"זו ההזדמנות של יזמי הטכנולוגיות הביטחוניות"

האיום המתמשך והמציאות החדשה שהכתה בתעשיית הטק המקומית מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל גרמו לטלטלה משמעותית בקרב יזמים ומשקיעים כאחד. לנוכח האיומים הביטחוניים ואי־הוודאות הכלכלית, ניצבים יזמי ההייטק בפני אתגרים חסרי תקדים. כיצד על היזמים לפעול בתקופה שבה הביטחון האישי והכלכלי מוטל בספק יותר מתמיד?

"המלחמה מציבה אתגרים משמעותיים בפני תעשיית הטק המקומית, ויוצרת תנאים של אי־ודאות שמקשים על פעילות החברות ומרחיקים משקיעים", אמרה מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית פועלים טק, בריאיון לקראת אירוע +Roadshow של כלכליסט בשיתוף פועלים טק. "אולם ישנה גם הזדמנות בתחום שבו ישראל יכולה לשוב ולהוביל - הטכנולוגיה הביטחונית. ההוכחה לכך היא סבב הגיוס המרשים של חברת Anduril האמריקאית, שגייסה לאחרונה 1.5 מיליארד דולר – שיא בתחום ההשקעות בטכנולוגיה ביטחונית. זהו גיוס שמסמן שינוי מעניין בהתעניינות הקרנות בתחום שהיו לו אתגרים תרבותיים ופוליטיים בעבר".

להגשת מועמדות לסטארטאפים העומדים בקריטריונים לחצו כאן

אירוע +Roadshow שיתקיים ב־25 בנובמבר (למוזמנים בלבד) מחבר בין חברות בשלבי פרהסיד עד סבב גיוס A לטובי המשקיעים בישראל, במטרה לייצר עבור היזמים שנבחרו הזדמנות לסדרה מרוכזת של מפגשי אחד על אחד עם שותפים בקרנות הון סיכון מהמובילות בישראל.

קיסוס הרצוג הוסיפה כי על פי פרסומים אחרונים, ב־2024 סטארט־אפים בתחום הטכנולוגיה הביטחונית בעולם גייסו כבר 2.5 מיליארד דולר - כמעט בשווי השיא של 2022. "בעבר שילוב בין טכנולוגיה ביטחונית להון סיכון לא היה תמיד מוצלח, ומספר משקיעים נמנעו מהשקעות עקב סיבות מוסריות או לחץ מהמשקיעים בקרנות. גם חברות טכנולוגיה היססו לשתף פעולה עם הצבא, כפי שקרה ב־2018 עם פרויקט Maven של גוגל. עם זאת, בעשור האחרון גדל ההון סיכון באופן משמעותי, ומשקיעים מחפשים הזדמנויות בתחומים חדשים. הגבולות בין טכנולוגיה ביטחונית לתחומים אחרים, כמו בינה מלאכותית ואבטחת סייבר, מיטשטשים, ובעקבות זאת הקרנות הפתוחות להשקעות בתחום הביטחון נפתחות יותר ויותר למימון חדשני, וזו הזדמנות מדהימה ליזמים של מדינת ישראל שפועלים בתחום.

הקרנות הגדולות בעולם בקרב חשאי על ההייטק הביטחוני הישראלי החזון מתחיל להתממש: מילואימניקים ששבים משדה הקרב מקימים סטארט־אפים בתחום הטכנולוגיות הביטחוניות  ובניגוד לעבר גם תעשיית ההון סיכון מסתערת. מובילי ההון סיכון העולמי הגיעו לארץ וסגרו בשבועות האחרונים מתחת לרדאר שורת סבבי השקעה עמם. השם החם: Kela רק השלים גיוס סיד מסקויה האמריקאית וכבר קיבל התחייבות לסבב שני מ־LUX הענקית  סופי שולמןלכתבה המלאה

"כמובן שזה בדיוק הזמן לפנות שוב למקבלי ההחלטות במדינה ולומר - ההון האנושי בישראל הוא הנפט של ישראל, וההון האנושי בטק בפרט. ישראל תמיד היתה מקור ליזמות ולחדשנות, צריך לוודא באופן אקטיבי שאנחנו משאירים אותה כזו, שכן לא לעולם חוסן, והמחירים שאנו משלמים היום בגין המלחמה, פערים חברתיים ומצב הכלכלה, הם גבוהים מאוד".

להגיע ללקוחות, לא לחכות

קובי סמבורסקי, מייסד ושותף מנהל בגלילות קפיטל, הצביע גם הוא על תעשיית הסייבר כנקודת חוזקה של ההייטק הישראלי. "המותג הישראלי והחוזק הישראלי הם כל כך ברורים בסייבר, שזה הפך ל־Non issue שאתה קונה מחברה ישראלית גם בתקופה כזאת. אם אתה רוצה לצרוך סייבר, אתה כמעט תמיד חייב לעבוד עם חברות ישראליות. כמו שאם מישהו אוהב פסטה, הוא לא יעשה חרם על פסטה איטלקית, כי זה פשוט לא רלבנטי. אז כך גם מי שבעולמות הסייבר מבין שהוא עובד עם חברות ישראליות וזה בסדר, זה חלק מהחבילה".

את אחד האתגרים העיקריים של תקופה זו רואה סמבורסקי בצמצום היקף הטיסות לישראל וממנה, אך באותה נשימה הוא אומר: "ההתמודדות של התעשייה היא מדהימה ממש. לא ראיתי פגיעה כמעט בכלל, ואני חושב שחלק מזה קשור לקורונה, שבעקבותיה כבר התרגלנו במידה רבה להתנהל בעולם. מה שאנחנו עושים ברמת הפרקטיקה זה כמה שיותר להגיע ללקוחות, ולא לסמוך על זה שהם יגיעו לכאן".

וזה גם הטיפ המרכזי שלו ליזמים: "לנסוע כמה שיותר, גם אם זה לא נוח לפעמים". טיפ נוסף הוא לא להיכנס לשיחות על המצב בישראל: "להגיד הכל בסדר, ולהמשיך כמה שיותר מהר לביזנס. המטרה היא שהצד השני יבין שהמוצר שלך הכי טוב, ושירצה לקנות אותו".

לא משפיע על הזרים

"אצלנו בפורטופליו לא ראינו השפעה שלילית של המלחמה על החברות", אמרה רונה שגב, שותפה־מייסדת בקרן TLV Partners. לדבריה, "אומנם יש עובדים במילואים, אבל באחוזים יחסית נמוכים. גיוסי ההון היו בשפל בשנת 2023, ולמרות המלחמה אנחנו רואים התאוששות משמעותית ב־2024, עם הרבה יותר סיבובי המשך. כל החברות פיתחו תוכניות חירום למקרה של הפסקות חשמל או הפרעות בתקשורת. לשמחתנו, התוכניות נשמרו עד היום במגירה ולא היה צורך להפעיל אותן. למעשה, ראינו השנה גידול משמעותי במכירות של רוב החברות, וחזרה לצמיחה בריאה גם בקצב ההכנסות וגם בגיוסי כוח אדם".

באשר להשפעת המלחמה על גיוסי הון והשקעות בינלאומיות אמרה שגב: "ההשקעות בישראל התגברו מאוד מאז תחילת השנה, ונראה שהמשקיעים הבינלאומיים מאמינים שההייטק הישראלי חסין לאירועים המקומיים. ההייטק מושפע כמובן ממגמות ברמה העולמית, וכשיש משבר כלכלי עולמי וירידה בהשקעות, זה מורגש בצורה חריפה גם בישראל. אבל בצורה מפתיעה, נסיבות לוקאליות, ואפילו מלחמה אזורית, כמעט ולא משפיעות על המשקיעים הזרים. לא רק שלא נתקלנו במשקיעים שלא מעוניינים להשקיע בישראל, אלא שקצב השקעות ההמשך בחברות הפורטפוליו שלנו גדל משמעותית השנה בהשוואה לשנה שעברה. התדמית של החברות הישראליות נשארה מאוד חזקה, של חברות עם יזמים יוצאי דופן וטכנולוגיה פורצת דרך".

המשאב היקר: יזמות

"אם יש ענף שבנוי בדנ”א שלו להתנהל גם במצבי קיצון, כמו מלחמה, זה ההייטק הישראלי", אמר עמית פילובסקי, שותף מנהל ב־Key1 capital. לדבריו, "למלחמה השפעה דרמטית על כלל המשק בישראל, אך השאלה שאנו צריכים לשאול את עצמנו היא האם ההייטק הישראלי מוכיח חוסן ושרידות, והתשובה היא חיובית, עם סימן קריאה. וטוב שהיא חיובית - כי תוצאה אחרת משמעותה נסיגה משמעותית של כלכלת ישראל בכללותה".

לדברי פילובסקי, ניתן לייחס זאת לאופי היזמי של התעשייה, שהמצב ה"שגרתי" שלה הוא של מלחמת הישרדות יומיומית, כלומר עבודה בתנאים של אי־ודאות, משברים תכופים ודרישה לפתרונות מהירים ויצירתיים.

באשר לסוגיית ההשקעות בתקופה זו אמר פילובסקי כי "משק במלחמה איננו משק אטרקטיבי, זו עובדה גלובלית ידועה, והיא אינה קשורה למלחמה בישראל ספציפית. משקיעים שכבר מושקעים בהייטק הישראלי מביעים אמון וממשיכים לתמוך ולהשקיע בחברות, לא בגלל ציונות, אלא כי יש פה חדשנות, טכנולוגיה ויזמות יוצאות דופן. משקיעים ששוקלים השקעה בישראל או הרחבה של השקעה קיימת מטבע הדברים זהירים יותר וזה טבעי. בנוסף צריך לסייג ולומר שיש ירידה גלובלית בהשקעות בהייטק".

לסיכום הוא אמר: "חשוב להסתכל על הנתונים כדי להבין את עוצמת אמון המשקיעים בתעשיית הטק הישראלית. למרות המלחמה היתה עלייה מסוימת בסך ההשקעות מתחילת המלחמה ועד היום של 6% בהשוואה לאותה תקופה אשתקד, כאשר מעט חברות יחסית זכו לגייס חלק ניכר מהכסף, למשל וויז, ביוקץ' ואחרות, והסייבר כסקטור היה מאוד אקטיבי בהיבט הזה. בכל מה שקשור לאקזיטים, גם פה ראינו שחקנים גלובליים, חלקם חברות ציבוריות, רוכשים סטארט־אפים ישראליים בקצב יותר גבוה בהשוואה לאותה תקופה אשתקד, עלייה של 11%.

"אני מאמין שעם הגעה להפסקת אש נראה גם את המשקיעים שיושבים על הגדר חוזרים להשקיע בישראל. זאת כל עוד סביבת העבודה בארץ – רגולטורית, משפטית וכלכלית – תמשיך להיות יציבה. בשורה התחתונה, לישראל יש משאב יקר שיש לו ביקוש גדול: יזמות, חדשנות וטכנולוגיה פורצת דרך. לזה תמיד יימצא שוק, גם אם כרגע זה נראה מעט מאתגר בגלל המלחמה".