עתירה נוספת לבג"ץ נגד "חוק בן גביר": "יגרום לפוליטיזציה של המשטרה"

יושב הראש היוצא של הכנסת מיקי לוי וסגן השר לביטחון פנים היוצא יואב סגלוביץ ממפלגת יש עתיד, הגישו עתירה לבג"ץ נגד תיקון פקודת המשטרה שהוביל השר לביטחון פנים איתמר בן גביר (המכונה "חוק בן גביר"). זאת בטענה כי "תיקון החקיקה נושא עמו פוליטיזציה של אמצעי האכיפה וזיהום במפלגתיות את מה שאמורה היתה להיות שמורת טבע מוגנת – משטרת ישראל", וטוענים כי צעד זה "מגלם סכנה מיידית לפגיעה בזכויות יסוד".

העתירה שהגישו שני חברי הכנסת, שניהם ניצבים לשעבר במשטרת ישראל, הוגשה נגד בן גביר, הכנסת והיועצת המשפטית לממשלה, ומצטרפת לעתירה קודמת שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד תיקון הפקודה. סגלוביץ ולוי מבקשים מבג"ץ לאחד בין שתי העתירות ולדון בהן יחדיו.

מדובר בתיקון שהתקבל בכנסת בקריאה שלישית ב-28 בדצמבר ברוב של 61 מול 55 מתנגדים, רגע לפני השבעת הממשלה. זאת כחלק מהדרישות של בן גביר במהלך המו"מ מול הליכוד, שהתקבלו על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.

תיקון פקודת המשטרה עורר סערה ציבורית רבה וביקורת מצד משפטנים, מפכ"ל המשטרה רנ"צ קובי שבתאי ובכירים לשעבר במשטרת ישראל. בין השאר התראיין ב"כלכליסט" מפכ"ל המשטרה לשעבר משה קראדי וטען שתיקון הפקודה והעברת סמכויות-על לשר "יהפוך את המפכ"ל לבובה ואת המשטרה לפוליטית, ויפגע אנושות בזכויות הפרט ובדמוקרטיה".

תיקון פקודת המשטרה הקנה לשר לביטחון פנים (שם המשרד שונה למשרד לביטחון לאומי) סמכויות רבות שבעבר היו בידי מפכ"ל המשטרה והפך אותו למעין מפכ"ל-על עם יכולת שליטה על המשטרה ועבודתה, ובין השאר על תקציב המשטרה – באופן שמשנה את האיזון שהיה מאז ומתמיד בין הדרג הפוליטי לבין משטרת ישראל. התיקון לפקודה לא הסתיים היות שבמהלך הליך החקיקה לא כל הסעיפים שהציע בן גביר קודמו לבסוף, והוא הודיע כי הוא מתכוון לקדמם בהמשך.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין עודד גזית ואלירם בקל ממשרד גזית-בקל, כותבים לוי וסגלוביץ כי "הואיל והתיקון לפקודה מהווה, כשלעצמו, נורמה לא חוקתית - מוגשת העתירה כבר כעת". הם טוענים כי סעיפים מרכזיים ומהותיים בתיקון לפקודה "חותרים תחת עקרונות יסוד בשיטת המשטר בישראל, ובפרט בכל הנוגע לעמדה לפיה הפעלת אמצעי האכיפה של משטרת ישראל, ובכלל זאת קיום חקירות והעמדה לדין, תיעשה שלא על-פי שיקולים פוליטיים ומפלגתיים; וכן סותרים את עקרונות הפרדת הרשויות הפנימית המאפיינת את השירות הציבורי במדינת ישראל".

הם טוענים בעתירה כי "התיקון לפקודה אינו חוקתי", ומפרטים את חוקי היסוד שהתיקון, לטענתם, פוגע בהם, כמו חוק יסוד האדם וחירותו והזכות להליך הוגן, הוראה מפורשת בחוק יסוד הממשלה ועוד, וטוענים כי "תודות לתיקון לפקודה, לראשונה מקום המדינה יהיה זה גורם פוליטי המחזיק בסמכות העליונה להורות על הפעלת כוח ואמצעי אכיפה נגד אזרחי המדינה, ולהבדיל מאויביה".

בעתירה נכתב כי "די בהיסטוריה הקרובה והמוכרת, ללמדנו כי משטרה פוליטית, מוטה אינטרס של השלטון הנבחר באותה עת, עלולה להוות פגיעה קשה בעקרונות היסוד של משטר דמוקרטי. שיטת משטר שמאפייניה הדמוקרטיים כוללים, לצד שלטון הרוב, גם הגנה על זכויות המיעוט, אינה יכולה להתקיים לצד משטרה הפועלת בשם אינטרס פוליטי המיוצג על-ידי השלטון הנבחר באותה עת".

אולם, התיקון לפקודת המשטרה שעבר בכנסת, נטען, "עושה בדיוק את זאת: מתן היתר והכשר לשלטון להפעיל את הסמכויות הנרחבות והמכבידות ביותר שיש למדינה כלפי אזרחיה, וזאת על בסיס אינטרס פוליטי-מפלגתי, שאיש אינו טורח אפילו להסתירו. משטרה פוליטית היא סממן מובהק בדרכה של מדינה, כל מדינה, להתפרק ממאפיינים דמוקרטיים".

עוד נטען בעתירה כי התיקון לפקודת המשטרה נעשה "באמצעות הליך חקיקה חפוז, המשנה סדרי בראשית, בהצעת חוק פרטית, ללא קמצוץ עבודת מטה ממשלתית, ונגד עמדת כל הגורמים המקצועיים. לא היה ולו גורם מקצועי אחד - שרים לשעבר, אנשי משטרה בעבר ובהווה, הייעוץ המשפטי, אנשי אקדמיה - שלא הצביע על הפער הבלתי נתפס בין מהותיות הסוגיה העומדת על הפרק, ובין בהילות החקיקה, היעדרם של דיונים מעמיקים על בסיס עבודת מטה, ופגמים מהותיים בהליך החקיקה".

בהמשך העתירה כותבים סגלוביץ ולוי כי העובדה שתיקון הפקודה נעשה אחרי שנים רבות, ובמסגרתו נקבעת מרות הממשלה – ולא החוק – על המשטרה, מבלי להתייחס כלל לחובת המשטרה לפעול בממלכתיות – "מקרינה על האופן בו יש לפרש את התיקון לפקודה, ומלמדת על מהפך משטרי שהובא לעולם בלידה לא טבעית". לטענתם, המשטרה למעשה תיאלץ במצב החדש, "להכפיף עצמה לעמדות של ממשלה ומפלגה ספציפית. לא עוד קודקוד במשולש רב החשיבות של אכיפת החוק (יחד עם הפרקליטות ובתי המשפט) הפועל כאשר רק מרות החוק מעליו, אלא ארגון הפועל תחת מציאות בה מוזרמים שיקולים פוליטיים אל תוך מערכת אכיפת החוק".

עם הגשת העתירה, מסרו חברי הכנסת לוי וסגלוביץ: "מדובר בתיקון חוקתי עצום שנעשה בחופזה ובלי להבין את כלל המשמעויות וההשלכות מהחוק, רק בגלל החולשה שהפגין נתניהו. יש פה כוונה ברורה להפוך את משטרת ישראל לגוף פוליטי תוך הכנסת שיקולים פוליטיים פסולים בהפעלת הכוח, האכיפה ומערך החקירות במשטרה. אין לנו כוונה לעמוד מהצד בזמן שהדמוקרטיה בישראל נרמסת".