הוועדה לבחינת התחרות באשראי: הבנקים עדיין שולטים בהלוואות לעסקים קטנים

הבנקים נותרו הספק הכמעט בלעדי של אשראי לעסקים קטנים, כך עולה מהדו"ח הרביעי והאחרון של הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי. לפי הדו"ח, ב-2017 הבנקים סיפקו 94.4% מהאשראי לעסקים קטנים, וב-2021 חלקם ירד בנקודת אחוז בלבד ועמד על 93.4%. המשמעות היא שמתן אשראי לעסקים קטנים נשלט באופן מוחלט על-ידי הבנקים, וניכר כי רמת הריכוזיות בשוק כמעט ולא השתנתה בשנים האחרונות.

לעומת הקיפאון באשראי לעסקים קטנים, באשראי הצרכני ניכר שיפור מסוים כאשר חלקם של הבנקים בשוק זה ירד מ-80% ב-2017 ל-67% ב-2021. בדו"ח מגדירים ירידה זו כ-"התגברות מתונה בתחרות", ומציינים כי הבנקים עדיין נותרו השחקן המרכזי בתחום.

בשנים האחרונות נעשו צעדים רבים כדי להסיר חסמי תחרות בשוק האשראי. הצעדים התמקדו בעידוד כניסת שחקנים חדשים, מעבר קל בין נותני שירות והנגשת מידע ושיפור יכולת ההשוואה של הלקוחות. מטרת הדו"ח היא לסקור את השינויים שנעשו והשפעתם, כאשר את ההשפעה המלאה של חלק מהצעדים מצפים לראות בשנים הקרובות.

הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי נוצרה כחלק מהחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל מ-2017. תוצר מרכזי של החוק היה הפרדת חברות כרטיסי האשראי מקס (לשעבר לאומי קארד) וישראכארט מבנק לאומי והפועלים (בהתאמה). תפקיד הוועדה היה לעקוב אחר יישום החוק ולהמליץ על צעדים לשיפור והגברת התחרות בשוק האשראי. חברים בה מנכ"ל משרד האוצר ונציגים בכירים נוספים מהאוצר, מבנק ישראל, מרשות שוק ההון ומרשות התחרות. ב-20.12 הוועדה המליצה על הפרדת חברת כרטיסי האשראי כאל מבנק דיסקונט, שאושרה בוועדת הכספים ב-30.1.

ממצאי הדו"ח כאמור, מראים התגברות מתונה ברמת התחרות בשוק האשראי הצרכני, כאשר אל מול ירידת חלקם של הבנקים תוך 4 שנים מ-80% ל-67%, ניתן לראות עלייה משמעותית בחלקם של המוסדיים, שעלה בין 2017-2021 מ-8% ל-18%. לצד זאת, ההלוואות מחברות כרטיסי האשראי גדלו מ-8% ל-10% בלבד.

לצד בחינת רמת התחרות בשוק האשראי, הדו"ח סקר את כלל הצעדים שנעשו בשנים האחרונות במסגרת המאמץ להגביר את התחרות בשוק. צעד משמעותי היה יצירת מאגר נתוני אשראי על צרכנים ע"י בנק ישראל ב-2019. המאגר נועד לצמצם פערי מידע על הצרכנים בין הבנקים לספקי אשראי אחרים וכך לאפשר לאותם ספקי אשראי להכיר את נתוני האשראי של הלקוח, שקודם לכן נגישותם היה מוגבלת, וכך להעריך בצורה מדויקת יותר את רמת הסיכון ולהתחרות על מתן אשראי בצורה אפקטיבית יותר. ביולי האחרון החליט נגיד בנק ישראל להרחיב את המאגר כך שיכלול גם עסקים אך עוד לא ברור מתי ההרחבה תתרחש בפועל.

צעד משמעותי נוסף היה הסרת חסמי כניסה לבנקים חדשים, שסייעו להקמת הבנק הדיגיטלי וואן זירו שהחל לפעול באוגוסט האחרון ולמתן רישיון לבנק דיגיטלי נוסף - אש ישראל, שצפוי להתחיל לפעול בשנים הקרובות. בבנק ישראל הפחיתו את דרישות ההון העצמאי הראשוני שכל בנק חייב להחזיק מ-400 מיליון שקל ל-50 מיליון שקל. בנוסף, וואן זירו זכה למענק חדש שאפשר לו לקבל שירותי מחשוב בנקאיים, וחסך לו עלויות עצומות בהקמה עצמאית של תשתית מחשובית מורכבת ויקרה.

צעד גדול נוסף הוא רפורמת הבנקאות הפתוחה שאושרה בחוק ההסדרים האחרון, ונחשבת לאחת מאבני הדרך של פתיחת שוק השירותים הבנקאיים לתחרות בכך שהיא מעבירה את השליטה במידע הפיננסי מהבנקים ללקוחות, על ידי חיוב של הגופים הפיננסיים בהעברת המידע לחברות מתחרות, בהינתן אישור של הלקוחות לכך. באמצעות המידע הזה צפויים הגופים המתחרים לספק ללקוחותיהם שירותי ייעוץ וניתוח, כמו למשל השוואת מחירים על העמלות או תנאי הלוואות שנלקחו ולייצר להם חיסכון כספי. עד כה הרפורמה כללה רק צרכנים יחידים, אך החל מה-31.1.23 עסקים זעירים נכללים בה גם כן, ומסוף 2023 גם תאגידים יכללו.

צעד מרכזי שטרם הושלם ובאוצר ובבנק ישראל מקווים שיועבר בחוק ההסדרים הקרוב הוא אסדרת שירותי תשלום של גופים חוץ בנקאיים. בעוד שכיום, הבנקים וחברות האשראי הם שכבת הבסיס של הפעילויות הפיננסיות שאנו מבצעים - אליהם מועברת משכורות ודרכם אנו משלמים, החקיקה תאפשר לגופים שאינם בנקים, למשל חברות פינטק שונות, לנהל חשבונות עו"ש דרכם נוכל לשלם ואליהם נוכל להעביר משכורת, וכך להתחרות בבנקים.

על אף שעד כה הצעדים האמורים לא הבשילו לשינוי משמעותי בשוק, באוצר ובבנק ישראל מקווים, לצד השלמת צעדים כמו אסדרת שירותי התשלום, לראות הגברת תחרות שהיא יותר ממתונה בשנים הקרובות. פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, יו"ר משותף ונציג בנק ישראל בוועדה אופטימי: "לאור ההתקדמות ההדרגתית שחלה עד כה ניכר כי ההתמדה במאמצים צפויה להניב בהמשך תוצאות חיוביות בתחום התחרות".

רם בלינקוב, מנכ"ל האוצר היוצא, התייחס לדו"ח ואמר כי הוא "מראה פעם נוספת שהדרך להשיג שוק פיננסי יעיל ותחרותי עוברת בהגדלת מספר השחקנים, הסרת חסמים בירוקרטיים ושיפור יכולות העברת המידע בין השחקנים הפיננסיים השונים והגדלת האינפורמציה שבידי הלקוחות".