בכר נגד רוטמן: "שינוי שיטת הבחירה של נציב תלונות השופטים - המשך להפיכה המשטרית"

"יוזמת החקיקה לשינוי שיטת הבחירה של נציב תלונות הציבור על שופטים היא המשך ישיר להפיכה המשטרית, שעקרונותיה היו ונותרו החלשת מערכת המשפט ואכיפת החוק, ביטול עצמאותן והכפפתן לשלטון", כך אמר הבוקר (ו') יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, אשר מצטרף להתנגדות התקיפה של הנהלת בתי המשפט להצעת החוק שמקדם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן להעברת הבחירה בנציב מהוועדה לבחירת שופטים לכנסת. הצעת החוק אמורה לעלות ביום ראשון הקרוב להצבעה בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר מכן הקואליציה מתכוונת לקדמה בהליך בזק, ולהעלות אותה להצבעה בקריאה טרומית בכנסת כבר ביום רביעי הקרוב.

רוטמן הניח שלשום הצעת חוק פרטית, לפיה הכנסת תהיה זו שתבחר את נציב תלונות הציבור על שופטים בהצבעה חשאית ברוב של 70 חברי כנסת, והוא יתמנה לאחר מכן בידי נשיא המדינה. כל 10 חברי כנסת, בין אם מהקואליציה או האופוזיציה, יוכלו להציע מועמד לתפקיד.

רוטמן שואף כי מנגנון זה יחליף את החוק כיום, לפיו הבחירה בנציב נעשית על ידי הוועדה לבחירת שופטים - שבה מכהנים מלבד פוליטיקאים גם שופטי עליון ונציגי לשכת עורכי הדין - וזאת לפי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון ביחד, שאמורים להגיע ביניהם להסכמה.

מאז הקמת נציבות תלונות הציבור על שופטים ב-2003, כל הנציבים שנבחרו בוועדה לבחירת שופטים היו שופטי בית המשפט העליון בדימוס, האחרון שבהם הוא השופט בדימוס אורי שהם, שפרש בחודש מאי, מבלי שמונה לו מחליף. זאת, עקב חוסר הסכמה בין שר המשפטים יריב לוין שביקש לראשונה למנות שופט מחוזי בדימוס, לבין מ"מ נשיא העליון השופט עוזי פוגלמן, שמבקש למנות שופט עליון בדימוס.

רוטמן הסביר בהצעת החוק שלו שהשינוי המוצע בא לפתור את המחלוקת ואי ההסכמה "ובכך למנוע סיטואציה שבה בהיעדר הסכמה לא ממונה נציב". בנוסף, כתב כי "להסדר המוצע יתרון נוסף, והוא מניעת ניגוד עניינים פוטנציאלי או למראית עין, הטמון במעורבות שופטי בית המשפט העליון בבחירת הנציב – בהתחשב בתפקידו לברר תלונות על התנהגות שופטים לרבות אלו המעורבים בבחירתו".

בכר, כאמור, מתנגד להצעת החוק, ואמר היום ש"הרצון להביא למינוי פוליטי של נציב תלונות הציבור על שופטים, באמצעות הצבעה חשאית בכנסת, דומה לפעולות אותן ראינו בכל המדינות שבהן הייתה נסיגה של הדמוקרטיה. בפולין למשל זה היה הצעד הראשון שהביא להתעמרות ופיטורים של שופטים שלא ישרו קו עם הממשלה. אין הבדל בין השתלטות פוליטית על הוועדה לבחירת שופטים לבין השתלטות פוליטית על מוסד הנציבות".

לדברי בכר, "השינוי המשטרי מוצע במתק שפתיים של 'הסכמה רחבה' ודיבור מתחסד על 'ניגודי העניינים' של שופטי העליון. אלא שבפועל מיעוט מבוטל של התלונות הן על שופטי העליון וגם כעת במקרה הצורך הנציב פוסל את עצמו מבירור תלונה. מה שנדרש כעת הוא לא ניסיונות למינוי 'נציב מטריל' ולמיטב ידיעתי אלה המאפיינים שמתכוון שר המשפטים להציע, אלא להביא לוועדה לבחירת שופטים מועמדים לתפקיד ולקיים את ההצבעה כחוק".

עמדה זו של ראש לשכת עוה"ד, שמיוצגת בוועדה לבחירת שופטים על ידי שני נציגים, עורכי הדין יונית קלמנוביץ ומוחמד נעאמנה, מצטרפת להתנגדות ששיגר אמש היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, למשרד המשפטים, לקראת ההצבעה בוועדת השרים לחקיקה.

לייזר כתב כי "העברת סמכות המינוי של הנציב לידי הכנסת משנה את האיזון העדין הקיים כיום בין הרשויות, ומעבירה את סמכות המינוי לגורמים פוליטיים שאין להם היכרות עם מערכת המשפט. בעוד הנציב אמור להיות גורם מקצוע, ניטראלי ועצמאי בפעולותיו".

בדומה ללשכת עוה"ד, גם בהנהלת בתי המשפט טוענים כי "הצעת החוק מגלמת חשש לפגיעה משטרית עמוקה", וזאת בשל הסמכות המוקנית בחוק לנציב התלונות על שופטים להציע לוועדה לבחירת שופטים את הדחתו של שופט מכהן. "שליטה פוליטית במוסד הנציב מן הסוג המוצע בהצעת החוק הינה פתח לקידום הליכי הדחה פוליטיים של שופטים", נכתב.

לסיכום העמדה כתב לייזר כי "הפרה חוזרת ונשנית כמו גם ניסיון שיטתי של שינוי הכללים הנהוגים - פוגעת במעמדו של בית המשפט, באמון הציבור ובעצמאותו. בעניינו, נוכח החשש המשמעותי לפגיעה בעצמאות הנציב, קיים קושי שלא לראות בהצעת החוק חלק מתהליך השינוי המשטרי המבקש להחליש את כוחה של הרשות השופטת".