ביורוקרטיה היא מחלה כרונית - ולעיתים אף מסכנת חיים

ביוני 2023 פרסם מכון המחקר השוויצרי IMD נתון מחמיא לפיו ישראל טיפסה למקום 23 במדד התחרותיות מבין 64 מדיניות מפותחות (לעומת מקום 25 בשנה קודמת). עם זאת, ומבין ארבעת הפרמטרים המרכזיים שנבדקים (יעילות העסקים, חוסן כלכלי, תשתיות ויעילות ממשלתית) נחשף שאחת המשקולות המשמעותיות שמונעות מישראל את האפשרות להמשיך ולטפס במדד נעוץ בחוסר יעילות ממשלתית.

במילים אחרות, הביורוקרטיה העודפת שמשרדי הממשלה מייצרים מכבידה על הכלכלה הישראלית. ביטוי מובהק לכך הוא שבסעיף היעילות הממשלתית מדינת ישראל דווקא ירדה בשני מקומות, וכיום היא ניצבת במקום 34.

נכון להיום, משרד הבריאות הוא אחד המשרדים הממשלתיים עם הכי הרבה תהליכים ביורוקרטיים שמשפיעים על החיים של כולנו, ובמגוון רחב של תחומי חיים. החל מאישורים וטפסים במערכת הבריאות הציבורית כתנאי לקבלת טיפול רפואי, דרך חולים שממתינים זמן בלתי סביר כי רישום לתרופות חדשות בישראל לוקח גם שנה ושנתיים, ועד מכולות מזון או מוצרי צריכה שתקועות בנמלים זמן רב עד קבלת שלל אישורים וחתימות. כל אלו ועוד הם שפוגעים בבריאות ובכיס של כולנו.

כבר בשנת 2016 ציין מנכ"ל משרד הבריאות דאז וגם היום, משה בר סימן טוב, כי "הביורוקרטיה במערכת הבריאות בישראל היא על גבול דת", ובשנת 2018 החל משרד הבריאות להתניע מהלך שמטרתו לזהות ולצמצם תהליכים ביורוקרטיים. מדובר במהלך מבורך, שבתחילת הדרך התמקד בעיקר בצמצום אישורים רפואיים שנדרשים מרופאים בקופות החולים (בעיקר מהסיבה שחלק ניכר מזמנו של הצוות הרפואי מוקדש למילוי צרכים ביורוקרטיים).

בחודשים האחרונים עמל משרד הבריאות בכלל, וחטיבת בריאות הציבור בפרט, על תוכניות אסטרטגיות ורפורמות שמטרתן להקל על ביורוקרטיה בתרופות, בתמרוקים ובמזון. זהו כיוון נכון וחשוב, אולם כל עוד לא יטפלו במספר בעיות שורש קרדינאליות כנראה שישראל תמשיך להתדרדר בדירוג הבינלאומי ולדשדש בהתמודדות עם יוקר המחייה.

הבעיה הראשונה שיש לפתור היא הסבך הרגולטורי. בעוד שהאחריות על בריאות הציבור היא אחת (משרד הבריאות), הרגולציה הישראלית פיזרה את הסמכויות בידיים של בעלי תפקידים רבים וממשרדי ממשלה שונים. כך לדוגמה: היכולת לייצר או לייבא מוצרי מזון רבים נפגעת אנושות בשל העובדה שיש ריבוי רגולטורים לאותו עניין (שירות המזון במשרד הבריאות ומשרד החקלאות).

מעבר לכפילות רגולטורית שמייצרת ביורוקרטיה מיותרת, פעמים רבות המצב הכאוטי מהווה גם תשתית פורה למאבקי כוח ותחרות בין משרדי הממשלה על גבולות וסמכות. ככל שהממשלה באמת רוצה לפרק ביורוקרטיה ולעודד ייצור, ייצוא וייבוא, ראוי שהיא תעשה סדר בסבך הרגולטורי, ותקבע כלל יסוד פשוט: בעל האחריות הוא גם בעל הסמכות. די ביישום כלל פשוט והגיוני זה כדי לשחרר פקקי ענק ולהוזיל משמעותית מגוון רחב מאוד של מוצרי צריכה.

הבעיה השנייה היא עודף ביורוקרטיה. קובעי מדיניות בכל הרמות חייבים להפנים שקיימת שונות מהותית בין רגולציה אפקטיבית, שהיא חשובה וחיונית לשמירה על הציבור ובריאותו, לבין ביורוקרטיה מיותרת. הרבה פעמים רוצים ומתכוונים לעשות רגולציה, אבל בפועל בחוסר מודעות מייצרים עוד ועוד רבדים של ביורוקרטיה מסואבת ומיותרת.

ומהם הקווים לדמותה של הביורוקרטיה? תהליכים בהם יש שפע של טפסים; דרישה להחתים עו"ד/רו"ח; דרישה לצרף ערמות של מסמכים (בין שהם רלוונטיים ובין שלא); אישור רוטיני של חידוש אישורים; דרישה לעבור ולהחתים בעלי תפקידים שונים (טופס טיולים); דרישה לבצע בדיקות גם למוצרים שכבר נבדקו ואושרו על ידי רשויות מוכרות ומוסמכות (FDA, EU וכיו"ב) ועוד. בסופו של יום כל הביורוקרטיה הזו פוגעת בכולם – גם בציבור שנאלץ לעבור מסכת טרטורים מייגעת, וגם בעובדי המגזר הציבורי אשר קורסים תחת העומס. קריטי שבכל תוכנית שמוביל משרד הבריאות ומבקשת לשפר את מצבו של הציבור תיעשה אבחנה חדה וברורה בין כלים וצעדים שמעודדים רגולציה אפקטיבית, לבין דרישות ותהליכים ביורוקרטיים שיש בהם כדי לפגוע בבריאות ובכלכלה.

מכאן, שהדרך לשפר את היעילות הממשלתית תוך שמירה על בריאות הציבור עוברת בהכרח בביטול הכפילות הרגולטורית המיותרת שקיימת בין משרדי ממשלה, חלוקה ברורה של גבולות אחריות וסמכות בין משרדי ממשלה ואבחנה והפרדה בין רגולציה אפקטיבית לבין ביורוקרטיה. זו הדרך היחידה שתבטיח שיפור אמיתי ומורגש עבור הציבור כולו.

ד"ר עדי ניב-יגודה הוא מומחה למדיניות בריאות, סגן דיקאן בית הספר לניהול מערכות בריאות האקדמית נתניה ומרצה בבית ספר לרפואה באוניברסיטת ת"א ויועץ לארגוני בריאות ומוסדות