פסולת פלסטיק מכלים חד־פעמיים של מסעדות. כלכלה מעגלית עשויה למנוע מראות כאלה | צילום: שאטרסטוק
החזית הירוקה
הטייק אווי החדש: כבר לא משתמשים וזורקים
ההיקפים ההולכים וגדלים של ענף משלוחי המזון מובילים את המסעדות לשיא מבחינת השימוש בכלים חד־פעמיים מזהמים. מיזם חדש בשם opa, שכבר החל לפעול בתל אביב, מציע לבתי עסק כלים מפלסטיק מיוחד שאפשר לנקות לאחר השימוש, ובסיום מחזור חייהם הם ניתנים להמסה ולייצור מחדש: "המסעדנים מקבלים זיכוי פר שטיפה"
משלוחי הטייק אווי לא הולכים לשום מקום, הם כאן כדי להישאר ואף להתגבר, ועמם הולך וגדל היקף השימוש בכלי הפלסטיק החד־פעמיים, שהם חלק אינטגרלי מהעסקה. כעת מיזם חדש שואף לגמול את המסעדות ואת הסועדים מהשימוש בפלסטיק המזהם, גם אם הממשלה החדשה פועלת בכיוון ההפוך ודווקא מעודדת צריכה של חד־פעמי באמצעות ביטול מס.
התעצמות ענף משלוחי המזון בתקופת הקורונה היא שהתניעה את הרעיון למיזם opa של רן דורון ודר חסון. השניים עבדו אז במשרדי חברת השליחויות וולט, שהפכה לאחד מסמלי תקופת הסגרים בעיצומה של המגפה. חברות משלוחי מזון הגדילו את פעילותן ב־60% ברחבי העולם, עם שליחים שמתרוצצים מסביב לשעון בין מסעדות לבתי התושבים. אבל לתור הזהב של השליחויות, שהיקפן נשאר גבוה בהרבה לעומת התקופה שקדמה לקורונה, יש מחיר סביבתי כבד: התעצמות השימוש בכלים חד־פעמיים.
דורון, ששימש כמנהל פיתוח עסקי בוולט, ודר, שעבד בתחום האופרציה בחברה, התפטרו מתפקידיהם והקימו את opa במטרה להחליף את הכלים החד־פעמיים במשלוחים בכלים לשימוש חוזר, שאפשר לנקות לאחר השימוש, ובסיום מחזור חייהם הם ניתנים להמסה לייצור מחדש.
"הבנו שיש שתי בעיות מאוד משמעותיות בשוק", מספר דורון. "הכלים החד־פעמיים, גם המתכלים וגם הפלסטיק, אינם איכותיים, המזון נשפך מהם במשלוחים, והם לא שומרים על טמפרטורה. הבעיה השנייה היא 7 מיליון כלים חד־פעמיים בחודש נשלחים באזור תל אביב לבדו. אלו מיליוני כלי פלסטיק שלא נעלמים לשום מקום אחרי השימוש בהם. הבנו שאנחנו צריכים לתת מענה טכנולוגי, נגיש ואיכותי כדי לפתור את הבעיות האלו, הבנו מלקוחות וגם מהמסעדנים שיש ביקוש גדול לפתרונות בנושא הזה".
opa הוקמה לפני כחמישה חודשים, ופעילותה הושקה בתל אביב לפני כחודשיים. כיום היא עובדת עם 30 מסעדות ובתי עסק אחרים, ובהם חברות סטארט־אפ ואפילו בנק, והיא צפוים להרחיב את פעילותה השנה. הפתרון של החברה הוא שימוש בחומר המכונה פוליפרופילן, שאפשר להמיס לאחר השימוש בו, ואז שוב לייצר ממנו מוצר חדש. את הכלים הללו opa מקבלת מחברת הולנדית, שמייצרת את החומר הזה וממחזרת אותו כשהוא הופך לבלאי.
"אנחנו יודעים שהכלים המתכלים מזיקים כמו כלי פלסטיק", אומר דורון. "הפתרון המעגלי הוא האיכותי ביותר. מצאנו כלים איכותיים שאפשר לחמם אותם במיקרו, הם שומרים על טמפרטורה ואיכות, ואין מהם דליפות. הם עשויים מפלסטיק עמיד מאוד, שאפשר לחמם במיקרו והם קלי משקל.
"אנחנו מסתכלים מנקודת המבט של של המסעדן. הכלים האלה צריכים להיערם לרמת הסנטימטר כי אין במסעדות מקום. אם קופסה מגיעה לסוף חייה, אנחנו לא נזרוק את הכלי אלא נדאג להמיס אותה ולייצר שוב. יש לנו אפשרות לשלוח את הכלים לייצרן בהולנד כדי שימיס את הכלי וייצר איתו כלים מחדש. זה עדיין לא קורה, כי אין לנו עדיין בלאי בחודשיים שאנחנו קיימים. הכוונה היא ליצור תהליך מעגלי שלם.
"אנחנו נייצר בעצמנו כלים של סושי והמבורגר, ובודקים אפשרות להמיס את הכלים ולייצר אותם מחדש כשהם יגיעו לסוף חייהם. אנחנו בודקים גם אפשרות של כוסות לשתייה קרה וחמה. אנחנו שואפים להחליף את כל הכלים החד־פעמיים שקיימים היום".
מי שחפץ לקבל את משלוח האוכל בכלים רב־פעמיים יכול להוריד קוד לפני הזמנת המשלוח דרך אפליקציית החברה, להדביקו באפליקציית המשלוחים בהזמנה ממסעדות העובדות עם opa, ולקבל את המשלוח בכלים רב־פעמיים. לאחר השימוש נדרשים הלקוחות להחזיר את הכלי למסעדה או לנקודות איסוף. במשרדים איתם עובדת החברה במהלך השנה האפשרות הזו תוטמע באפליקציית וולט.
opa מספקת מענה גם למסעדות שאין להן שטח לשטיפת כלים, ומתאימה את מודל התמחור שלה למסעדות שמוכנות לשמש כנקודת שטיפה. ובניגוד למיזמים אחרים בעולם, הלקוח של המסעדה לא משלם על הכלים, ורק נדרש להחזיר אותם בתוך 10 ימים למסעדות שעובדות עם השירות או לנקודת האיסוף בדיזנגוף סנטר בתל אביב. במשרדים שעובדים עם opa יש עמדות החזרה שהציבה החברה, והיא מטפלת באיסוף הכלים.
היזמים משוכנעים שהמודל העסקי שלהם יהפוך לפופולרי בקרב מסעדות וחברות ענק. "המסעדנים משלמים על כל סריקה של כלי, והחברות שאנחנו מספקים להן עמדות החזרה ושטיפה משלמות סכום חודשי", אומר חסון. "אנחנו מתחילים גם מודל של הסעדה פנימית. יש היום חברות עם מאות ואלפי עובדים שמקיימות הסעדה פנימית ומשתמשות בכלים חד־פעמיים. זה נשמע היום לא הגיוני שיזרקו כל יום כמות כל כך גדולה של כלים חד־פעמיים. המסעדנים לא משלמים לנו הרבה יותר ממה שהם משלמים על חד־פעמי. אם הם שוטפים את הכלי, הם מקבלים על זה זיכוי פר שטיפה, וזה מתקרב לעלויות של החד־פעמי.
"אם מרק נשפך בהזמנה, המסעדה צריכה להכין אותו שוב ולשלוח ללקוח, וחוויית הלקוח היא נוראית. אנחנו מונעים פיצויים וחווית לקוח רעה. מעבר לזה, לפי הדרישות שאנחנו מקבלים, ללקוחות אכפת מהסביבה. אף שהרגולציה בארץ לא מפותחת, יש ביקוש גדול לתחום. חברה שעובדת איתנו יכולה להגדיל על הבסיס הזה את ההזמנות וגם את הדירוגים החיוביים. בשנה הקרובה נמשיך להתרחב בתל אביב ונגיע לשרון, וגם נתרחב למדינה נוספת מלבד ישראל".
בישראל הממשלה החדשה אמנם מסירה את המס על הכלים החד־פעמיים, אך בעולם המצב הפוך. מדינות רבות מטילות איסורים שונים על שימוש בכלי פלסטיק חד־פעמיים, וגם תעשיית הטייק אווי על הכוונת.
בצרפת למשל נאסר על מסעדות עם יותר מ־20 מקומות הושבה להגיש מזון בכלים חד־פעמיים, מה שישלח את המגזר לשינוי פרדיגמה – מרשתות כמו מקדונלד'ס, המתבססות על כלים חד־פעמיים גם בישיבה במקום, ועד עסקים קטנים כמו מסעדות סושי ומאפיות שמצאו בכלים החד־פעמיים פתרון נוח וזול. גם באנגליה ייאלצו עסקים למצוא חלופה לכלי הטייק אווי החל מחודש אפריל.
אלא שענף ההסעדה בעולם פונה לפתרונות מזהמים אחרים: מכלים "מתכלים" שדורשים פתרונות קומפוסט ולכן אינם מתכלים באמת; וכלים חד־פעמיים שאינם עשויים פלסטיק, אך עמוסים בכימיקלים מזיקים. גם תהליך המיחזור הוא ארוך מאוד ומזהם מאוד, ולעתים קרובות מדי פשוט לא קורה. רק 9% מהפלסטיק שיוצר בעולם עד היום אכן הובא למחזור.
בעולם צצים מעת לעת מיזמים של כלכלה מעגלית בתעשיית המשלוחים. חברת משלוחי המזון דליברו, הפועלת בלונדון ובפריז, מציעה ללקוחות משלוחי המזון בכלים המיועדים לשימוש חוזר. העיקרון דומה לזה של opa הישראלית, אלא שהלקוחות נדרשים לשלם מינוי חודשי של כ־3 דולרים. בהולנד סטארט־אפ בשם פיטר פוט מציע ללקוחות לרכוש מוצרי סופרמרקט בצנצנות זכוכית ולהחזירן בתום השימוש.
סטארט־אפים שונים מציעים פתרונות לחברות המתפעלות חדרי אוכל. בולד ריוז האמריקאית מציעה אריזה רב־פעמית, והסטארט־אפ הגרמני ויטל מייצר מכולות לשימוש חוזר מותאמות אישית המושכרות למסעדות על בסיס תשלום לפי שימוש.