האם גם האיגוח הישראלי יעלה לפודיום הבינלאומי?

עסקאות האיגוח בעולם מהוות כלי מרכזי וחשוב לפיזור סיכונים במערכת הפיננסית ומספקות מקורות מימון נוספים למשק. עסקת איגוח הינה עסקה בה גוף מסוים שמכונה היזם מעביר נכסים לתאגיד ייעודי, שמוקם במיוחד לצורך העסקה. התאגיד הייעודי מנפיק אגרות חוב במספר שכבות כנגד הנכסים שהועברו אליו מהיזם. שכבות אלה כוללות גם את השכבה הנחותה שהינה השכבה האחרונה בסדר העדיפויות לפירעון. התמורה המתקבלת בעבור אגרות החוב תשמש את התאגיד הייעודי לתשלום ליזם בעבור הנכסים שהעביר לתאגיד הייעודי. נכסים אלו משרתים את החוב למחזיקי האג"ח ומשמשים כבטוחה לעמידה בהתחייבויות כלפיהם.

כך לדוגמה, בנק יכול למכור משכנתאות לתאגיד ייעודי שהוקם במיוחד לצורך עסקת האיגוח. התאגיד הייעודי ינפיק אגרות חוב לציבור כנגד המשכנתאות. תקבולי אגרות החוב יעברו מהתאגיד הייעודי לבנק כתמורה בעבור רכישת המשכנתאות. במהלך השנים הבאות ישרתו תשלומי בעלי המשכנתאות את החוב לבעלי אגרות החוב. כך למעשה, העביר הבנק את הסיכון הגלום במשכנתאות למחזיקי אגרות החוב, שמצידם בודדו את סיכון האשראי שלהם לתזרים המזומנים שינבע מהמשכנאות הספציפיות שהועברו לתאגיד הייעודי.

לאור החשיבות רבה בראייה כלכלית ומשקית של קידומו של שוק האיגוח, יש אינטרס ברור למדינה ליצור תשתית חוקית שתעניק ודאות משפטית ומיסויית לעסקאות האיגוח. לאחרונה, לאחר כמעט שני עשורים של דיוני ועדות בין-משרדיות, אישרה ועדת השרים לחקיקה, הצעת חוק מעודכנת בנושא. הצעת החוק מסדירה את ההיבטים המשפטיים של עסקאות האיגוח וקובעת כללים לשמירת חלק מהסיכון הגלום בנכסים המגבים בידי היזם על מנת לצמצם את בעיית ה'סיכון המוסרי' (Moral hazard). מאחורי הצעת החוק עומדים כלל המשרדים והרגולטורים הפיננסיים בישראל, שבראשם בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, רשות המיסים, משרד המשפטים ומשרד האוצר.

יצאה העז, נשאר גדי

החסם המיסויי המרכזי לעסקאות איגוח הוא שלפי הדין כיום, התאגיד הייעודי חייב במס חברות בדומה ליתר החברות בישראל, וכך עסקת האיגוח הופכת ללא כדאית. בשונה מחברות רגילות, התאגיד הייעודי מוקם על מנת לשרת את עסקת האיגוח בלבד ללא כל שיקול דעת עסקי או כלכלי, ואף מועד פירוקו נקבע עוד במועד הקמתו. הרווח הכלכלי המצרפי של התאגיד הייעודי עד פירוקו, עת תסתיים עסקת האיגוח, יהיה בהכרח 0 (אפס). אולם, מבחינה טכנית, בשנים הראשונות של העסקה ייווצר רווח ובשנים שלאחר מכן ייווצר הפסד (בשנים הראשונות ההכנסות מהנכסים המגבים גבוהות יותר מהוצאות המימון שנובעות מאגרות החוב המונפקות, מצב זה מתהפך בשנים שלאחר מכן). על כן, אין שום הגיון כלכלי או מיסויי לחייב במס את התאגיד הייעודי.

דוח צוות האיגוח הבינמשרדי בראשות בנק ישראל, שפורסם בנובמבר 2015, כלל פרק שלם בנושא היבטי המס הרלוונטים לעסקאות האיגוח השונות. צוות האיגוח, שרשות המסים הייתה חברה בכירה בו, ניסה להתמודד עם מלכודת המס בתאגיד הייעודי. הצוות הציע שני מסלולי מס המשלימים זה את זה: המסלול העיקרי כולל מתן פטור ממס לתאגיד הייעודי, חיוב במס של היזם במועד מכירת הנכסים המגבים לתאגיד הייעודי, ומיסוי מחזיקי אגרות החוב במועד קבלת הריבית או במכירתן בדומה למחזיקי אגרות חוב קונצרניות. המסלול השני כולל שקיפות מלאה של הכנסות והוצאות התאגיד הייעודי, ליזם. מסלול זה הוצע לאיגוח נכסים ספציפיים, אשר אין להם עלות לצרכי מס אצל היזם, כדוגמת: איגוח תזרים מזומנים מדמי שכירות עתידיים ואיגוח ליסינג תפעולי.

הצעת החוק המעודכנת אמנם הוציאה את ה"עז" שנכנסה בתזכיר החוק משנת 2023, שם חויב התאגיד הייעודי במס, אבל השאירה במעומעם את אופן חישוב הרווח המצרפי של התאגיד הייעודי בשנתו האחרונה (עד לשנה זו התאגיד הייעודי פטור ממס לפי הצעת החוק). ראוי שרשות המסים לא תשאיר את אופן חישוב הרווח בשנה זו לפרשנויות מיותרות ותבהיר כי חישוב הרווח בשנה האחרונה יהיה הרווח המצרפי הכלכלי שהינו 0 (אפס) או לכל הפחות הרווח המצרפי החשבונאי, שאמור להיות אפס בהינתן שהשכבה הנחותה תטופל כהתחייבות חשבונאית. זהו הקונספט של גישת העקיבה לפיה ככל שלא נאמר במפורש אחרת בדיני המס, המיסוי הולך אחרי החשבונאות ולכן רק אם השכבה הנחותה תסווג חשבונאית כהתחייבות עלויות הריבית בגינה ירשמו כהוצאה ויובילו לאיפוס הרווח המצטבר. בהקשר זה יש לציין כי הסיווג החשבונאי של השכבה נחותה בדוחות התאגיד הייעודי כהתחייבות או כהון שהוא כה קריטי לעניין המס אינו טריוויאלי והוא תלוי בנסיבות ובפרטים הספציפיים של כל מקרה ומקרה.

בשורה התחתונה, לדעתנו, בכדי להפוך את הצעת החוק לכזו שתיתן ודאות מיסויית וכלכלית מיטבית, יש להבהיר ברוח המלצות דוח צוות האיגוח שני אלמנטים. הראשון נוגע כאמור לרווח לצרכי מס ומע"מ של התאגיד הייעודי בשנת המס האחרונה והשני הוא הוספת הסדר מס בקשר לאיגוח נכסים שאין להם עלות לצרכי מס בדיוק כפי שהוצע בדוח צוות האיגוח, ואף פורסם ב'חוק ההסדרים' לשנת 2013, אך לא הבשיל אז לחקיקה סופית.

רק כך תיווצר התשתית החקיקתית הנכונה לעסקאות איגוח בישראל וימנע המצב הלא רצוי של חוסר ודאות בביצוע עסקאות איגוח בישראל. מבחינה כלכלית ומשקית, דווקא העיתוי הנוכחי של סביבת הריבית הגבוהה, גירעון הולך וגדל והחשש מהפגיעה בצמיחה עד כדי כניסה למיתון, הוא הנכון להביא לסיום את הסדרת האיגוח בישראל, וכך לייצר מקורות מימון נוספים למשק שיסייעו להחזירו למסלול הצמיחה.

ניר הלפרין הוא מרכז לימודי המיסים בתוכנית חשבונאות Accountech באוניברסיטת רייכמן (ומי שהיה נציג רשות המיסים בצוות האיגוח) ושלומי שוב הוא ראש התוכנית בחשבונאות Accountech וסגן דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן