תקציב 2024: סמוטריץ' ונתניהו מצפצפים על הכנסת והחוק

רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' מפרים זה היום ה־15 את חוק יסוד משק המדינה, שחייבם להניח עד 20 בינואר על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב המעודכן ל־2024.

כפי שנחשף באתר "כלכליסט" ביום חמישי, נכון לעכשיו הנחת התקציב תיעשה ביום שני, כלומר ביום ה־16 להפרה, וההצבעה בקריאה הראשונה תיערך ביום רביעי הקרוב. המשמעות היא שלכנסת יוותרו תשעה ימי דיונים (בניכוי שישי ושבת) בשלושה חוקים: חוק התקציב המעודכן ל־2024, חוק ההסדרים במשק, והחוק להגדלת יעד הגירעון.

בניכוי יום הדיונים בקריאה ראשונה במליאה ויומיים דיונים בקריאה שנייה ושלישית, נותרו לוועדת הכספים שישה ימי דיונים. בשנה רגילה לכנסת יש 60 ימים לדיון בחוקי התקציב וההסדרים.

קיצור זמן הדיונים בכנסת כלל לא מעניין את נתניהו וסמוטריץ', וכך גם הפרת חוק יסוד שאותו יזמו. החוק חייב את הממשלה להגיש תוכנית מאזנת לכנסת לתקציב 2024 (בעקבות החריגות לנוכח הוצאות המלחמה) כבר ב־1 בנובמבר 2023. סמוטריץ' ניסה לחוקק חוק שידחה את המועד ל־15 בדצמבר אך נכשל בכך בשל התנגדות בקואליציה בוועדת הכספים. לאחר מכן ביקש להציג את התקציב המעודכן ב־1 בפברואר, ומשלא הצליח גובשה "פשרה" שלפיה המועד יהיה 20 בינואר, שגם בו לא עמד. השניים מרשים לעצמם לצפצף על הרשות המחוקקת כי ממילא יש להם בה רוב אוטומטי של 64 ח"כים, והם רוצים שהח"כים ישמשו כ"חותמת גומי" בלבד.

האם בג"ץ יוכל להתערב? בג"ץ פסל כבר ב־2017 את חוק המיסוי על הדירה השלישית מכיוון שנחקק בחיפזון, ובלא דיון מעמיק כשרוב הח"כים בוועדת הכספים כלל לא הבינו על מה הם מצביעים. אבל כעת, גם עתירות לבג"ץ בשל הפרת החוק (או נגד הכספים הקואליציוניים שחולקו ביד נדיבה ב־2023) לא מטרידות את מנוחתם. נתניהו, שקידם אשתקד מהלכים של הפיכה משטרית לחיסול בג"ץ ומערכת המשפט מודע לכך שכיום בג"ץ הוא מוחלש, אין לו נשיא קבוע, חסרים שני שופטים בהרכב בית המשפט העליון, והועדה לבחירת שופטים לא מכונסת לבחירתם. מה כבר יעשה בג"ץ? יקרא לממשלה לא לנהוג כך יותר לאחר שההפרה כבר נעשתה, או יקרא לה להקפיא את הקיצוץ?

בינתיים נרשם עוד סיבוך בדרך לאישור התקציב, לאחר שהתברר כי הכנסת תומכת בעתירה לחייב את הממשלה לחשוף את מסמכי התקציב המלאים. אתמול הודיע לבג"ץ הממונה על ייצוג הכנסת בערכאות משפטיות, עו"ד יצחק ברט, כי הוא מקבל את הדרישה מהממשלה להגיש את מספרי התקציב המלאים, מכיוון שהם מספקים את השקיפות ההכרחית מבחינת הכנסת לפקח על תוכניות הממשלה. צעד זה של נציג הכנסת מרמז כי ללא הגשה של כלל מסמכי התקציב, אולי לא יהיה בסיס חוקי לאישור תקציב המדינה. תשובת הכנסת הוגשה במסגרת עתירה של קרן ברל כצנלסון ושישה ח"כים מהאופוזיציה.

לנתניהו וסמוטריץ' התקציב לא ממש חשוב. הממשלה אישרה את התקציב לפני שלושה שבועות, כך שניתן היה להגישו לכנסת. העיכוב בהגשת התקציב לכנסת נבע מסיבה מרכזית אחת - דרישתו של סמוטריץ', בתמיכת נתניהו, להכניס כמה שיותר כספים קואליציוניים לתקציב המעודכן. עד כה הוא הצליח לשחרר לפחות חלק מהכספים: הנה היום תתבקש הממשלה לאשר ביצוע קיצוץ רוחבי נוסף במשרדי הממשלה בהיקף של 65 מיליון שקל ואולי אף יותר, כדי להעבירם לאברכים ולישיבות. עד אמש שרי הממשלה לא קיבלו את הפנייה התקציבית הזו. אבל היום הם יאשרו אותה בשמחה.

במקום לנהוג כשר אוצר אחראי ולבטל לחלוטין את הכספים הקואליציוניים, הנאמדים השנה ב־5.7 מיליארד שקל - סמוטריץ' נוהג בדיוק ההיפך ופועל להגדלתם עוד ועוד. שר אוצר שמחויב קודם כל לתפקידו היה מקפיא את העברתם ב־2023–2024 לנוכח העמקת הגירעון בתקציב בעקבות הוצאות המלחמה, שיקום היישובים והסיוע לעסקים. אבל סמוטריץ', שבסקרים נע סביב 4 מנדטים, דואג קודם כל לבוחריו, וגם לשותפיו החרדים פן יתפתו להקים ממשלה אחרת עם בני גנץ ובלעדי הציונות הדתית ועוצמה יהודית.

בהזרמת הכספים הקואליציוניים לתוך התקציב תופס סמוטריץ' כמה ציפורים במכה אחת: הראשונה, מילוי דרישתו של יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שכבר הכריז כי "תקציב מעודכן של 2024 לא יעבור בוועדה ללא הכללתם של הכספים הקואליציוניים בתוכו".

השנייה: הכללת הכספים הללו תמנע את ביטולם בשנים הבאות, שהרי ממשלה אחרת תתקשה להסביר לבג"ץ מדוע לשלול את החלת הסכם "אופק חדש" על המורות החרדיות בסמינרים של יהדות התורה וש"ס, או להקטין סעיפים שמוגדרים כ"מרכיבי ביטחון ביהודה ושומרון" או לקצץ בסיוע לאברכים ולישיבות. השלישית: הסתרם של הכספים הקואליציוניים ואופן ביצועם, והטמעתם בתוך התקציב הכללי יאפשרו את חלוקתם בלא פיקוח, ובלא הזדקקות לחוות דעת משפטיות של פקידים שמוחים על היעדר פיקוח על הסמינרים החרדים, או היעדר קריטריונים שוויוניים. הסיבה הרביעית לעיכוב משותפת לנתניהו ולסמוטריץ'. כל מטרתם היא לשמר את הקואליציה, "בלוק ה־64" של הליכוד, החרדים, והמתנחלים שרוצים לחזור וליישב את גוש קטיף – באמצעות הרעפת כספים מהקופה הציבורית.

נתניהו הכריז בחודש שעבר ש"יש מספיק כסף בקופה" - הוא אמנם התכוון למפונים, אבל מדבריו מתברר שיש לו מספיק גם לכספים הקואליציוניים. נתניהו כבר מתכונן ל"יום שאחרי", לא ליום שאחרי המלחמה מבחינת הסדר שיבטיח ביטחון בגבול עזה, אלא ליום שבו גנץ, גדי איזנקוט וחברי המחנה הממלכתי יפרשו מהקואליציה. הוא זקוק לכל אחת מהאצבעות של חברי הקואליציה בכנסת ביום שהמחאה הציבורית תגאה, והרמטכ"ל וראשי הצבא יתפטרו לאחר שנטלו אחריות על המחדל של 7 באוקטובר. ביום הזה, נתניהו יחזר אחר כל אחד מהח"כים בקואליציה, הוא יזכיר להם מאיזה צד מרוחה החמאה ובינתיים הוא מרגיע אותם עם הזרמת כספים.