מוסף שבועי 18.10.18 פסל הברונזה של אלכס פרגוסון | צילום: איי אף פי
עבודת צוות ומנהיגות: מה למדתי מיונייטד ומאלכס פרגוסון
ניל קורני, מנכ״ל סיטי ישראל, מספר על האופן בו האהבה לכדורגל בכלל ולמנצ׳סטר יונייטד בפרט השפיעה על הקריירה שלו
דלת המשרד שלי פתוחה ואני זמין תמיד, פרט לשני מקרים היוצאים מן הכלל: בשבת (בשל היותי שומר שבת), ובזמן משחקים של מנצ'סטר יונייטד.
קראו עוד בכלכליסט:
מילדות, אהבת הכדורגל (ובמיוחד יונייטד) היא חלק גדול מחיי. גדלתי באנגליה ושם מדובר באלמנט תרבותי עמוק. לכולם יש קבוצה אהובה שאותה הם מלווים לאורך השנים. מי שהדליק אצלי את אהבת הכדורגל היה אבי. כילד לקח אותי למשחקים. זה חיזק את הקשר בנינו, ואיפשר לו להעביר לי ערכים נוספים כמו חתירה להצלחה, התמדה, מקצוענות ועבודת צוות.
זה היה עניין משפחתי, אבא שלי נולד במנצ'סטר והתחיל לאהוד את יונייטד אחרי התרסקות מטוס הקבוצה ב-1958 במינכן, בה נספו שמונה שחקנים. אבי הדביק אותי באהבה ליונייטד למרות שהייתי היחיד בסביבה שלי (בלונדון אוהבים את ארסנל, טוטנהאם וצ'לסי).
לתפישתי, קיים קשר חזק בין כדורגל מקצועי לקריירה. למשל, ערכים של שאיפה בלתי פוסקת לניצחון והתמדה חיוניים הן על המגרש והן בעולם העבודה. האמונה שזה לא נגמר עד שזה לא נגמר, והביטחון שהכל אפשרי. אני, כמנהל, שואב השראה גם מהמשחק עצמו וכך גם ממנהלי כדורגל בכירים של קבוצות העל.
הכדורגל מלמד עבודת צוות
אחד מהספרים הרבים שקשרו בין ניהול לכדורגל הוא The 90 Minute-Manager. הספר עושה הקבלה בין ספורטאי מקצועי שחותר להישגים בעזרת עבודה קשה, משמעת והתמדה, לבין מנהלי עסקים. אלמנט ניהולי נוסף שאני מחבר אל הכדורגל הוא עבודת צוות. יש מקצוענים, בכדורגל ובעסקים, שיש להם יכולות מדהימות והם מגיעים לרמות הגבוהות ביותר, אך נתקעים. אני מאמין שאלו אנשים שבשלב מסוים השתכנעו שהם הכי טובים והם לא צריכים אף אחד ויכולים לעשות לבד טוב הרבה יותר.
אהבת הכדורגל הביאה אותי לגבש עמדה אחרת, כזו שרואה חשיבות עליונה בעבודת צוות. בתחילת הקריירה הניהולית שלי בשוק ההון הכל היה שחור או לבן. היום, אני כבר יודע שבעולם הניהול האמיתי, יש הרבה יותר אפור מאשר שחור ולבן. כדי להגיע מ-A ל-B הדרך המהירה היא אולי ציר ישר, אבל לעתים ייתכן שהדרך המעקפית שעוברת בנקודה C, הכרחית. הדרך הזו היא הבסיס להצלחה, וכך נכון גם בכדורגל.
בעיני, תרבות תחרותית חסרת פשרות לצד הבנה שהיחיד אינו גדול מהקבוצה, היא הנכונה.
הכדורגל האנגלי הוא כזה. לאורך השנים ישנם לא מעט סיפורים נהדרים שהסתיימו בניצחון גדול של האנדרדוג. זכייתה של לסטר באליפות הפרמיירליג ב-2016 היא הדוגמה האחרונה, אולם לפניה היו סינדרלות רבות נוספות: קבוצות שפיתחו וחידדו אג׳נדה של כמיהה עזה לניצחון לצד קבוצתיות חזקה ותומכת.
יש קבוצות שבנויות סביב כוכב אחד, אחרות פועלות במודל קבוצתי יותר. הכדורגל האנגלי, אז והיום, נוטה יותר למשחק הקבוצתי. פחות תלות בכוכב בודד. לעניות דעתי, אסטרטגיה קבוצתית המבזרת אחריות אולם גם מייצרת אחידות אינטרסים, היא הנכונה הן למגרש והן לעולם העסקים.
פרגוסון: מעובד במפעל למנג'ר אגדי
מאז שנולדתי ועד שעליתי לישראל בתחילת שנות ה-90', מנצ׳סטר יונייטד לא זכתה באליפות. בשנות ה-90', תחת הניהול של אלכס פרגוסון, הקבוצה התקדמה מאוד. הייתה לנו בדיחה כזאת במשפחה, כאילו כל שנה הייתי מקבל מפרגוסון מכתב, "אל תחזור לאנגליה!", רק כדי לוודא שרצף הניצחונות לא ייקטע. פרגי כמובן, הוא דמות נוספת שהעניקה לי השראה בקריירה ובניהול.
הכדורגל הוא חלק בלתי נפרד מחיי, ואני מאמין שבעזרתו אפשר גם לעזור לאחרים. סיטי ישראל מעורבת כבר כמה שנים בפעילות עמותת "שער שוויון", תוכנית הפועלת לקידום ילדים ובני נוער מאוכלוסיות מוחלשות באמצעות פעילויות ספורטיביות-חינוכיות. אנחנו משחקים עם ילדים כדורגל, אבל מעבר לזה גם התווינו תוכנית להטמעת ערכים, בדומה לזו שיישם פרגוסון ביונייטד. מה היא קבוצה, איך עובדים ומה זו מנהיגות – אלה בין הדברים שמקבלים תשומת לב ייחודית בתכנית.
פרגוסון גדל כילד עני באיזור קשה בגלזגו, ולפני שהצליח והפך לשחקן מקצועי, היה מתמחה במפעל ובו שימש כנציג אגודת העובדים. אלה, לצד עוד רבים אחרים, הערכים שאני לוקח מעולם הכדורגל ומיישם אותם בפעילות היומיומית שלי.
הכותב הוא מנכ"ל סיטי ישראל ומנהל חטיבת השווקים עבור רוסיה, אוקראינה, קזחסטן ישראל וטורקיה