החגיגה בהייטק: 30 מיליארד שקל נטו התחלקו בין העובדים

סכום חריג של 15–20 מיליארד שקל – אלה הרווחים של עובדי תעשיית ההייטק ממימושי אופציות ומניות ב־2021. סכום זה לא כולל את השכר, אלא רק את מה שמכונה "תגמול הוני". סכום זה זרם לחשבונות הבנק של כ־200 אלף עובדי תעשיית ההייטק. נטו, רווח נקי, אחרי מס.

אלה הכספים שראינו במסעדות, ברכבים החשמליים החדשים וכמובן בשוק הנדל"ן. במספרים אלה לא כלולים המימושים של יזמים ושל משקיעים בחברות, כאן מדובר בעובדים שכירים בלבד. יחד עם היזמים והמשקיעים, הסכומים תופחים עוד יותר.

מדובר בהערכה שמרנית, שכן חלק מהמסים המשולמים על מימוש מניות, לא עוברים דרך חברות הנאמנות אלא מנוכים על ידי המעסיקים דרך תלושי השכר של העובדים. את המספרים האלה ניתן לגזור מהדו"ח היבש של רשות המסים שפורסם בסוף השבוע שעבר והם מסתתרים בשורה קטנה בשם "ניכויים אצל נאמנים" אשר נסקה ל־4.5 מיליארד שקל בשנה שעברה.

הסכום הזה ששולם למס הכנסה הוא בגסות בין 25%–30% מרווחי ההון של ההייטקיסטים שמשלמים מס רווחי הון של 25% על מימוש אופציות, מכירת מניות בעסקאות סקנדרי (מכירת מניות בחברת סטארט־אפ פרטית), מכירת מניות חסומות (RSU) או מס פירותי של 50% במקרים מסוימים, נדירים יותר.

לא פחות מפתיעה היא העובדה שבמחצית הראשונה של 2022, שבה שוק ההון נחלש דרמטית, נשמר קצב המימושים ועובדי התעשייה נפגשו עם 7–10 מיליארד שקל נוספים שבאו לידי ביטוי בתקבולי מס של 2.8 מיליארד שקל. על פי הערכות גסות, היקף ההכנסה החייבת של עובדי מגזר ההייטק ממימושי מניות ב־2021 הגיע ל־80–100 מיליארד שקל.

לכאורה המספר העסיסי ביותר בדו"ח הזה היה המספר 562, שהוא מספר האנשים הפרטיים ששילמו מס רווחי הון של יותר ממיליון שקל בשנה שעברה. ואולם, טבלה אחרת מספרת סיפור מדהים לא פחות על ההתעשרות של שכבה רחבה הרבה יותר שלכאורה מושכת פחות תשומת לב. תשלומים אלה יחד עם המגמה שנמשכה גם במחצית הראשונה של 2022 הם בין הגורמים לעודף של 34 מיליארד שקל שהצטבר בקופתה של מדינת ישראל מתחילת השנה שעליו דיווח משרד האוצר אתמול.

מה המשמעות של המספר הפנומנלי - 100 מיליארד שקל? קודם כל לא מדובר ברווח של העובדים, אלא בהיקף המכירות של מניות בחברות שהם מועסקים בהן באמצעות חברות נאמנות ואשר ממנו מנוכה מס רווחי הון.

בשוק הישראלי פועלות היום שלוש חברות שמנהלות עבור עובדי תעשיית ההייטק את תוכניות התגמולים ההוניות והכוונה בכך היא לאופציות ולמניות חסומות. שלוש החברות האלה - IBI קפיטל מבית ההשקעות IBI, איסופ של בית ההשקעות אקסלנס ואלט שייר של אלטשולר שחם מחלקות ביניהן את השוק, כאשר IBI קפיטל ואיסופ מחזיקות כל אחת בכ־40% ממנו ואלט שייר קטנה יותר עם כ־20%.

את התוכניות מנהלות החברות האלה עבור כ־200 אלף עובדים בחברות הציבוריות הישראליות שנסחרות בוול סטריט כגון צ'ק פוינט, סולארדג', נייס או WIX, חברות בינלאומיות שמחזיקות כאן מרכזי פיתוח ובהן אפל, אמזון, אינטל או גוגל וכן חברות סטארט־אפ גדולות, שכוללות את היוניקורנים וחברות בשווי של כמה מאות מיליוני דולרים.

דרך כל אחת מחברות ניהול האופציות עברה בשנה שעברה הכנסה חייבת במס של כ־20–30 מיליארד שקל, תלוי בגודלה היחסי. כך למשל, טל דורי, מנכ"ל IBI קפיטל (Capital) מציין כי דרך החברה שבניהולו לבדה עברה הכנסה חייבת של 30 מיליארד שקל, מתוכה שולם מס של 2.2 מיליארד שקל, חלק נכלל בסעיף הנאמנים וחלק בסעיף של "רווחי הון יחידים".

לדברי רונן סולומון, מנכ"ל אלט שייר (Altshare), גם החברה בניהולו ניכתה סכום דומה. לפי הערכה בשוק, דרך איסופ שמנוהלת על ידי אודליה פולק ובה מרוכזות תוכניות התגמול של מרבית החברות הבינלאומיות שפועלות בישראל, עברה הכנסה של כ־50 מיליארד שקל.

השונות בין העובדים ברמת הרווחיות גבוהה מאוד. העובדים הוותיקים יותר, שקיבלו את האופציות שלהם במחירי מימוש נמוכים לפני שנים רבות יותר הם כמובן המרוויחים הגדולים מהגאות שאפיינה את וול סטריט בשנה שעברה, כאשר שיאים נשברו על בסיס שבועי. במרבית החברות הציבוריות קיימות תוכניות של הקצאת אופציות ומניות חסומות שניתן לממש אותן בפרקי זמן קבועים.

במקביל, בגלל הפריחה בהשקעות בחברות הטכנולוגיה הפרטיות, היו נפוצות מאוד עסקאות סקנדרי שיצרו עוד שורה ארוכה של מיליונרים בין לילה. עסקאות סקנדרי, שבעבר היו נדירות יחסית, מאפשרות לעובדים בחברות שעדיין לא הונפקו לממש את האופציות ולמכור את המניות למשקיעים שמחפשים להגדיל את האחזקה שלהם בחברה. בחודשים האחרונים תופעה זו שוב הפכה לפחות נפוצה, כאשר המשקיעים מעדיפים שרוב הכסף ייכנס לקופת החברה וישמש אותה לתקופה ארוכה יותר.

הסכום של 4.5 מיליארד שקל ב־2021 ו־2.8 מיליארד שקל הנוספים במחצית הראשונה של 2022, לא כוללים את "הכסף הגדול", הלא הם מימושים של מייסדי החברות ושל המשקיעים בסטארט־אפים, כמו שותפים בקרנות שהמסים שלהם נכנסים תחת הסעיפים של "רווחי הון פרטיים" או "רווחי הון חברות". בניגוד לנאמנויות שפועלות רק בענף ההייטק, לא ניתן לפלח את חלקם של ההייטקיסטים בשני הסעיפים האחרים, אך סביר להניח כי חלק מהקפיצה מול השנים הקודמות נובע גם הוא מהגאות במגזר הטכנולוגיה.

הדו"ח של רשות המסים מראה זינוק חד בכל אחד מהסעיפים האלה ב־2021 ובמחצית הראשונה של 2022, אך הקפיצה בתשלומי מס של חברות נאמנות בולטת מכולן. היקף המס ששולם למדינה דרך חברות הנאמנות הוכפל בין 2020, שהיתה גם היא שנה מצויינת, לבין 2021. בחמש השנים האחרונות, מאז 2016, נרשמה עלייה של פי חמישה בהכנסות ממסים ממימושי מניות של עובדי הייטק.

באופן מפתיע לא פחות, הגאות נמשכה גם במחצית הראשונה של 2022 וזאת חרף העובדה שנאסד"ק צלל במהלכה ב־26% ועימו מרבית מניות הטכנולוגיה, אך המס ששולם דרך חברות הנאמנות בכל זאת הגיע ל־2.8 מיליארד שקל, כלומר הקצב של 2021 נשמר.

בתעשיית הנאמנים מעריכים כי אף שמבחוץ הקצב נראה דומה, התמהיל השתנה ועיקר המימושים ב־2022 לא מגיעים ממכירת מניות בשוק החופשי, אלא ממימוש במעמד של מיזוג או מכירת החברה. מתחילת השנה נרשמה עלייה בפעילות של מיזוגים ורכישות בהייטק לאחר שנוצרו הזדמנויות אטרקטיביות עם ירידת רמות השווי.

העסקה המרכזית, שעדיין לא באה לידי ביטוי בנתוני המחצית הראשונה, היא מכירת איירון סורס ליוניטי האמריקאית לפי שווי של 4.4 מיליארד דולר. איירון סורס אגב היא בין התורמות הגדולות להיקפי המסים חסרי התקדים ששילמו ההייטקיסטים בשנה שעברה, שכן רק ההנפקה שלה באמצעות מיזוג עם ספאק לפי שווי של 11 מיליארד דולר יצרה מאות מיליונרים חדשים בישראל. כחלק מההנפקה עשתה חברת התוכנה לשוק הגיימינג גם הצעת מכר של 1.5 מיליארד דולר, במהלכה קיבלו גם המשקיעים הוותיקים, גם היזמים אבל לא פחות מכך גם העובדים אפשרות לממש את המניות שלהם.

אף שהמחצית הראשונה של 2022 עדיין נראית מצויין בתקבולי המסים מסעיף הנאמנים, קרוב לוודאי שהמחצית השנייה תצביע על היחלשות המגמה ויש לכך כמה סיבות. ייתכן ועובדי מגזר הטכנולוגיה הבינו ש־2021 היא שנת שיא ומיהרו לממש את המניות שברשותם כדי לא להישאר עם הרווח רק על הנייר. החלטות אלה כמובן היו נכונות בדיעבד, מכיוון שהיום חלק גדול מהאופציות בתעשיית ההייטק נמצאות "מחוץ לכסף", כלומר המחיר שבו נסחרת מניית החברה נמוך ממחיר המימוש של האופציה.

זו גם הסיבה השנייה לכך שנראה פחות מימושי אופציות לאחר שחברות שנסחרו ברמות שיא היסטוריות כמו WIX למשל שהגיעה לשווי של כמעט 20 מיליארד דולר ב־2021, נסחרת היום בשווי של 4 מיליארד דולר.

אחת הנקודות הכואבות ביותר היא ריבוי עובדי הייטק שלא הספיקו לממש את המניות שלהם בחברות שהונפקו במהלך 2021 וחלה על בעלי המניות שלהן תקופת נעילה של כחצי שנה. במקרים רבים לאחר שחרור החסימה על המניות, המחיר בשוק כבר לא איפשר מימוש או לא היה אטרקטיבי מספיק.

עם זאת, אם נאסד"ק ומניות הטכנולוגיה ימשיכו לדשדש, יחלו חברות הטכנולוגיה לאמץ תוכניות "תמחור מחדש" לאופציות, כך שמחיר המימוש שלהן יהיה נמוך יותר ויאפשר לעובד לממש את התגמול ההוני שלו ברווח. במקביל, חברות הטכנולוגיה מחלקות היום אופציות חדשות במחירי מימוש נמוכים יותר, כדי ליצור מוטיבציה אצל העובדים וזה יבוא לידי ביטוי בהכנסות ממסים בשנים הקרובות.