רוטמן מריץ את ההפיכה המשטרית בכל הכוח: סילק 4 ח"כים מדיון בוועדת החוקה

"הקואליציה אפסנה בבוידעם את סיסמת ׳ביחד ננצח׳, הם חזרו להפיכה משטרית מעל השולחן בחקיקת בזק. כל המטרה של שינוי החוק לבחירת נציב תלונות הציבור על שופטים היא סחיטה באיומים של מ"מ נשיא העליון, כפי שהשר יריב לוין אמר במילים אחרות", כך אמרה היום ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) בדיון בוועדת החוקה בהצעת החוק הפרטית של יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) לשינוי הבחירה בנציב תלונות הציבור על שופטים - והעברתה מהוועדה לבחירת שופטים לידי הכנסת, ברוב של 70 ח"כים.

אלהרר התכוונה בדבריה לכך שהצעת החוק של רוטמן, בגיבוי לוין, שכיבכול נועדה לפתור מחלוקת בין מ"מ נשיא העליון השופט עוזי פוגלמן לבין השר לוין, היא הדרך שלהם ללחוץ על פוגלמן להתפשר בשאר המחלוקות שעל שולחן הוועדה - מינוי שני השופטים החסרים בהרכב העליון ומינוי נשיא קבוע לעליון, סוגיה שבג"ץ אמור לקיים עליה דיון ב-18 ביולי.

"שר המשפטים היה רוצה למנות את הנציב מטעמו בלי הפרעה אבל כשהוא לא יכול לעשות זאת בבוטות הוא הביא הצעה לפוליטיזציה בוטה של תפקיד מקצועי", אמרה אלהרר. "הסכנה היא התנגחות ישירה בשופטים. זה לא תרחיש מופרך שיבקשו מהנציב להמליץ על הדחת שופטים 'לא מספיק לאומניים' כמו שאמרה בעבר השרה אורית סטרוק. המהלך הזה הוא חלק מהתנגחות כוללת של הקואליציה במערכת המשפט וניסיון להשתלט עליה. כל הסבר אחר הוא תירוץ״.

הצעת החוק של רוטמן, בה תומך גם לוין, מקודמת במהירות בזק, ואושרה בוועדת השרים לחקיקה בשובע שעבר למרות התנגדותה של היועמ"שית גלי בהרב מיארה והתנגדות הנהלת בתי המשפט. ביום רביעי האחרון עלתה הצעת החוק להצבעה בקריאה טרומית, שם אושרה ברוב של 54 תומכים מול 51 מתנגדים.

הדיון הבוקר בוועדת החוקה היה סוער, וכבר עם פתיחתו, כאשר רוטמן הציג את הצעת החוק, חברי האופוזיציה, הטוענים כי הצעת החוק מהווה המשך להפיכה המשטרית וניסיון ההחלשה של הרשות השופטת, הם נכנסנו לדבריו, ורוטמן איבד את הסבלנות - ומהר מאוד, בתוך כמה דקות, הוציא חברי כנסת בשלוש קריאות מהדיון - קודם כל את ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד) ולאחר מכן גם את ח"כ משה טור-פז (יש עתיד) וח"כ גלעד קריב (העבודה), וצעק להם כי "אתם לא תתבריינו". בהמשך הדיון הוציא גם את ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד).

לאחר שח"כ סגלוביץ חזר בהמשך הדיון לאולם הוא מחה על הוצאתו מהדיון במהירות באופן שלדבריו לא היה תקין, וביקש מיועמ"שית ועדת החוקה ומהייעוץ המשפטי של הכנסת "לקיים בדיקה מעמיקה על אופן התנהלותו והתנהגו של ח"כ רוטמן בוועדה והשימוש בסמכותו כיו"ר. התנהגות זו היא עודף שימוש בכוח ואסור לעשות כאן מה שרוצים". (רוטמן מנגד דחה את דבריו וטען שהוא משקר).

סגלוביץ אמר עוד כי "החוק הזה הוא חוק רע למדינת ישראל שלא היה צריך להיוולד מלכתחילה. כאופוזיציה אנחנו רואים את המהפכה המשפטית חוזרת בזחילה ולא נאפשר לזה לקרות".

גם ח"כ קריב, לאחר חזרתו לאולם, הביע את התנגדותו להצעת החוק ואמר כי "זה חלק מהלו"ז של ההפיכה המשטרית", ועל כן לא ניתן להתייחס להצעת החוק הזו כארוע בודד במנותק מהתמונה הגדולה. לדברי קריב, "ההצעה של ח"כ רוטמן היא ניסוי כלים של חידוש המהפכה המשפטית על מלא. אם רוטמן ושותפיו מתעניינים במינוי נציב התלונות על השופטים יש על שולחן הוועדה הרבה פתרונות. אבל מה שחשוב להם הוא לגרוע את סמכות הבחירה מהוועדה לבחירת שופטים ולהעביר אותה לפוליטיקאים. אחרי בחירת הנציב בכנסת, נעבור לבחירת נשיא ושופטי בית המשפט העליון ומשם ליתר השופטים".

רוטמן חזר ואמר בדיון, שהעברת הבחירה בנציב תלונות הציבור על שופטים לידי 70 ח"כים - ובהצבעה חשאית - ידרוש למעשה "הסכמה רחבה", וגם הדבר יפתור את המחלוקת כיום בגללה אין נציב מכהן. "הצעקות והזעקות מעידים שאין שום רצון מצד האופוזיציה בהסכמה רחבה. רק בבריונות ובאיומים, תוך לקיחת הציבור הישראלי כבן ערובה", אמר רוטמן.

רוטמן אף שלף הצעת חוק מלפני יותר משני עשורים, של ח"כ יוסף פריצקי ממפלגת שינוי, שביקשה לקדם מהלך דומה, וזאת כדי להביך את חברי הכנסת מהאופוזיציה. לדברי רוטמן, "מסתבר שההצעה שנציב תלונות הציבור על שופטים יתמנה על ידי הכנסת היא כל כך אנטי דמוקרטית ונטועה עמוק בתפיסת העולם המשיחית שחבר הכנסת פריצקי בשנת 2000, באישור וועדת השרים בראשות השר יוסי ביילין של ממשלת השמאל בראשות אהוד ברק אישרו אותה. ההצעה ‏עברה במליאה - 35 בעד, אפס מתנגדים. אבל ‏היום קוראים לזה הפיכה משטרית. ‏אפס ענייניות".

לפי הצעת החוק הפרטית, הכנסת היא שתבחר את נציב תלונות הציבור על שופטים בהצבעה חשאית ברוב של 70 חברי כנסת, והוא יתמנה לאחר מכן בידי נשיא המדינה. כל עשרה חברי כנסת, בין אם מהקואליציה או האופוזיציה, יוכלו להציע מועמד לתפקיד. רוטמן שואף כי מנגנון זה יחליף את החוק כיום, לפיו הבחירה בנציב נעשית על ידי הוועדה לבחירת שופטים - שבה מכהנים מלבד פוליטיקאים גם שופטי עליון ונציגי לשכת עורכי הדין - וזאת לפי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון ביחד, שאמורים להגיע ביניהם להסכמה.

מאז הקמת נציבות תלונות הציבור על שופטים ב-2003, כל הנציבים שנבחרו בוועדה לבחירת שופטים היו שופטי בית המשפט העליון בדימוס, האחרון שבהם הוא השופט בדימוס אורי שהם, שפרש בחודש מאי, מבלי שמונה לו מחליף. זאת, עקב חוסר הסכמה בין שר המשפטים יריב לוין שביקש לראשונה למנות שופט מחוזי בדימוס, לבין מ"מ נשיא העליון השופט עוזי פוגלמן, שמבקש למנות שופט עליון בדימוס.

רוטמן טוען שהשינוי המוצע על ידו כעת בא לפתור את המחלוקת "ובכך למנוע סיטואציה שבה בהיעדר הסכמה לא ממונה נציב". בנוסף, כתב בהצעה כי "להסדר המוצע יתרון נוסף, והוא מניעת ניגוד עניינים פוטנציאלי או למראית עין, הטמון במעורבות שופטי בית המשפט העליון בבחירת הנציב – בהתחשב בתפקידו לברר תלונות על התנהגות שופטים לרבות אלו המעורבים בבחירתו".