ייצוגית נגד שטראוס: "דבש יד מרדכי נמכר במחיר מופרז"

לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד שטראוס גרופ. הבקשה הוגשה על ידי צרכנית דבש הטוענת כי "עניינה של התובענה בפגיעה קשה וחמורה שגורמת חברת שטראוס - בעלת מונופולין בתחום מוצרי דבש, בכך שהיא גובה מחיר מופרז (ואף שערורייתי), בגין מוצרי הדבש, אשר היא מייצרת, מוכרת ומשווקת, תחת המותג 'יד מרדכי' שבבעלותה". נטען במסגרת התובענה כי על פי חוות דעת מומחה כלכלי מטעם המבקשת, "הרווח המופרז של שטראוס במכר של כל 1 ק"ג דבש של יד מרדכי, הנו כ־12.74 שקל".

במסגרת התובענה נטען באמצעות עו"ד אורלי בן עמי וכן עוה"ד יוקי שמש ולידיה מנדלבאום ממשרד עו"ד עמית מנור־יוקי שמש כי רבות דובר על יוקר המחיה בישראל בכלל, ועל יוקר מוצרי המזון בפרט. "הסיבות למחירם היקר של מוצרי הדבש בישראל, ובמיוחד של אלו שמייצרת שטראוס גרופ בהיותה מונופולין בתחום, האוחז בנתח שוק העולה על 50% - נעוצות בגביית מחיר מופרז על ידי שטראוס, בשוק המתאפיין בריכוזיות ובהיעדר תחרות. כך, בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם המבקשת (חנן שרון - ל"ד), שבחן את שוק הדבש, שטראוס - באמצעות המותג 'יד מרדכי' - הנה בעלת מונופולין בשוק הדבש, החולשת על כ־55%, לכל הפחות מהשוק".

הצרכנים משלמים את מחיר הרגולציה האם ההגנה על הדבוראים מצדיקה את מחיר הדבש הגבוה? יצרנים יכולים לנסות להרוויח כמה שידם משגת, אך כשחלק מרכזי מהרווח הזה מתאפשר על ידי רגולציה ממשלתית, נציגי הציבור צריכים לבדוק לעומק האם יש צורך באותה תמיכה ממשלתית עקיפה שלמה טייטלבאוםלכתבה המלאה

במסגרת התובענה מציינת המבקשת כי תביעה בעילה של מחיר מופרז הוכרה זה מכבר במשפט הישראלי, ולאחרונה קבע בית המשפט העליון כי גביית מחיר מופרז מהווה עילה לחיוב בעל המונופולין בפיצוי הצרכנים. "מטרתה של בקשת אישור זו, לחייב את המשיבה להוריד את מחירי מוצרי הדבש, לרמה הראויה; לפצות את הציבור הנפגע, חברי הקבוצה, בגין הנזק שנגרם להם ולהורות למשיבה להשיב את סכומי העתק שגבתה ביתר, בעבור מוצריה, בסך שנע שבין כ־16 לכ־20 מיליון שקל מדי שנה, וסה"כ לתקופה של שבע השנים הקודמות למועד הגשת תובענה זו מעל ל־122 מיליון שקל", נטען.

במסגרת התובענה נטען כי הצריכה השנתית של דבש בישראל נאמדת בכ־5,000 טון מידי שנה, בממוצע. התפוקה המקומית אינה מספקת את כל הביקוש למדינת ישראל, על כן יש יבוא משלים של דבש. על פי נתוני הלמ"ס הסתכם יבוא הדבש לישראל בשנת 2021 בכ־1,500 טון. על פי חוות דעת המומחה מטעם המבקשת, תקופת ראש השנה מהווה שיא לביקושים, במהלכה נצרכת כ־40% מתצרוכת הדבש השנתית. "מבדיקת המומחה עולה, כי מחיר הדבש המקומי הינו מסדר גודל של 46.83-48.49 שקל לק"ג והמחיר המקומי של דבש יד מרדכי הינו 47.28 שקל/ק"ג כולל מע"מ. בהתאם, ללא מע"מ עומד מחיר הדבש של יד מרדכי, על כ־40.41 שקל/ק"ג. בניכוי 23% בשל המרווח הקמעונאי - מתקבל המחיר של 31.12 שקל לק"ג".

לעומת זאת, נטען, "מחיר ק"ג דבש מיובא מחו"ל הינו מסדר גודל של 16.15-20.09 שקל לק"ג כולל עלויות הובלה. המומחה מצא כי מחיר הדבש הינו מסדר גודל של 18.38 שקל לק"ג; ובניכוי 23% בשל המרווח הקמעונאי, המחיר עומד על 14.15 שקל לק"ג".

המומחה מציין בחוות דעתו: "קיים פער מחירים של למעלה מ־100% בין המחיר המקומי למחיר הדבש המיובא מחו"ל. זוהי אינדיקציה ברורה לכך שדבש יד מרדכי מתומחר בצורה מופרזת". בהמשך, קובע המומחה מטעם המבקשת כי המחיר שאינו מופרז עומד על 18.38 שקל לק"ג דבש". בחוות הדעת ציין המומחה מטעם המבקשת כי לצורך אמידת המחיר שאינו מופרז, "הנחתי בשלב זה כי מחיר הייבוא, שאינו מנוכה מהמרווח הקמעונאי, הינו מחיר המייצג מחיר שאינו מופרז, היינו 18.38 שקל, מכאן נובע כי הנזק במכר של 1 ק"ג דבש של יד מרדכי, הינו כ־12.74 שקל. אציין כי לא מן הנמנע כי יד מרדכי אחראית למחירים בכלל השוק, שכן כבעלת מונופולין בעל כוח שוק, יד מרדכי קובעת מחיר בשוק ושאר השחקניות מתיישרות לפי מחיר זה", נטען.

משטראוס-יד מרדכי נמסר בתגובה: "מכוורת יד מרדכי סבורה שמחירי כלל מוצרי הדבש שהיא מוכרת היום סבירים והוגנים בכל קנה מידה ותשובתה המפורטת תימסר כמקובל בבית המשפט".