בנק ישראל שוקל: חברות כרטיסי האשראי יוכלו להציע פיקדונות

חברות כרטיסי האשראי וגופים חוץ-בנקאיים נוספים יוכלו לקבל רישיון בנקאי רזה, כך ממליץ הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, בדו"ח הביניים שפירסם היום (ב'). המשמעות היא שחברות אלו יוכלו להתחרות בבנקים הגדולים על סיפוק מוצרים פיננסיים שונים, במרכזם גיוס פיקדונות ומכירת אשראי.

אחד האתגרים המרכזיים בשוק הבנקאות הריכוזי בישראל הוא גישור על המתח שבין קידום תחרות לשמירה על יציבות. התרחיש המפחיד ביותר עבור בנק ישראל הוא קריסה של גוף פיננסי שתביא לפגיעה בכספי ציבור ולאובדן אמון. לכן, קבלת רישיון בנקאי היא תהליך ארוך ומורכב שדורש משאבים רבים, ואלו מהווים חסמי כניסה לגופים אחרים ופוגעים בתחרות.

ההצעה של הצוות הייעודי של בנק ישראל, בראשות המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי, מנסה למצוא נקודת אמצע בין קידום התחרות לשמירה על היציבות, שבה גופים חוץ-בנקאיים יהיו מוכנים לבקש רישיון בנקאי ולהיכנס למטריית הפיקוח ההדוקה של הבנק המרכזי ולהתחרות בבנקים הגדולים.

ההצעה המרכזית של בנק ישראל היא לייצר הגדרה חדשה של "בנק מדרגה 1", שבה ייכללו גופים פיננסיים שמנהלים נכסים בסך של עד 50 מיליארד שקל (כ-2% מסך הנכסים במערכת הבנקאית). בגופים אלו דרישות ההון, יחס המינוף, הנזילות והוראות הדיווח לציבור ולפיקוח יוקלו ביחס לאלו שבנקים נדרשים כיום לעמוד בהם. מנגד, הבנקים הרזים לא יוכלו לעסוק במגוון תחומים, כגון קריפטו, אשראי ליהלומנים, פעילות בינלאומית ועוד.

המועמדות הטבעיות לקבלת רישיון הן שלוש חברות כרטיסי-האשראי: ישראכרט, כאל ומקס, שמנהלות נכסים בהיקף של כעשרה מיליארד שקל, ושכבר מפוקחות בידי הפיקוח על הבנקים, ולכן תהליך הרישוי צפוי להיות מהיר יותר. אם הן אכן יבחרו להפוך לבנקים רזים, המשמעות תהיה שכעשור לאחר פרסום המלצות ועדת שטרום, חברות כרטיסי האשראי יוכלו לקבל סט כלים רחב יותר להתחרות בבנקים.

לכן, שאלת המפתח היא האם מבחינת חברות כרטיסי האשראי ושאר הגופים החוץ-בנקאיים, בנק ישראל הלך מספיק רחוק כדי שהם יהיו מוכנים להפוך לבנק קטן, או שהרגולציה הכרוכה בהפיכה לבנק, גם אם מדובר בבנק קטן לאחר יישום השינויים המוצעים, תרתיע אותן.

בנוסף ליצירת "בנק מדרגה 1", בפיקוח על הבנקים מציעים לבצע שינויים רחבים ברגולציה על "בנק קטן" - שמוגדר כיום כבנק שמחזיק בפחות מ-5% מסך הנכסים במערכת הבנקאית, כיום אלו הבנק הדיגיטלי וואן זירו ובנק ירושלים.

השינוי המשמעותי ביותר נוגע למבנה הבעלות על בנק קטן: בעקבות רפורמת בכר ב-2005, נאסר על חברות החזקה פיננסיות להחזיק בבנקים קטנים. עם זאת, כיום חברות פיננסיות מחזיקות בגופים חוץ-בנקאיים שללא האיסור הקיים בחוק, יהיו מעוניינים לקבל רישיון בנקאי רזה. שתי המועמדות הבולטות מהבחינה הזו היא חברת כרטיסי האשראי מקס, שמוחזקת בידי כלל, וחברת האשראי גמא שמוחזקת בידי הפניקס, כשברקע גם נמצא ניסיון הרכישה של ישראכרט בידי מנורה.

לכן בבנק ישראל מעוניינים לשנות את החקיקה ולאפשר לחברות החזקה פיננסיות להחזיק בבנקים קטנים. עם זאת, מכיוון שמדובר בשינוי עם השלכה רוחבית על המשק שמבטל את אחת ההמלצות המרכזיות של ועדת בכר, בבנק ישראל מבקשים להקים צוות בין משרדי לבחינת הנושא.

הקלות משמעותיות נוספות שיינתנו לבנקים קטנים הן פטור מחובת ניוד חשבון אוטומטי בין בנקים ומסיפוק שירותי בנקאות פתוחה, וכן פטור מהחוק להגבלת שכר הבכירים לתקופה של 5 שנים, ככל שהפטור לא חל כבר כיום על אותו גוף. זאת, לצד פטור משירותים בנקאיים שגוף בנקאי מחויב כיום לספק, כגון חשבון עו"ש ופיקדון, ופטור מחובת שירות ללקוחות המוגדרים "עתירי סיכון". בנוסף, קבלת היתר החזקה בבנק קטן תידרש רק בהחזקה של מעל ל-10%, בשונה מהמצב כיום, שבו ההיתר נדרש החל מ-5%.

בבנק ישראל רואים את יישום המלצות הדו"ח כבשורה משמעותית לקידום התחרות, ומקווים שתוך חצי שנה ההמלצות יבשילו לכדי חקיקה. לצד זאת, סביר שחברות חוץ-בנקאיות לא יקבלו רישיון לפני 2026.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון התייחס למסקנות הדו"ח וביקש להדגיש כי "גם במסגרת מבנה שוק תחרותי, כמפורט בהמלצות הדוח, נושא עקרוני הוא השמירה על הסטנדרט והפרקטיקה הבינלאומית, לפיהם, גוף שמבקש לגייס פיקדונות ולהעמיד אשראי בגינם, יפעל תחת רישיון בנק שיינתן על-ידי בנק ישראל ויהיה כפוף לפיקוח יציבותי על ידי הפיקוח על הבנקים, בהתאם להמלצות המופיעות בדוח. זוהי הדרך לקדם תחרות ולשפר את רווחת הצרכן תוך שמירה על כספי המפקידים ועל היציבות הפיננסית".

המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי הגדיר את המהלך כצעד "ארוך טווח בעל השפעה מבנית על המערכת הפיננסית. יישום ההמלצות המופיעות בדוח, לצד השינויים במערכת הפיננסית כתוצאה מרפורמות קודמות בתחום, יאפשר לגופים נוספים להצטרף למערכת הבנקאית ולתרום לשיפור התחרות ולשיפור המיוחל ברווחת הצרכן".