פתאל צומחת בכל מגזרי הפעילות; אירוח מפונים הקפיץ את התוצאות בישראל

כמעט שמונה חודשים מתחילת המלחמה, ופתאל עדיין מארחת במלונותיה בישראל כ-3,300 מפונים. האירוח שלהם סייע לה לשמור על שיעורי תפוסה גבוהים במלונות בארץ גם ברבעון הראשון שחל בעונת החורף, להעלות את ההכנסות בהם ולהזניק את נתוני ה-EBITDAR (רווח תפעולי לפני פחת והפחתות, הוצאות אחרות ושכירות, המהווה מדד תפעולי מקובל במגזר המלונאי) בפעילותה בישראל.

רשת המלונאות שבשליטת דוד פתאל (52.4%) מפעילה 239 בתי מלון, כשמרביתם באירופה ו-45 מהם בישראל. במהלך הרבעון הצליחה הרשת להעלות את שיעורי התפוסה במלונות שלה בכל מגזרי הפעילות - במרכז אירופה (בעיקר גרמניה), בבריטניה ואירלנד ובישראל - ולצד זאת לשפר גם את ההכנסות ואת נתוני ה-EBITDAR בכולם.

עיקר השיפור ביחס לרבעון המקביל אשתקד נרשם בפעילות בישראל. כשנתוני הרווחיות התפעולית של המלונות בארץ (ה-EBITDAR וה-EBITDA שמודד את הרווח התפעולי לפני פחת והפחתות והוצאות אחרות, ואחרי קיזוז הוצאות השכירות) היו הגבוהים ביותר בהשוואה לשני מגזרי הפעילות האחרים.

שיעור התפוסה בישראל ברבעון הראשון עמד על 68%, לעומת 61% ברבעון המקביל ב-2023, (ולעומת 72% ברבעון הרביעי של 2023 שחל בחודשי הקיץ – שיא העונה במלונות הנופש של החברה). זאת, למרות העובדה שהרבעון הראשון שחל בחודשי החורף נחשב מסורתית ככזה שבו התפוסות נמוכות, ובייחוד לאור היעלמותה של התיירות הנכנסת שהייתה אחראית ל-19% מהכנסות המלונות בישראל ב-2023.

בעקבות זאת, הכנסות המלונות בישראל עלו ברבעון ב-8% ל-385 מיליון שקל, כשה-EBITDAR זינק ב-157% ל-133 מיליון שקל, ושיעורו מההכנסות עלה מ-15% ל-35%. ה-EBITDA עלה בשיעור חד אף יותר, מ-16 מיליון שקל ל-98 מיליון.

הפעילות בישראל הייתה אחראית ל-27% מהכנסות הרבעוניות של פתאל. כשמגזר הפעילות העיקרי של הקבוצה הוא במלונותיה באירופה שהניבו 38% מההכנסות ברבעון. מלונותיה בבריטניה ובאירלנד (נחשבים על ידי החברה כמגזר פעילות נפרד מאירופה) היו אחראים ל-33% מהן. באירופה עלתה התפוסה מ-65% ל-66%, לצד שיפור של 13% בהכנסות ל-530 מיליון שקל ושל 9% ב-EBITDAR ל-130 מיליון שקל. בבריטניה ובאירלנד התפוסה עלתה ב-2% ל-74%, ההכנסות צמחו ב-16% ל-465 מיליון שקל וה-EBITDAR ב-10% ל-118 מיליון שקל. שיעורו של ה-EBITDAR מההכנסות באירופה ובבריטניה ובאירלנד הגיע ל-25%.

סך כל ההכנסות של פתאל ברבעון עלו ב-13% ביחס לרבעון המקביל והגיעו ל-1.4 מיליארד שקל. 83 מיליון שקל הגיעו כתוספת הכנסה מהנכסים הזהים – המלונות שפעלו גם ברבעון המקביל, וזאת בעקבות עליית התפוסות במקביל לעלייה במחירים שגבתה הרשת מאורחיה (הכנסה יומית ממוצעת מחדר של 444 שקל לעומת 439 שקל ברבעון המקביל). כשלצד זאת נהנתה מתוספת הכנסה של 43 מיליון שקל ממלונות חדשים שהחלה להפעיל במהלך השנה החולפת (בהם מלון באתונה שהחל לפעול ביולי 2023 ושני מלונות שהחלו לפעול ביוני וביולי בקלן ובהמבורג בגרמניה). 56 מיליון שקל נוספים מיוחסים לירידה בשער השקל ביחס למטבעות הפעילות בחו"ל.

בהמשך לכך, ה-EBITDAR הכולל של הרשת עלה ב-35% ל-399 מיליון שקל. ה-FFO שמודד את תזרים המזומנים מפעילות ריאלית ירד לעומת זאת ב-36% והסתכם ב-77 מיליון שקל, בהשפעת הירידה בשער השקל ביחס לליש"ט וליורו. כשההפסד הנקי המיוחס לבעלי המניות הצטמצם ב-17% לעומת הרבעון המקביל ל-162 מיליון שקל (הרבעון הראשון של השנה נחשב מסורתית כרבעון החלש של החברה).

בפתאל אשררו את התחזית לשנה המלאה, להכנסות של 8.2 – 7.8 מיליארד שקל ול-EBITDAR של 3.1 – 2.8 מיליארד שקל, בהסתמך על פתיחתם הצפויה של 11 מלונות חדשים במהלך השנה, ובהנחה שלא יחול שינוי מהותי בשערי החליפין. זאת, אף שלהערכת החברה שיעורי התפוסה במלונותיה בישראל ברבעון השני יהיו, בהשפעת המלחמה, נמוכים מאלו שנרשמו בזה המקביל אשתקד (69% לעומת 73%).

בינואר הקימה פתאל קרן להשקעה במלונות באירופה בשיתוף פעולה עם מספר גופים מוסדיים, שגייסה עד כ-296 מיליון יורו, ומתוך כוונה להגיע לסכום של 400 מיליון יורו. פתאל עצמה התחייבה להשקיע 100 מיליון יורו בקרן, ולצידה הגופים המוסדיים הפניקס, מנורה והראל שהשקיעו כל אחד כ-50 מיליון יורו, ומגדל שהצטרפה אליהם במהלך הרבעון בהתחייבות השקעה בסכום דומה. עד כה רכשה הקרן שבעה בתי מלון בתמורה ל-226 מיליון יורו, מהם 116 מיליון יורו הון הבעלים (39 מיליון יורו חלקה של פתאל). קרן זו הוקמה בהמשך לקרן שאותה השיקה פתאל כבר ב-2022, שגייסה באופן דומה 381 מיליון יורו ורכשה 19 בתי מלון במדינות שונות באירופה בהשקעה של 651 מיליון דולר.