טיל חץ 3 של התעשייה האווירית | צילום: תע"א
רשות החברות מבקשת מגלנט לקדם את הנפקת תע"א: "תכניס למדינה מעל ל-10 מיליארד שקל"
ממלא מקום מנהל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט לשר הביטחון על הנפקה אפשרית של 35% ממניות התעשייה האווירית לציבור: "נדרשת השקעה כספית משמעותית כדי לשמר את היתרון הטכנולוגי והאמצעים העתידיים של ישראל"
ינקי קוינט, ממלא מקום מנהל רשות החברות הממשלתיות, מבקש משר הביטחון יואב גלנט למנות איש קשר מטעמו כדי שיתאם איתה עמדות ומהלכים למימוש התוכנית להנפקת מניות מיעוט בתעשייה האווירית, כך נודע לכלכליסט.
לפי הערכת רשות החברות המתבססת על אינדיקציית השווי של החברה, הנפקה של 35% ממניותיה עשויה להכניס לקופת המדינה מעל 10 מיליארד שקל.
קוינט כתב לגלנט כי המלחמה ומורכבות המצב הביטחוני הובילו לגידול משמעותי בתקציבי וצרכי הביטחון ומצב זה צפוי להימשך גם בשנים הבאות. הוא הוסיף כי הנפקת התע"א, שנמצאת בבעלות ממשלתית מלאה, תיטיב עם החברה ו"יתרונותיה רבות ומתחדדות ביתר שאת בעת הזו" כדבריו. הוא כתב עוד לגלנט כי פנייתו אליו נעשתה לבקשת השר האחראי על רשות החברות הממשלתיות, דודי אמסלם.
לדבריו, הצורך בהנפקה עולה מכך ש"התעשיות הביטחוניות הישראליות נדרשות להגביר את קצב הייצור והאספקה למערכת הביטחון ולפיכך גם נדרשת השקעה כספית משמעותית בקווי הייצור, בתשתיות ובמחקר ופיתוח כדי לשמר את היתרון הטכנולוגי שלהן ולפתח את הכלים והאמצעים העתידיים של מדינת ישראל".
ברשות החברות אומרים עוד כי ההסדר הזמני שהושג באחרונה בין הממונה על השכר במשרד האוצר אפי מלכין לבין הנהלת התע"א ו-ועד העובדים שלה בקשר לחריגות השכר בחברה, מהווה הסרת חסם שבעבר הקשה על קידום ההנפקה.
מדובר בהבנות שעל בסיסן אלפי עובדים בתעשייה האווירית יקבלו מענקים מיוחדים במהלך החודשים הקרובים באופן שיפצה אותם על הקפאת קידום דרגותיהם במשרד האוצר מאז השנה שעברה בשל אי הסדרת חריגות השכר, וזאת בתמורה לגיבוש מודל שכר חדש ועדכני בחברה. מתוקף אותן הבנות, ועד העובדים של תע"א יבטל את סכסוך העבודה שהכריז, בעקבות החשש שהאוצר יגבה מהעובדים את הכספים שקיבלו תוך חריגה.
ההחלטה על הנפקת מניות מיעוט של התע"א התקבלה בממשלה כבר בנובמבר 2020. היא מדברת על מכירת 49% מהון המניות של החברה בבורסה בתל אביב כשבשלב ראשון לא יונפקו יותר מ-35%. הנפקה של מעל 35% מהון המניות שלה תדרוש אישור נוסף של ועדת השרים לענייני הפרטה.
אלא שבדומה להחלטות רבות שמתקבלות בממשלה, עד כה גם מההחלטה על הנפקת תע"א לא יצא דבר. קידום המהלך נתקע פעם אחר פעם באגף הממונה על הביטחון שבמשרד הביטחון (המלמ"ב), שם חוששים שצעד כזה יוביל לחשיפת אינטרסים ביטחוניים חיוניים של המדינה בתע"א.
על רקע אלה, גם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה התקשתה לקדם את ההליכים הקשורים להסרת חיסיון בחברה, הנחוצים ליציאה להנפקה. המלמ"ב יובל שמעוני ומנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר עדיין מתנגדים למהלך.
רשות החברות סבורה כי ההתנגדות של מערכת הביטחון פתירה. בפנייתו לגלנט כתב קוינט כי "אנו ערים לכלל ההיבטים הרלוונטיים להנפקה וסבורים שיש מודלים מקובלים שנותנים מענה המפיג את החשש מדליפת מידע מסווג".
הוא סבור כי אחד המודלים האפשריים יכול להילקח מהפרטת התעשייה הצבאית (תעש מערכות) שהושלמה בסוף 2018 כשהמדינה מכרה אותה לאלביט מערכות של מיקי פדרמן בכ-1.9 מיליארד שקל. את הפעילות שעשתה תעש בתחום ההנעה הרקטית, שנחשבת אינטרס ביטחוני חיוני, המדינה החריגה מהעסקה והיא ממשיכה להחזיק בה באמצעות החברה הביטחונית-ממשלתית "תומר", שהיא הקימה למטרה זו.
בנוסף להתנגדות העיקשת של משרד הביטחון להנפקה, ברקע עמדו גם מגפת הקורונה, הקשיים שבאו בעקבותיה בשרשרות האספקה בעולם, ההפיכה המשטרית שקידמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, ובאוקטובר האחרון כבר פרצה מלחמה וההנפקה המדוברת נדחקה שוב ושוב לשולי סדר היום של הממשלה.
גם הנהלת התעשייה האווירית מעוניינת בהנפקה. פרט להון שהיא תכניס לה, מהלך כזה עשוי להקל עליה בסביבה התחרותית שבה היא פועלת, שכן הנפקה, אמורה להסיר מעליה שורה של רגולציות שמכבידות עליה בהיותה חברה שנמצאת בבעלות ממשלתית מלאה.
אם תונפק, יוסרו מעליה מגבלות הקשורות לתגמול של עובדים, רכישת חברות בארץ ובחו"ל והיא תוכל לקבל מהמדינה הטבות מס של עשרות מיליוני שקלים בשנה בהיותה חברה שמייצאת את רוב התוצרת שלה. עד 2010 היא היתה זכאית להטבות אלה אך רפורמה שעשו משרדי האוצר והתמ"ת (כיום משרד הכלכלה והתעשייה) בחוק לעידוד השקעות הון החריגה אותה ממנו בשל היותה חברה ממשלתית.
תע"א מעסיקה כ-15 אלף עובדים שאמורים להרוויח גם הם מהנפקת החברה. במצב כזה תע"א תוכל לתגמל את עובדיה בהתאם לשיקוליה בדומה לחברות פרטיות, תוך הסרת הפיקוח בנושא מצד הממונה על השכר במשרד האוצר. בנוסף, יו"ר הוועד יאיר כץ הקדים וסיכם עם הנהלת החברה כי בתמורה לתמיכתו בהנפקה העובדים יקבלו לפחות 3% מהכסף החדש שייכנס אליה.
אלא שחרף הניסיון של קוינט להתניע מחדש את התוכנית להנפקת תע"א, ספק אם המהלך יקבל קשב ושיתוף פעולה מצד שר הביטחון גלנט. לפי גורמים ביטחוניים הנושא כלל אינו נמצא על סדר יומו של גלנט שטרוד בענייני המלחמה בעזה ובזאת שעלולה להתלקח בלבנון כמעט בכל רגע, לכדי מלחמה אזורית כוללת.
על פי הערכות, טרם סיום המשבר הביטחוני החמור וחסר התקדים שישראל נתונה בו, משרד הביטחון לא יקדם את התוכנית, מה גם שתע"א פועלת במתכונת חירום מאז 7 לאוקטובר ומפעילה את רוב תשתיות הייצור שלה מסביב לשעון כדי לתמוך במאמצי צה"ל בחזית.
השנים האחרונות הן הטובות ביותר בתולדות התע"א, שמנוהלת בידי בועז לוי והיו"ר שלה הוא עמיר פרץ. ברבעון הראשון של השנה מכירותיה עליו ב-11% לעומת הרבעון המקביל והסתכמו ב-1.43 מיליארד דולר. הרווח הנקי שלה זינק באותו רבעון בכמעט 50% והסתכם ב-135 מיליון דולר.
בשבוע שעבר דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד למדינה בגובה של 580 מיליון שקל שהם מחצית מהרווח הנקי של החברה ב-2023. גם בשנים קודמות תע"א הכריזה על חלוקת דיבידנדים למדינה אך עד כה רשות החברות ומשרד האוצר לא משכו אותם. מדובר בסכום כולל של כ-1.5 מיליארד שקל הנחוצים למדינה, בייחוד על רקע הבור התקציבי והצורך לממן את עלויות המלחמה.