הישראלים המשיכו להגיע לקניונים של מליסרון ותרמו לשיפור תוצאותיה

האינדיקטורים הכלכליים שפרסם הלמ"ס מצביעים על האטה בצמיחה במשק ברבעון השני, אך בתוצאותיה של מליסרון ברבעון השני, האטה זו מקבלת ביטוי חלקי בלבד.

ענקית הנדל"ן המניב שמחזיקה בקניונים מרכזיים ברחבי הארץ, המרכזיים בהם הם קניון רמת אביב והקריון בקריות, מסכמת את הרבעון השני כרבעון נוסף עם עליות בפדיונות השוכרים ובתנועת המבקרים בקניונים שלה, וכתוצאה מכך היא השיגה שיפור במדדים התפעולים העיקריים שלה.

מליסרון לא דיווחה אודות הפדיונות ב-18 הקניונים שלה ברבעון השני, אלא רק אודות היקפם בסיכום המחצית הראשונה כולה, שבה הם עלו, ביחס לזו המקבילה אשתקד ב-12% והגיעו ל-5.1 מיליארד שקל. זאת מאחר שבארבעת החודשים הראשונים של השנה היא רשמה עלייה של 15% בפדיונות (בסיכום הרבעון הראשון הכלילה מליסרון את חודש אפריל בנתוני הפדיונות הרבעוניים). ניתן להסיק כי העלייה החודשית הממוצעת שנרשמה בחודשים מאי ויוני היא של 6%. אומנם נמוכה מאשר ברבעון הראשון, אך עדיין חיובית ביחס לתקופה המקבילה ב-2023.

העלייה בפדיונות, ושיעורי התפוסה הגבוהים בקניונים (99%) אפשרו למליסרון גם להעלות את שכר הדירה ב-84 החוזים החדשים שעליהם חתמה מול שוכרים חדשים ב-12%. בחידושי חוזים ומימושי אופציה מול שוכרים קיימים בקניונים עלה שכר הדירה ב-5%.

בנכסי המשרדים שלה, בשישה פארקי הייטק ובתחומי הקניונים, עלה שכר הדירה באופן מתון בהרבה. בשישה חוזים שנחתמו מול שוכרים חדשים הוא עלה ב-3% וב-28 מימושי אופציות וחידושי חוזים הוא עלה ב-1% בלבד. מכיוון שהיקפם נמוך יחסית ושיעורי השינוי דומים לאלו שנרשמו במחצית המקבילה אשתקד, לא ניתן להסיק מהם אודות חשיפתה של מליסרון לקשיים בשוק המשרדים.

שיעורי התפוסה בנכסי המשרדים שלה גבוהים יחסית, ופרט לפארק עופר בפתח תקווה ולמגדל A בפרויקט לנדמרק שאותו היא החלה לאכלס באפריל, נושקים לתפוסה מלאה. בפארק בפתח תקווה, אזור שסובל מעודף היצע של משרדים, מגיעה התפוסה ל-78% בלבד. דווקא בשני הבניינים החדשים שאותם מליסרון החלה לאכלס בשנה שעברה שיעור האכלוס (85%) גבוה מאשר באלו הוותיקים יותר. בלנדמרק שאותו הקימה מליסרון עם אפי נכסים (50%) ושלב B שלו נמצא עדיין בבנייה, 92% משטח מגדל A כבר הושכרו.

ה-NOI של מליסרון (הכנסות תפעוליות נטו) ברבעון השני הגיע ל-378 מיליון שקל, שיפור של 12% ו-40 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל. 18 מיליון מהם כתוספת הנבה מלנדמרק שכאמור החל במהלך הרבעון להתאכלס (וצפוי להניב 113 מיליון שקל בחישוב שנתי), והיתרה כתוצאה מעלייה בדמי השכירות, הן בחוזים החדשים שנחתמו והן כתוצאה מהצמדת כלל החוזים למדד, בנכסי המסחר.

כתוצאה מהשיפור ב-NOI עלה גם ה-FFO (תזרים מזומנים מפעילות ריאלית) ב-13% ל-289 מיליון שקל. בסיכום המחצית ה-NOI עלה ב-10% ל-731 מיליון וה-FFO עלה ב-11% ל-554 מיליון שקל.

בנוסף להשפעתה על מחירי השכירויות, עליית המדד הובילה גם לקפיצה של 36% ברווחי השיערוך של מליסרון ל-324 מיליון שקל. תוספת זו, בשילוב השיפור במדדים התפעוליים, ולמרות עלייה בשיעור דומה בהוצאות המימון ל-222 מיליון שקל, הביאו לעלייה של 11% ברווח החשבונאי הרבעוני שמיוחס לבעלי המניות של החברה שהגיע ל-359 מיליון שקל.

מליסרון, שנסחרת לפי שווי של 12.9 מיליארד שקל, היא חברת הנדל"ן השנייה בגודלה מבחינת שווי אחרי עזריאלי (29.3 מיליארד שקל) ומקדימה את ביג (9.5 מיליארד). בשנה החולפת עלתה מניית מליסרון ב-19%, לעומת 5% שעלה מדד ת"א מניב ישראל שבו היא נכללת (עזריאלי עלתה ב-21%). החברה תחלק בסוף החודש דיבידנד של 90 מיליון שקל.