "טוב עשה בית המשפט שהבהיר לרשות האוכלוסין את חובתה לכבד תעודות ציבוריות זרות" | צילומים: לפליקס רטברג, לדליה נבעה

הרשות טענה בבית משפט כי משום שלטענת בנות הזוג הקטינה נולדה כתוצאה מהיריון ספונטני שהרתה אחת מבנות הזוג מזרע של השנייה, הרי שלטענתן בת הזוג השנייה היא הורה ביולוגי של הקטינה. לפיכך, טענה הרשות כי על בנות הזוג לפעול לרישום ההורות של בת הזוג הטרנסג'נדרית לקטינה בהתאם לנוהל הרשות "נוהל הוספת פרטי אב לקטין תושב ישראל הרשום במרשם האוכלוסין". זאת, על דרך הוכחת ההורות הביולוגית, ולא בהסתמך על תעודת הלידה הזרה, שכן אין מדובר ברישום "הורות רישומית" אלא ברישום הורות גנטית שמחייבת המצאת פסק דין הצהרתי של בית המשפט לענייני משפחה שקובע את ההורות הביולוגית לאחר שזו תוכח כעניין עובדתי.

השופטת קיבלה כאמור את עתירת בנות הזוג והבהירה כי "בכל המקרים שבהם מוצגת לפקיד המרשם תעודה ציבורית שאין ספק לגבי אמיתותה ונכונותה, שיקול דעתו מוגבל ועליו לרשום את הפרטים המבוקשים בהתאם לתעודות הציבוריות שהוצגו. במובן זה העתירה שלפני אינה מגלה מורכבות מיוחדת וההכרעה בה בהתאם לדין ולהלכה הנוהגת היא פשוטה. העותרות (בנות הזוג - ל.ד) הציגו תעודה זרה מארצות הברית, בה רשומות העותרות כאמותיה של הקטינה. על כן על פקיד הרישום היה לרשום את פרטי הקטינה כפי שהם מופיעים בתעודה שהוגשה. הנתון הנוסף, בשלו סירב פקיד הרישום לרשום את שהתבקש, הורייתה של הקטינה מזרע של העותרת (הכוונה לבת הזוג הטרנסג'נדרית - ל.ד) , אינו מביא לכך שהתעודה זרה אינה נכונה על פניה. ההיפך הוא הנכון... טענות הרשות בעניין זה טוב היה אלמלא היו נטענות כלל".

השופטת מיכל אגמון גונן. "על פקיד הרישום היה לרשום את פרטי הקטינה כפי שהם מופיעים בתעודה שהוגשה" | צילום: אתר בתי המשפט

עורכי הדין דניאלה יעקובי וחגי קלעי, באי כוח בנות הזוג מסרו בתגובה: "דרישת רשות האוכלוסין כי בנות הזוג יוכיחו את הורותן באמצעות בדיקה גנטית, כתנאי לרישומן כהורי ביתן, מקום שאלה כבר רשומות כאימהותיה בתעודת הלידה והרישום מתבקש מכוח תעודת הלידה, הינה דרישה מפלה שהועלתה על ידי הרשות רק מאחר ומדובר בבנות זוג מאותו המין. טוב עשה בית המשפט שהבהיר לרשות האוכלוסין את חובתה לכבד תעודות ציבוריות זרות. אנו תקווה שלאור פסק הדין פקידי הרישום ירשמו מעתה את ההורות של כל ההורים הלהט"בים בהתאם לרשום בתעודת לידה, ללא תנאים נוספים וכפי שמתאפשר להורים שהם גבר ואישה".