נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי | צילום: עמית שעל
שיכון ובינוי סיכמה רבעון עם הפסד של 41 מיליון שקל
חברת התשתיות והנדל"ן עברה להפסד לעומת רווח של 78 מיליון שקל ברבעון המקביל; העלייה בפעילות בארה"ב וההתקדמות בהקמת מחנות צה"ל ובמכירת הדירות לא הצליחו לקזז את הירידה בפעילות הקבלנות בארץ, בחלקה בהשפעת המלחמה, ובכמה ממדינות אפריקה; בחברה מנסים לצמצם את החוב אך זה עלה במיליארד שקל
שיכון ובינוי רשמה רבעון שלילי נוסף, בשל ירידה של 6% בהכנסות פעילות הקבלנות בישראל ושל 62% בזו בחו"ל (שאינה בארה"ב), ביחד עם המשך שערוכים שליליים מפרויקטי הדיור להשכרה שלה.
זאת למרות שיפור בתוצאות יזמות הנדל"ן למגורים בישראל ובמגזר הזכיינות, והמשך התקדמות בפעילות הקבלנות בארה"ב.
ההכנסות הכוללות של חברת התשתיות והבנייה ירדו ב-11% ברבעון הראשון של השנה ל-1.9 מיליארד שקל ובשורה התחתונה עברה שיכון ובינוי להפסד של 41 מיליון שקל לבעלי המניות, לעומת רווח של 78 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2023. גם ברבעונים השני והרביעי של שנת 2023 הציגה שיכון ובינוי הפסד.
שיכון ובינוי, שבשליטת נתי סיידוף (41%) ובניהול תמיר כהן, צמצמה במהלך 2023 את המינוף שאיים עליה והצליחה לצמצמו עד לסוף דצמבר ל-10.3 מיליארד שקל. אך בסופו של הרבעון הראשון של 2024 עלה החוב נטו במיליארד שקל ל-1.3 מיליארד שקל.
בשיכון ובינוי קידמו במהלך הרבעון מספר מהלכים שנועדו להמשיך ולצמצם את החוב. כחלק מכך התקדמה החברה במגעים ובמזכרי הבנות שחתמה למכירת חלק מאחזקותיה בין היתר בחברות הזכיינות של מעונות הסטודנטים במכון הטכנולוגי חולון ובמכללה האקדמית תל אביב יפו, בבית המשפט בחדרה ובקריית הממשלה בנוף הגליל; בזכיונות להקמת בסיסי צה"ל ובחניון של בית החולים שניידר בפתח תקווה. התמורה הכוללת עשויה להגיע ל-450 מיליון שקל ולהביא לירידה של לפחות 1.6 מיליארד שקל בהיקף החוב, אך עדיין לא הבשילו הסכמים מחייבים.
בהשפעת המלחמה נרשמה פגיעה בפעילות מגזר קבלנות התשתית והבנייה בישראל, בשל האטה בקצבי הביצוע לנוכח מחסור בעובדים והגבלות שונות שהוטלו באתרי הפעילויות. המחסור המשמעותי בעובדים מביא גם להתייקרות בעלות העובדים הקיימים.
הכנסות המגזר ברבעון נחלשו ב-6% ל-992 מיליון שקל. בחברה הצליחו לחפות על המחסור בעובדים פלסטינים באמצעות הבאת מאות עובדים זרים בעיקר מהודו בסמוך לסוף הרבעון, כך שברבעון השני צפויה להירשם התקדמות בפעילות המגזרית.
במגזר קבלנות התשתיות והבנייה בחו"ל (מלבד ארה"ב, ובעיקר במספר מדינות באפריקה) נרשמה ירידה של 62% בהכנסות ל-96 מיליון שקל. זאת בעיקר כתוצאה מהפסקת העבודות מאז אוקטובר לסלילת כביש באתיופיה בשל אירועי אלימות ואי סדר ומחסור בצמנט, לצד המשך פיחות במטבע הניגרי, הניירה, שצנח ב-37% ביחס לדולר במהלך הרבעון הראשון, שהוביל להפסד של 62 מיליון שקל.
בפרויקטי הדיור להשכרה של החברה בישראל נרשמה הפחתה נוספת בשווי, הפעם של 54 מיליון שקל, שמצטרפת להפחתות קודמות של 978 מיליון שקל.
שיכון ובינוי זכתה במהלך 2022-2020 בחמישה מכרזים להקמת פרויקטים להשכרה ארוכת טווח, אך הריבית שעלתה פגעה בערך הכלכלי ובעלויות מימון הפרויקטים. שיכון ובינוי ניסתה למכור חלק מהחזקותיה בפרויקטים בשדה דב, אך עד כה ללא הצלחה.
לעומת זאת, בייזום הנדל"ן למגורים בישראל רשמה החברה שיפור של 23% בהכנסות ל-458 מיליון שקל, בעיקר מהכנסות שהוכרו ממכירת דירות בלוד ובראשל"צ. שיכון ובינוי הציגה התאוששות במכירת הדירות, ומספר הדירות שמכרה ברבעון הראשון הוכפל ל-157.