מארי לה פן נואמת לצד נשיא מפלגת האיחוד הלאומי ז'ורדן ברדלה לאחר המדגם בבחירות לפרלמנט האירופי בהן זכתה המפלגה לניצחון בצרפת | צילום: EPA/ANDRE PAIN
הבחירות לפרלמנט האירופי: כך תשפיע הצלחת הימין הקיצוני על מדיניות המסחר, ההגירה והסביבה
מפלגות הימין הקיצוני צפויות לדרוש נקיטת מדיניות מחמירה יותר לגבי מהגרים מחוץ לאיחוד. כמו כן, תוכניות רבות להקטנת האפקט של משבר האקלים כבר קוצצו בעקבות משבר יוקר המחיה, והמגמה צפויה להחריף. בנוסף צפויה הקשחת המדיניות נגד הייבוא מסין
ההצלחה של מפלגות הימין הקיצוני בבחירות לפרלמנט האירופי עשויה לבוא לידי ביטוי בשינוי מדיניות בנושאים המרכזיים, בהם מסחר והגירה.
לאחר סגירת הקלפיות אתמול (א') עולה כי מפלגת המרכז EPP זכתה שוב במספר המושבים הגדול ביותר מבין 720 המושבים בפרלמנט. אולם, בניגוד לשנים עברו נראה כי הפעם הקואליציה שתקים תהיה תלויה בתמיכה של מפלגת הימין השמרנים והרפורמיסטים האירופים (ECR) כדי להעביר חלק מחקיקה. כך, אמידה ון ריז', חוקרת בכירה המכון המחקר צ'נתאם האוס, אמרה בריאיון ל-CNBC כי ההשפעה של הימין הקיצוני "כבר מורגשת" באיחוד האירופי, אך תוצאות הבחירות קרוב לוודאי שיובילו לשינויים נוספים במדיניות.
לפי המדגמים, קרוב לרבע מהמושבים במושב הבא יאוישו על-ידי מחוקקים לאומנים, פופוליסטים ויורו-סקפטיים. מפלגות ימין קיצוני הגיעו למקומות הראשונים באיטליה, אוסטריה וצרפת. בעקבות התוצאות בצרפת החליט הנשיא עמנואל מקרון, שמפלגת המרכז שלו רשמה תוצאה מאכזבת, לפזר את האספה הלאומית וללכת לבחירות בזק במטרה לזכות מחדש באמון של הבוחרים.
ההשפעה של מאזן הכוחות חדש בפרלמנט תורגש קרוב לוודאי בתחומים כמו מדיניות ההגירה, הסיוע לאוקראינה, המדיניות הסביבתית והאסטרטגיה התעשייתית. סדר היום של הפרלמנט החדש יוקדש במידה רבה לענייני הגירה. מפלגות הימין הקיצוני צפויות לדרוש הגברת האבטחה בגבולות ונקיטת עמדה מחמירה יותר לגבי מהגרים מחוץ לאיחוד. "ישנה הסכמה לגבי הצורך לבלום הגירה ממדינות שאינן באיחוד, אך אין הסכמה לגבי המנגנון באמצעותו ישיגו זאת", ציינו האנליסטים מריו ביקרסקי ולורן באלט מ-Verisk Maplecroft.
המנצחת הגדולה בבחירות שנערכו בצרפת לפרלמנט האירופי, מארין לה פן, אמרה כי מפלגתה "מוכנה לעלות לשלטון, להגן על האינטרסים של הצרפתים ולשים סוף להגירה ההמונית". מפלגתה של לה פן קיבלה יותר מ-30% מהקולות של הצרפתים – כפול ממפלגת המרכז של מקרון.
קווי מדיניות נוספים שנמצאים בסכנה לנוכח תוצאות הבחירות קשורים בעיקר לאג'נדה הסביבתית. תוכניות רבות כבר צומצמו או קוצצו בעקבות משבר יוקר המחיה והצמיחה הכלכלית החלשה, ונראה שהמגמה הזו תמשיך בתר שאת. לפי ההערכות, תוכנית לאסור על מכירה של מכוניות חדשות עם מנוע בעירה פנימי עד 2035 תבוטל. כמו כן, תוכנית הדגל של האיחוד האירופי להשגת ניטרליות בפליטת הפחמן נמצאת כעת בסכנה ממשית, כך לפי ריז'.
לעומת זאת, המדיניות החקלאית תינצל נוספים בעקבות מחאות החקלאים. האנליסטים של סיטיגרופ מעריכים כי באיחוד יסוגו מהתמקדות באנרגיה מתחדשת ויעברו במקום לקידום אספקת אנרגיה זולה יותר, כך שיש אפשרות שהפרלמנט יתמוך בתוכניות לפתיחת כורים גרעיניים נוספים.
האסטרטגיה התעשייתית של אירופה גם כן צפויה להשתנות לנוכח המצב. השינוי יבוא לידי ביטוי בהקשחת המדיניות נגד הייבוא הסיני. "הנציבות האירופית הנכנסת והפרלמנט החדש קרוב לוודאי שימשיכו את המגמה של הגדלת הפרוטקציוניזם והתערבויות בתעשיות אסטרטגיות, על אף שהאיחוד האירופי יישאר כלכלה פתוחה הנסמכת על מסחר", כתבו האנליסטים ביקרסקי ובאלט. עם זאת, באיחוד קרוב לוודאי שימשיכו להתמקד בתעשיות ההייטק, בהתאם למדיניות לקידום ייצור שבבים מקומי.
הפרלמנט החדש ככל הנראה ישפיע גם על תוכניות ההתרחבות של האיחוד, ולא יצורפו חברות חדשות בשנים הקרובות.
הבחירות לפרלמנט האירופי נערכות כל חמש שנים. כל אחת מ-27 המדינות החברות באיחוד מקבלת מספר מושבים בהתאם לגודל האוכלוסייה שלה: גרמניה, המדינה עם מספר התושבים הגדול ביבשת, זכאית ל-96 מושבים. לוקסמבורג, קפריסין, אסטוניה ומלטה מקבלות 6 מושבים בלבד. בבחירות היו זכאים להצביע 373 מיליון אנשים מ-27 מדינות, שהפכו זאת לבחירות הדמוקרטיות השניות הגדולות בעולם אחרי הודו.