משרד החינוך מתנגד לאפשר לציבור להשתמש בשטחי בית הספר החקלאי מקווה ישראל

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב תדון הבוקר (ב') בהתנגדות משרד החינוך לתוכנית המתאר לבית הספר החקלאי מקווה ישראל. אין להקל ראש בתוכנית זו המתייחסת לשטח של יותר מ-3,000 דונם, וממוקמת בלב אזור הביקוש של מטרופולין ת"א, בין הערים חולון, אזור, ת"א ופארק אריאל שרון.

בין היתר, התוכנית מגדירה זיקת הנאה לציבור בחלק משטחי המקום, מגדירה מבנים ומרקמים לשימור ונותנת זכויות בנייה גם באזור הגרעין וגם בפריפריה. חשיבותה של התוכנית גדולה כי היא מקבעת את גבולות הטריטוריה של המוסד ומגדירה איפה אסור יהיה לבנות.

מקווה ישראל הוקם על ידי קרל נטר בשנת 1870 והיה בית הספר החקלאי הראשון בארץ. ב־1976 יזם חיים בר-לב, בוגר בית הספר שכיהן אז כשר המסחר והתעשייה, את "חוק מקווה ישראל" שנועד לשמר את ייעודו החקלאי של בית הספר ולהגן על אדמותיו, ובמיוחד על 40 הדונמים של אזור הגרעין ו-13 המבנים ההיסטוריים, שהוגדרו כמבנים לשימור מחמיר. כיום פועלים בשטח מקווה ישראל תיכון חקלאי חילוני, תיכון חקלאי דתי, בית ספר ישראלי־צרפתי ובית ספר יסודי בשיטת מונטסורי, כולל שתי פנימיות.

על פי דברי ההסבר לתוכנית המתאר הרי שמטרתה היא להתאים את המוסד בן 150 השנה למאה ה-21: "תוכנית המתאר החדשה, הראשונה שנעשית במקווה ישראל מזה עשרות שנים, פותחת את מקווה בחזרה אל הציבור גם מבחינה פיזית וגם מבחינה רעיונית. היא מגדירה את מקווה כחלק מהרקמה המטרופולינית הקיימת של גוש דן תוך שמירת עצמאותה כמוסד חינוכי אשר צריך וזכאי לקבוע את סדר היום החינוכי הייחודי שלו".

בית הספר החקלאי מקווה ישראל | צילום: תומי הרפז

במסגרת התוכנית נקבעה "זיקת הנאה" לציבור מהדפנות העירוניות בכל צדדי בית הספר, אל המרכז ההיסטורי וממנו אל הפארק המטרופוליני "אריאל שרון". כמו כן, קובעת התוכנית תוספת זכויות בנייה של כ-85 אלף מ"ר לטובת מבני חינוך, מבני פנימיות, מעבדות מחקר ופיתוח חקלאי, מבני משק וחקלאות ולצורך תוספות למבנים לשימור. התוכנית מעדכנת את רשימת השימור עבור נכסי התרבות המבניים והנופיים שבשטח. לצד זאת, נערכת התוכנית לשינויי התנועה והתשתיות המשמעותיים הצפויים במרחב.

ההתנגדות של מנהלת המינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך ממוקדת בסוגיית זיקת ההנאה של הציבור בשטחי המוסד. הסיבות שאותן מונה ההתנגדות הן "מוגנות התלמידים", "הכללת זיקת הנאה בשטח כפר הנוער משמעותה כניסה חופשית של אנשים ובכללם מבוגרים לשטח הכפר, המשמש, כאמור, כולו לטובת תלמידי הכפר. זאת מבלי שיש לכפר הנוער יכולת אמיתית ליצור הפרדה בין השטחים בהם אמור להיות ע"פ תוכנית המתאר מעבר לציבור הרחב, לבין השטחים שבהם נמצאים התלמידים, יצויין גם כי תחימת שעות המעבר ברחבי כפר הנוער לשעות מוגדות עלולה לסכן את התלמידים משום שהיא עלולה ליצור חיכוך בין קטינים ובוגרים, לפחות בחלק משעות היום, ולחילופין, עלולה להגביל את האפשרות של תלמידי הכפר להסתובב באופן חופשי בשטחי הכפר, המשמש עבורם בית לכל דבר ועניין".

לתוכנית הוגשה גם התנגדות על ידי חברת כי"ח (כל ישראל חברים), שהקימה את המוסד, ומתנגדת אף היא לזיקת ההנאה של הציבור בשטחי המוסד: "ייאמר מראש כי הוראה בתוכניות הקובעת זיקת הנאה בקרקעות מקווה ישראל תהיה הפרה של חוק מקווה ישראל ואף נטולת כל תוקף משפטי". עוד נרשם: "מן האמור בחוק מקווה ישראל, וממה שאינו אמור בו, ברי כי למחוקק לא היתה כל כוונה להפוך את קרקעות מקווה ישראל למרחב ציבורי פתוח לקהל הרחב, אלא להיפך, שימור אופיו החקלאי של בית הספר, ולשימוש זה בלבד".

מצד שני, הקליניקה לרגולציה חברתית, של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, קוראת לפתיחה יותר איכותית של שטחי בית הספר לציבור: "הנגשת מקווה ישראל לציבור תקטין את האבסורד - שטח פתוח עצום בלב ריכוז אורבני, שבניגוד לשמו - סגור בפני הציבור. זיקת ההנאה המוצעת בתוכניות אף חיונית לחבר את חולון אל השטחים הפתוחים מצפון וממזרח למקווה ישראל - פארק מנחם בגין ופארק אריאל שרון. יחד עם זאת, יש תחושה שמאמץ סמלי מדי ויש צורך לשפרו מבחינה תכנונית תוך התייחסות לתנועה של הציבור במרחב, לשהיה במקום ולאפשרות לקחת חלק פעיל בתכנים המקומיים של מרכז חינוכי חקלאי".

לתוכנית הוגשה גם התנגדות על רקע נדל"ני מובהק, ע"י יורשי סגל מורי ועובדי בית הספר, שחלקם עדיין מתגוררים בשכונת בתים צמודי קרקע במקום ודורשים את המשך השימוש בבתים. "התוכנית בנוסחה המופקד פוגעת קשות בזכויות המתנגדים, יורשיהם של בוני הארץ מראשיתה, אשר נמנו על סגל בית הספר החקלאי, מקווה ישראל ובנו ביתם בעשר אצבעות במקווה ישראל, אי שם בשנותיה הראשונות של המדינה ואשר חלקם מתגוררים שם עד היום, באופן שלמעשה מתעלם כליל מקיומם ומהיותם בעלי זכויות קניין רשומות במקרקעין הכלולים בתחום התוכנית המופקדת".