יותר דיוק, פחות מעקבים: כך ה-AI חוסכת למערכת הבריאות במאבק בסרטן השד

חודש אוקטובר, המוכר כחודש המודעות לסרטן השד, הוא זמן קריטי להעלאת המודעות למחלה הפוגעת במיליוני נשים מדי שנה. לצד ההשלכות הבריאותיות, יש למחלה גם עלות כלכלית כבדה על מערכות הבריאות. אבחון מוקדם וטכנולוגיות מתקדמות, כמו בינה מלאכותית (AI) לא רק משפרים את סיכויי ההחלמה, אלא גם חוסכים משאבים ומפחיתים הליכים רפואיים יקרים ומיותרים. השנה, ה- AIמסתמנת כטכנולוגיה שיכולה לשנות את כללי המשחק בתחום האבחון המוקדם והחיסכון בעלויות.

בשנים האחרונות, הבינה המלאכותית פורצת דרך בתחומים רבים ברפואה, במיוחד בזיהוי מוקדם של מחלות, שיפור דיוק האבחון וחישוב מהיר ומדויק של גורמי סיכון. תחום סרטן השד נהנה מתרומה משמעותית של כלים מתקדמים מבוססי AI המאפשרים ניתוח כמויות אדירות של מידע רפואי, הפקת תובנות מדויקות והתרעה על ממצאים שעלולים להתפספס בעין האנושית.

ניקח לדוגמה את תחום ה-MRI שהוא כלי רגיש במיוחד לאבחון סרטן השד, ומשמש בעיקר למעקב בנשים בסיכון גבוה או לבירור היקף מחלה אצל נשים מאובחנות. לצד הרגישות הגבוהה שלו, לעיתים העין האנושית מתקשה להבדיל בין ממצאים סרטניים ושפירים, במיוחד כאשר הממצאים קטנים. התוצאה: מספר גבוה של ביופסיות מיותרות, אשר רובן מתגלות כשליליות. בנוסף, זמני הסריקה התקצרו עם התקדמות הטכנולוגיה, אולם העומס על הרדיולוגים רק גובר וזמני הפענוח מתארכים. כאן, הבינה המלאכותית יכולה להוות גיים צ'יינג'ר.

כיום, מחקרים מראים שמערכות AI בעלות פוטנציאל לזהות ממצאים בצורה אוטומטית, להבחין בין גידולים סרטניים לשפירים, להשוות בין בדיקות מתקופות שונות בחיי האישה ועוד. זיהוי מדויק של שינויים קלים ברקמת השד, כמו גילוי ממצאים קטנים במיוחד, ויכולת להבדיל בין ממצאים שפירים וסרטניים, יאפשרו להתאים המלצות מעקב רדיולוגיות באופן אישי לכל מטופלת. זה נכון במיוחד לנשים בסיכון גבוה, כמו נשאיות BRCA או נשים עם היסטוריה משפחתית. עבורן, אופן ותדירות המעקב לאורך החיים קבוע, אך זה לא תמיד מוצדק. טכנולוגיות AI עשויות לאזן את מספר בדיקות הדימות לפי הצורך עבור כל נבדקת, לספק ודאות גדולה יותר בממצאים שפירים ובכך להפחית במספר הבדיקות הפולשניות המיותרות.

מעבר להיבטים הרפואיים, לשיפורים אלה יש גם השפעה כלכלית משמעותית: הפחתת מספר בדיקות דימות למעקב ובדיקות והפולשניות תוביל לחיסכון במערכות הבריאות והוצאות מצד הנבדקות עצמן. כך, תהליך האבחון לא רק מתייעל, אלא גם מפחית עלויות משמעותיות במערכת הבריאות, ובמקביל מקנה לנשים תחושת ביטחון בזכות השימוש בטכנולוגיה מתקדמת שמסייעת להן לקבל תשובות מדויקות ומהירות יותר.

החזון הוא לסייע באבחון מדויק כבר בשלב מוקדם, ובמקביל להפחית את מספר הביופסיות המיותרות. בנוסף, לקבוע את אופן ותדירות המעקב בצורה מותאמת אישית עבור כל נבדקת על בסיס זיהוי של גורמי סיכון בתמונות ה- MRI יחד עם נתונים נוספים שנאספים על הנבדקת, תחשב הבינה המלאכותית את הסיכון לחלות בעתיד הקרוב ותשפר את הגילוי המוקדם. השפעה זו היא לא רק רפואית אלא גם פסיכולוגית – תחושת הביטחון שנובעת מהידיעה שמערכת ממוחשבת מתקדמת תומכת באבחון האנושי, מפחיתה את הצורך בהליכים פולשניים ומקצרת את ההמתנה לתשובות קריטיות.

מימין פרופ׳ מירי סקלייר וד״ר דבי ענבי | צילום: שחר ששון

במעבדות רבות בעולם, כמו גם במעבדת דימות שד במרכז הרפואי שיבא, כבר עוסקים בפיתוח טכנולוגיות AI שישפרו את האבחון של סרטן השד. לאחרונה, מחקר שנערך בשיתוף פעולה עם זרוע החדשנות ARC הראה כי בקרב נשים שאובחנו עם סרטן שד בקרב אוכלוסיית הנשאיות של מוטציות BRCA -, זיהתה מערכת מבוססת AI סימנים לממצא בשד כבר בבדיקות MRI שבוצעו כשנה לפני האבחון הרדיולוגי. אז, הסימנים הללו נראו כמו רקמת שד נורמלית, על כן לא זוהו בעין אנושית. לעומת זאת, מערכות AI הצליחו לזהות אותם כסרטניים בכ-70% מהמקרים. פוטנציאל שקיים בשת״פ בין המצוינות הקלינית והמחקרית שקיימת במערך הרדיולוגיה, בשילוב עם זרוע החדשנות ARC יובילו לגילויים ויכולות להנגיש פתרונות בקנה מידה בינלאומי.

במקביל להתקדמות הטכנולוגית, קיים אתגר בשילוב של הפיתוחים האלו במערכת הבריאות והנכונות לאמץ את הטכנולוגיות הללו בצורה רחבה. בעוד שבתי חולים גדולים ומרכזים רפואיים מובילים עושים מאמצים להטמיע טכנולוגיות AI , הרי ששילוב הטכנולוגיות הללו בבתי חולים ציבוריים ובמרפאות קטנות הוא איטי ומעיד על פערים תשתיתיים ואתגרים כלכליים. מערכות רבות דורשות שדרוגים, והרופאים זקוקים להכשרה לשימוש בכלים החדשים. הפער בין ההבטחה הטכנולוגית למציאות בשטח עדיין גדול.

העתיד של AI ברפואה נמצא רק בתחילת דרכו. המהפכה הדיגיטלית היא כבר לא חלום עתידני, אלא כאן ועכשיו. עם זאת, מערכת הבריאות צריכה להשקיע ולתמוך בהטמעה של הכלים החדשים ולהבטיח שירות רפואי שווה לכל אישה, בכל מקום. כלי הבינה המלאכותית צפויים לחולל מהפך במאבק בסרטן השד ובאבחון המוקדם ולהפוך לסטנדרט רפואי עולמי.

הכותבות הן פרופ' מירי סקלייר-לוי, מנהלת היחידה לרדיולוגית שד וד"ר דבי ענבי, מנהלת המעבדה לדימות שד במרכז הרפואי שיבא ופועלות בשיתוף זרוע החדשנות ARC