עוספיה. “המדינה ביד אחת מעכבת את הרחבת תחום השיפוט, וביד השנייה פועלת להריסת מבנים בקרקעות פרטיות” | צילום: wikipedia
בלעדי
עוספיה לבג"ץ: לאשר התרחבות לפארק הכרמל
המועצה המקומית דורשת לחייב את שרת הפנים לאשר העברת 3,800 דונם, כפי שהמליצה ועדת הגבולות ב־2017. החשש של שקד: תמריץ להמשך בנייה לא חוקית
אחרי חמש שנים של גרירת רגליים מצד משרד הפנים, עוספיה עתרה לבג”ץ בבקשה לחייב את שרת הפנים איילת שקד לאשר את הרחבת המועצה המקומית לשטח פארק הכרמל, כפי שהמליצה ועדת הגבולות ב־2017. את העתירה הגיש בשבוע שעבר ראש המועצה בהיג’ מנסור נגד שקד, הרשות לאכיפה במקרקעין והיועץ המשפטי לממשלה.
קראו עוד בכלכליסט:
על פי העתירה, בינואר 2017 ועדת גבולות של משרד הפנים המליצה להוסיף לשטח המוניציפלי של עוספיה 11 מתחמים בשטח כולל של 3,800 דונם, רובם בבעלות פרטית. השטח שעל פי הוועדה מיועד לסיפוח מוגדר כיום גלילי, כלומר אינו שייך לשום רשות מקומית אחרת, והוא חלק מפארק הכרמל. בעוספיא חיים כ־13 אלף תושבים, השטח המוניציפלי שלה הוא כ־6,800 דונם, כך שוועדת הגבולות המליצה למעשה להגדיל אותה ב־55%, היקף חסר תקדים.
על פי העתירה, בראשית שנות ה־2000 המועצה, שכנתה דליית אל כרמל ורשות הטבע והגנים יזמו מחקר להסדרת השטחים של היישובים האלה ביחס לפארק הכרמל. המחקר נערך על ידי פרופ’ שאול אמיר מהמכון לחקר היישוב בטכניון. על בסיס המחקר במרץ 2007 נערך מסמך הבנות בין רשות הטבע והגנים, הוועדה המחוזית וראש מועצת עיר הכרמל (הרשות המקומית שנוסדה על ידי איחוד דליית אל כרמל ועוספיה ופורקה ב־2008). במסגרת ההבנות סומנו המתחמים שייגרעו מתחומי הפארק לטובת פיתוח היישובים. ועדת הגבולות הוקמה כדי שתיתן ביטוי מוניציפלי להסכמות שבמסמך.
לשר הפנים יש סמכות לקבל את ההמלצות, כולן או חלקן, או לדחות, אך הוא חייב לקבל החלטה בתוך 45 יום. ב־2017 כיהן בתפקיד אריה דרעי, שלא קיבל החלטה בעניין. לטענת עוספיה, סגן שר הפנים אז היה ח"כ יואב בן צור, שבשנת 2020 הודיע כי שר הפנים מסכים להמלצות הוועדה, אך לא יכול לחתום עליהן בתקופת בחירות.
לאחר הבחירות התגלגלת הסוגיה הזו להכרעת שרת הפנים איילת שקד. באמצעות עו"ד קייס נאסר, שותף במשרד מ.פירון ושות’, מנסור ותושבי המועצה מבקשים מבית המשפט "לקבוע כי מחדלה ארוך השנים של שרת הפנים, כמו גם המשך הימנעותה בעת הנוכחית מלהפעיל סמכותה ולמלא חובתה לפעול, אינו סביר באופן קיצוני".
המועצה טוענת כי מאחר שהמדינה לא קיבלה החלטה בעניין ההרחבה, היא לא יכולה לקדם תוכנית מתאר חדשה, ומשום כך בעלי קרקעות נאלצים לבנות ללא היתר בנייה. לכן הם דורשים כי בית המשפט יורה לרשות האכיפה במקרקעין לעצור את הליכי האכיפה: "המדינה ביד אחת מעכבת את הרחבת תחום שיפוט עוספיה לפי ועדת הגבולות שהיא עצמה מינתה, ופועלת ביד השנייה להריסת מבנים בתחום הקרקעות הפרטיות של התושבים, אשר הזכות שלהם להסדרת המבנים שלהם סוכלה ונגזלה בגלל העיכוב בהרחבת תחום השיפוט".
הקושי של שקד לקבל החלטה בנושא הוא היעדר הצדקה תכנונית להעביר למועצה שטח כה גדול. הדילמה שלה מתעצמת משום שמוסד התכנון שאליו שייכת עוספיא (ועדה מרחבית רכס הכרמל) נחשבת חלשה ובעלת יכולת אכיפה מצומצמת, והחשש הוא שאנשי עוספיה יראו בהרחבת הגבולות אישור להמשך בנייה לא חוקית. הגבולות המוניציפליים לא מגדירים את ייעוד הקרקע, וגם אם השטח יעבור לעוספיה, חלקים רבים עדיין יישמרו כפתוחים או חקלאיים שלא ניתן לבנות בהם. למעשה תוכנית המתאר שהוועדה המחוזית מנסה לקדם מאפשרת בנייה בשטח מצומצם בהרבה מאשר השטח שמבקשים להוסיף למועצה.
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "בהנחיית השרה פועלים צוותי משרד הפנים ביסודיות כדי לגבש את הפתרון המיטבי".