אחרי שנה של דרמה: OpenAI מחפשת דרך חדשה

בדיוק לפני שנה כיכב הצוות המנצח של OpenAI על שער מהדורת אוקטובר של מגזין הטכנולוגיה “Wired”: המנכ"ל סם אלטמן, קצין המדע הראשי איליה סוצקבר, סמנכ"לית הטכנולוגיות מירה מוראטי והנשיא גרג ברוקמן. "אדוני AI היקרים, אל תדפקו את זה", אמרה הכותרת ולא דמיינה שב־12 החודשים לאחר מכן סוצקבר יתפטר ויקים חברה מתחרה, אלטמן יפוטר ויועסק מחדש, מוראטי תחליף את אלטמן כמנכ"לית לתשעה ימים רק כדי להתפטר חודשים אחר כך, וברוקמן יתפטר, יחזור ואז ייצא לשבתון. אומנם הם לא היו בתמונה, אך גם המייסדים השותפים ג'ון שולמן ואנדריי קרפטי התפטרו מאז. ליבת החברה נעלמה כליל וזו רק היתה ההתחלה של אחת השנים הסוערות שידעה חברת טכנולוגיה, עם כמות דרמה שהיתה יכולה למלא חיים שלמים.

אפשר היה לחשוב שהיציאה ההמונית של מייסדים, שינוי מבנה עסקי, ערימה של תביעות, עיכובים בהשקת מוצרים (סורה ו־GPT-5) והפסדים נערמים ידליקו נורות אדומות אצל משקיעים. אך ב־2024, כמו ב־2024, אין דבר שעומד בפני בינה מלאכותית גנרטיבית, ובחודש שעבר השלימה OpenAI גיוס של 6.6 מיליארד דולר, עם עוד קו אשראי של 4 מיליארד דולר, לפי שווי של 157 מיליארד דולר. ההשקעה הגיעה ממשקיעים גדולים, כמו סופטבנק, טייגר גלובל, מיקרוסופט ואנבידיה. הכסף היה אוויר לנשימה לחברה שעלויות התפעול שלה מרקיעות שחקים, אבל הוא לא ערובה לעתידה. שלוש שאלות פתוחות עומדות על רקע הגיוס של החברה שיצרה והגדירה שוק

בכירי OpenAI על שער Wired, אוקטובר 2023 | צילום: WIRED

1. מי יוביל את התחום?

בגיוס הפנומנלי אלטמן הניח כמה תנאים מקדימים, בין היתר שמי שמשתתף בו לא ישקיע בחברות מתחרות, לפחות כפי שהוא מזהה זאת. לפי הדיווחים, החברות האלו כללו את xAI של אלון מאסק, אנתרופיק, SSI של סוצקבר, Perplexity ו־Glean. לפחות עבור סופטבנק, שידועה בהשקעות הענקיות האגרסיביות שלה בחברות ובמתחרות שלהן, מדובר במכה. אומנם קשה להאמין שהחברות המדוברות יתקשו לגייס כספים כשירצו, אך עצם המגבלה של OpenAI מאותתת על מצבה המנטלי של החברה — כזו שנעה באלגנטיות בין אגרסיביות לפרנואידיות, ומסיבות טובות. התחרות עזה וההבדלים קטנים.

זו לא הפעם הראשונה שחברת טכנולוגיה משתמשת בדומיננטיות שלה כדי להשפיע על התחרותיות בשוק. אבל בתחום בינה מלאכותית גנרטיבית, שמבוסס על הפעלת מרכזי נתונים יקרים, שאלת המימון היא מפתח להצלחה עתידית. ב־OpenAI יודעים את זה וגם יודעים שעדיין לא הוגדרה המובילה בתחום. אף שאין ספק במרכזיותה של החברה בנוף המתגבש, השוק לא התגבש והתחרות לא הוכרעה, מוצרים של מטא, גוגל ואחרות אולי הגיעו מאוחר יותר, אבל צברו תאוצה. היום קשה להבחין באופן מובהק בין GPT של OpenAI, קלוד של אנתרופיק או ג'מיני של גוגל. גם אם משתמשים שונים מביעים את דעתם על יעילות מודל אחד על פני השני, ככלל ההבדלים מעטים וקשורים יותר לטעם מאשר לעובדות.

כך אף ש־GPT הוא מוצר איקוני מוצלח שמושך 250 מיליון משתמשים שבועיים וצפוי להניב הכנסות של 2.7 מיליארד דולר השנה, הוא לא מחזיק בדומיננטיות על השירות, כמו למשל גוגל בחיפוש, מטא ברשתות חברתיות או אפל בחנויות האפליקציה. ואף על פי שהחברות המתחרות לא מפרסמות נתוני שימוש, לפחות אחת מהן, מטא, דיווחה. בשלהי אוגוסט אמר המנכ"ל מארק צוקרברג שלמודל החברה (Llama 3) יש 185 מיליון משתמשים שבועיים. לא רע בשביל מתחרה שפספסה את הטרנד כמעט בשנה.

2. כיצד יעצרו את ההוצאות המתגברות?

בספטמבר פרסם אלטמן מניפסט יומרני לעתיד החברה והאנושות, שכולל "ניצחונות מדהימים" למוצרים שהם מפתחים. אלו כוללים "תיקון האקלים, הקמת מושבה בחלל וגילוי כל הפיזיקה". ממש כך — "כל הפיזיקה". אלטמן אינו פיזיקאי, אבל הוא צריך שהמוצר שלו יגלה את כל הפיזיקה כדי להתמודד עם האתגר הגדול ביותר של החברה: הזינוק בהוצאות. המשוואה פשוטה: כל עוד OpenAI צריכה להתחרות על הבכורה והכנסות – היא חייבת לעלות על המתחרים ולהציע מוצרים טובים יותר במחירים אטרקטיביים יותר. לשם כך היא נדרשת לאמן עוד ועוד מודלים, והיא עושה זאת תחת הפילוסופיה של "גדול יותר זה טוב יותר". למרבה הצער, גדול יותר דורש כוח מחשוב רב יותר, והעלויות עצומות – בשנה הקרובה OpenAI צופה הכנסות של 11.6 מיליארד דולר והפסד של 5 מיליארד דולר.

תחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית צעיר וקשה לדעת בדיוק מתי או אם בכלל תצליח החברה להשיק מוצר שובר שוק. אלטמן מעריך שהמוצר המדובר יהיה מעין סוכן אישי, שיכיר כל דבר בחיינו, יהיה חשוף לכל מייל, הודעת טקסט או מסמך שנכתוב, ויהיה שם להשלים אותנו בכל צעד. עד שזה יקרה, יש להכיר במוגבלות הפונקציונליות של ChatGPT ומחולל התמונה

E־DALL. שניהם מוצרים פופולריים, אך חדשניים יחסית ל־2022. לצערה של OpenAI, אין לה רווח נקי של עשרות מיליארדי דולרים מעסקי הפרסום כמו שיש למטא או לגוגל, כדי להזין ללא קץ את החברה. אלטמן צריך לדעת את כל הפיזיקה כדי להתמודד עם בעיות המשאבים שלו. תשובה שהוא מזהה נמצאת בהיתוך גרעיני, שבו השקיע יותר מ־375 מיליון דולר בשלוש השנים האחרונות דרך חברת היליון אנרג'י, שמבטיחה בניית כור היתוך גרעיני עד 2028 וחתמה לאחרונה הסכם למכירת אנרגיה עם מיקרוסופט, המשקיעה הגדולה ביותר של OpenAI. לוחות הזמנים האלה נחשבים בקהילה המדעית שאפתניים, שלא לומר בלתי אפשריים.

3. מי ישמור על הפרטיות?

עד שאחד המודלים של OpenAI יפתור את כל הפיזיקה, החברה חייבת מזומנים. כחלק מסבב הגיוס הנוכחי החליטו ב־OpenAI לשנות את המבנה שלה לחברה למטרות רווח. זה מתבקש לנוכח ההוצאות הגוברות, אבל מדובר בהיפוך כוונות — מחברה שמייסדיה טענו שמטרתה העליונה לוודא פיתוח אחראי ולפעול למען האנושות, לחברה ששמה בראש מעייניה כסף, והרבה ממנו. בלי מגבלות, בלי מעקות ובלי הרבה בטיחות, אלא רק מה שיכריחו אותה. בדיוק מה שהקולגות של אלטמן האשימו אותו בשנה החולפת, שתרם לניסיון הדחתו והביא לפרישתם של רבים מהחברה. במהלך עניינים כזה ההיסטוריה מוכיחה כי יש גורם אחד שתמיד נפגע: המשתמשים. ההידרדרות הערכית ניכרה עוד קודם, כשבאוגוסט התנגדה OpenAI לחקיקה של תקני בטיחות בסיסיים לדגמי בינה מלאכותית בקליפורניה. פנייה חדה מטענתה כי היא תומכת ותתמוך ברגולציה. במקביל החלה לבסס שיתופי פעולה עם מוציאים לאור שיעניקו לה גישה עצומה לנתונים, בין היתר מדובר ב”טיים מגזין”, “פייננשל טיימס”, “אקסל שפרינגר”, “לה מונד” ו”קונדה נאסט” (בעלי “ווג”, “ואניטי פייר” ו”הניו יורקר”). כמו כן חתמה על שותפות עם חברת בריאות, השקיעה בסטארט־אפ שמפתח תוכנה למצלמה, בזמן שאלטמן מגביר את מאמציו במיזם של מטבע קריפטו המערב צילום גלגלי עיניים (WorldCoin).

עבור החברה שרק בשנה שעברה הודיעה כי היא מעוניינת שהמודלים שלה "יבינו לעומק את כל הנושאים, התעשיות, התרבויות והשפות", מה שידרוש "מערך הכשרה רחב ככל האפשר", כל ההשקעות, השותפויות והקשרים וארגונם מחדש סביב ישות למטרות רווח מתגבשים לתמונה מדאיגה של איחוד נתונים ומעקב בקנה מידה גדול, ושל חברה שיש לה תמריץ עצום להתעלם משאלות של בטיחות ופרטיות.