האוצר רוצה להטיל על הבנקים מס גם ב-2026 - בניגוד לפשרה עימם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' רוצה להאריך את המס המיוחד שהוטל על הבנקים. לפי טיוטת התוכנית הכלכלית (חוק ההסדרים), שמכינים בימים אלה במסגרת תקציב 2025, יוקם צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד האוצר שיחליט עד סוף הרבעון השלישי של שנת 2025 האם מוצדק להטיל על הבנקים מס מיוחד גם בשנת 2026 לאור רמת הרווחיות הגבוהה. החלטה זו אינה תואמת את הפשרה שאליה הגיעו הבנקים עם האוצר בנושא זה מוקדם יותר השנה, ולפיה ההיטל המיוחד שהם משלמים כיום יהיה מוגבל לשנים 2025-2024.

נזכיר כי סמוטריץ' רצה מזה תקופה ארוכה להטיל מס מיוחד על רווחי הבנקים לאור הרווחיות החריגה שלהם הנובעת מעליית הריבית, ומהעובדה שהיא לא גולגלה למשקי הבית בעלי הפיקדונות באופן מלא, אלא רק על ההלוואות שהם משלמים לבנקים. על רקע זה הבנקים נמצאים בשנתיים האחרונות ברווחיות שיא, כאשר רק במחצית הראשונה של שנת 2024 הם הרוויחו מעל ל-15 מיליארד שקל.

במסגרת התקציב האחרון, כאשר קודמה יוזמת הטלת המס המיוחד, איימו הבנקים לעתור לבג"ץ בטענה כי מדובר במס מפלה. בסופו של דבר הגיעו בבנקים ובמשרד האוצר לפשרה כי המס יוגדר כמעין היטל מלחמה וייעשה עבור השנים 2025-2024 בלבד, שבהן ישלמו הבנקים למדינה תוספת מס של 2.5 מיליארד שקל. הבנקים הסכימו לוותר על העתירה לבג"ץ מתוך הבנה כי הגדרת התשלום כהיטל מלחמה הופכת אותו לחד-פעמי. אלא שנראה שהבנקים לא באמת הגיעו להישג, שכן כאמור במשרד האוצר רוצים לחזור ולהטיל מס מיוחד גם לאחר השנתיים שכבר שסוכם עליהם.

לפני כחודשיים איים סמוטריץ' כי יגדיל את המס המיוחד שיטיל על הבנקים. על רקע הפרסום ב"כלכליסט" לפיו מרבית הבנקים ביטלו את ההטבות שנתנו לפני שנה על היתרות בעו"ש, אמר שר האוצר בנאום במליאת הכנסת: "הבנקים בחזירות מבטלים את הריבית על העו"ש. אם הבנקים ימשיכו בכך, אני אכפיל את המס עליהם ב-2025".

מהטיוטה הנוכחית עולה כי בצוות שיקום לבחינת הטלת המס ב-2026 יהיו נציגים מטעם אגף תקציבים, רשות המסים, הכלכלן הראשי, הפיקוח על הבנקים ורשות התחרות. הצוות יבחן במהלך השנה הבאה אם תחזית הכנסת הבנקים לשנת 2026, והרווחיות הצפויה מהן מצדיקה מיסוי נפרד למערכת הבנקאית. כמו כן הוא ידון בהשלכות אפשריות של המיסוי על הצרכנים ובהשפעות המס שכבר הוטל בשנים 2025-2024, כלומר האם הבנקים מגלגלים את עלויות המס אל ציבור הלקוחות. כאמור, המלצות הצוות יוגשו עד לסוף הרבעון השלישי של שנת 2025, אז כבר התמונה תהיה ברורה יותר בנוגע לתחזית הכנסות הבנקים לשנת 2026.

מאגר אשראי גם לעסקים קטנים

טיוטת התוכנית הכלכלית עוסקת בנושאים נוספים בתחום הפיננסים, אולם בעיקר בהקמת ועדות שיבחנו נושאים מהותיים הקשורים לשוק ההון ולפיננסים. תשע שנים לאחר שמשרד האוצר הקים את ועדת שטרום שעסקה בהגברת התחרות במערכת הבנקאית, מוצע כעת להקים ועדה נוספת בנושא זה. הוועדה תעסוק בהגברת התחרות בפיקדונות ואשראי למשקי בית ועסקים קטנים, ותבחן בין היתר מתן אפשרות לרישיונות מיוחדים לגופים פיננסיים וריאליים להציע פיקדונות לציבור. נציין כי בבנק ישראל עוסקים גם כן בסוגיה זו של מתן רישיונות מיוחדים, אך נראה כי באוצר רוצים לקחת את ההובלה על הנושא.

ועדה נוספת שרוצים באוצר להקים היא בנושא ריכוזיות הגופים המוסדיים. כיום מנהלים המוסדיים מעל ל-2.5 טריליון שקל של חסכונות הציבור, כאשר מרבית הסכום מנוהל על ידי פחות מעשרה גופים, והיקף הנכסים רק צפוי לצמוח בחדות לאור חובת החיסכון הפנסיוני בישראל וגורמים נוספים. הוועדה תבחן את ההשלכות של ריכוזיות ניהול נכסי הציבור על רמת התחרות, על הסחירות והנזילות של שוק ההון, מידת המעורבות של המוסדיים כבעלי מניות בחברות רבות והחשש מניגודי עניינים, הדמיון בתמהיל ההשקעות של המוסדיים ועוד. בהתאם לממצאים יוגשו המלצות.

ועדה נוספת שבמשרד האוצר רוצים שתקום היא ועדה שתבחן האם נכון לאסוף נתונים ומידע מגופים פיננסיים וכן מרגולטורים פיננסיים לצורך מחקר וקבלת החלטות של הממשלה בתחום הכלכלה והפיננסים. מטרת המידע תהיה לאפשר ביצוע מחקרים שעל בסיסם ניתן יהיה לקבל החלטות מבוססות יותר של מדיניות כלכלית, לקבל תמונת מצב כלכלית פיננסית מדויקת יותר על מצב המשק ולייצר אומדנים מדויקים יותר בנוגע להכנסות המדינה ועוד.

עוד מוצע בתוכנית הכלכלית לקדם את הרחבת מאגר נתוני האשראי הקיימת היום למשקי בית גם לעסקים קטנים. יוזמה זו מוביל בנק ישראל זמן רב, ובמשרד האוצר רוצים להאיץ אותה ולקבוע בחקיקה כי המאגר יחל לפעול בתחילת שנת 2026.