לשר אין ביטחון, וגל הסירובים לשירות צפוי להתרחב

השבוע ה־13 של המאבק בהפיכה המשטרית יהיה, בין השאר, בסימן מימוש של האיומים והאזהרות שהשמיעו בשבועות האחרונים משרתי מילואים בצה"ל באשר להתייצבותם ביחידות. זאת תוך העמקת המחאה בצבא ובמערכת הביטחון ככל שהממשלה תמשיך לקדם את החקיקה להחלשת מערכת המשפט באופן שישנה את המשטר בישראל.

תחילה צעדים אלה יורגשו בעיקר בטייסות קרב של חיל האוויר, לאחר שבסוף השבוע כ־200 טייסים הודיעו כי החל מהיום לא יתייצבו עוד לטיסות אימון שהם חייבים לקיים בתקופת שגרה במסגרת שימור כשירותם. בנוסף לטייסי המילואים עוד מאות מילואימניקים המשרתים ביחידות מודיעין וסייבר, ובהם יחידה 8200 הודיעו כי אם ייקראו למילואים - לא יתייצבו. מעל 100 רופאי מילואים במכתב לרמטכ"ל הודיעו שלא יגיעו למילואים באופן מידי. וגל המחאה הגיע גם למשרתי הסדיר. קבוצת חיילים הצטלמה לסרטון ובו מסר ברור: "לא נשבענו לשרת תחת שלטון שאינו דמוקרטי", והם ישמרו על נאמנותם לערכי צה"ל ומגילת העצמאות בלבד.

הרמטכ"ל הרצי הלוי העביר בימים האחרונים לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט מסר על צניחה מדאיגה במספר חיילי המילואים שהתייצבו ביחידותיהם במהלך החודש האחרון, באופן שהוביל את הצבא לסף של צמצום בהיקף חלק ממבצעיו בשטח. בהימשך הכאוס - גל הסירובים של המילואימניקים עוד צפוי לתפוס במהלך השבועות הקרובים גובה, ובמערכת הביטחון חוששים כי יוביל לטלטלה מסוכנת של יחידות צה"ל, יגרום להתפוררות פנימית שלהן ויפגע ביכולות המבצעיות השוטפות.

לאלה מתווסף החשש שהמגמה תחלחל גם לשכבת המועמדים לשירות ביטחון, בני נוער שיסרבו להתגייס לשירות קרבי משמעותי או שיהיו חשופים להתנגדויות לכך מצד הוריהם ומצד מעגלים חברתיים קרובים שהם בעלי השפעה עליהם.

בין חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS שהציגו בשבוע שעבר את ההתרעה האסטרטגית החריגה וחסרת התקדים בחריפותה שגיבשו על המצב בישראל, היה גם קצין המילואים הראשי לשעבר של צה"ל, תא"ל אריאל היימן. במשך דקות ארוכות הזהיר מפני אפקט הדומינו שעשוי להוביל, כבר בתוך שבועות אחדים, לקריסת מודל צבא העם בישראל. לדברי היימן, גם בלי קשר להפיכה, מערך המילואים כבר מתמודד עם קשיים ואתגרים מורכבים, ובאופק גם ריבוי משימות על רקע הידרדרות המצב הביטחוני.

בנוסף לכך העברת פסקת ההתגברות תאפשר את מימוש חוק יסוד לימודי התורה של חרדים, תוך השתמטות משירות צבאי והזכות לקבל מהמדינה את אותה תמורה חומרית שמקבלים חיילים בתמורה לשירות שבו הם מסכנים את חייהם: "תגובת הנגד למצב הזה תרסק ותחסל את צבא העם", הזהיר היימן. הוא הוסיף והזהיר גם מפני "סרבנות אפורה" שבה רבים ידירו את רגליהם מיחידותיהם - גם בלי שיצהירו בצורה מפורשת על הסיבה שהובילה אותם לכך.

חלק גדול מהתחזיות האלה, וברזולוציות חדות יותר, שמעו בשבוע האחרון ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט מהרמטכ"ל הרצי הלוי ומקצינים בכירים נוספים בצבא. דברים קודרים הם שמעו גם מראש השב"כ רונן בר. ביום חמישי היה ניכר ששר הביטחון גלנט נמצא במרחק של החלטה אמיצה אחת לעצירת ההידרדרות ההיסטורית של ישראל למשבר שבו לא היתה נתונה מעולם. גלנט התכוון למסור הצהרה מלשכתו בתל אביב שבשורה התחתונה שלה עומדת הדרישה לעצירת החקיקה. אך במקום שגלנט ילחץ על הכפתור שיעצור את הטירוף הוא לקה בחרדת ביצוע, נלחץ בעצמו והתקפל.

גלנט כבר הוכיח יותר מפעם אחת שתפקיד שר הביטחון חשוב לו יותר מכל מהות, גם על חשבון המדינה והערכים. בפעם הראשונה, כשהיה מוכן לקבל את תפקיד שר הביטחון במסגרת עסקת פוליטית הזויה וחסרת תקדים שמאפשרת לשני יעדים של החטיבה היהודית של השב"כ, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', לקחת חלק בהוויה הביטחונית של ישראל. בפעם השנייה, כשהיא מוכן לוותר על האחריות על המינהל האזרחי באיו"ש לסמוטריץ' בתמורה למיליארדים לתקציב הביטחון. אז כן, בשנת 2023 יש למדינת ישראל את תקציב הביטחון הגדול ביותר בתולדותיה, של כמעט 85 מיליארד שקל. אבל הצבא מזדעזע ומתפרק, טייסים ומשרתי יחידות סייבר לא מתייצבים לאימונים, ואת שר הביטחון מעניינת הלשכה בקומה ה־14 בקריה בתל אביב.

מאז התקפלות גלנט בחמישי בערב, אנשי המילואים מגבירים את פעולות המחאה כלפיו, וזאת תוך הפגנה נוספת שקיימו אתמול מול ביתו שבמושב עמיקם. זאת בטענה ש"גלנט שותק מפחד, מבין שהוא אחראי לפירוק צבא העם, יודע שחיילי צה"ל ייתבעו בהאג, והוא נותן יד לדיקטטורה".