המאבק על עתיד ה-AI - כשענקיות הטכנולוגיה מעצבות את הרגולציה בוושינגטון

בשנה האחרונה אנו עדים לשורה של התפתחויות משמעותיות בוושינגטון בתחום הסדרת הבינה המלאכותית (AI). הממשל האמריקני, בראשות הנשיא ביידן, והקונגרס פועלים לקדם חקיקות שונות כדי להבטיח את השימוש האחראי בטכנולוגיה זו, תוך הגנה על זכויות הפרט והבטחת יתרונות חברתיים וכלכליים. ענקיות הטכנולוגיה משקיעות מאמצים רבים בעבודה משותפת עם הממשל האמריקאי כדי להגיע לחקיקה מיטבית שתאזן בין הסיכונים האפשריים בפגיעה בפרטיות וסיכונים אחרים ובין אפשרויות הקדמה הטכנולוגית שתשאיר את ארה"ב ומדינות המערב העובדות איתה בחוד החנית בתחום.

פעולות הממשל לקידום "בינה מלאכותית אחראית"

הממשל מקדם מספר יוזמות לקידום שימוש אחראי ב-AI. כך למשל, הצו הנשיאותי מאוקטובר 2023, מתמקד בהאצת אימוץ ופיתוח AI "אחראית ומטיבה" בסוכנויות הפדרליות, ולצידו מימון משמעותי של משרד הניהול והתקציב (OMB) לצורך כך. זאת, לאחר שבאוקטובר 2022 הממשל פרסם את "מגילת זכויות" ה-AI הכוללת חמישה עקרונות: מערכות בטוחות ואפקטיביות, הגנה מפני אפליה אלגוריתמית, פרטיות המידע, הודעה והסבר על השימוש בטכנולוגיה, והצעת חלופות אנושיות. במקביל, המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) מפתח מסגרת לניהול סיכונים הכרוכים ב-AI המנחה ארגונים כיצד לנהלם.

הפערים בקונגרס: בין החשש מ"האיום על הדמוקרטיה" לבין גישת "היד הנעלמה"

הדיון על רגולציה חושף פערים ברורים בין המפלגות הגדולות בארה"ב. המפלגה הדמוקרטית מתמקדת בפיתוח אתי, הדגשת שקיפות והפחתת הטיות ותומכת במימון פדרלי משמעותי למחקר ופיתוח ולהכשרת כוח אדם בתחום. המפלגה הרפובליקנית, לעומתה, מדגישה את תפקיד ה-AI בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית, ותומכת בגישה רגולטורית מאוזנת שמטרתה להימנע מהגבלות שעלולות לפגוע בחדשנות. הסנאטור טוד יאנג, לדוגמה, הביע את נכונותו להימנע מהגבלות מיותרות על חדשנות בתחום ה-AI.

חרף המחלוקות, בשני בתי הקונגרס הוקמו קבוצות עבודה ביפרטיזניות במטרה לייצר מפת דרכים למדיניות שתבטיח הובלה אמריקנית בחדשנות, תוך יישום אמצעי הגנה מותאמים לאיומים. על שולחן הקונגרס מונחות זה עתה שורה של חקיקות שנועדו לתת מענה: חוק שימוש ב-AI בסוכנויות הממשל; חוק האחריות האלגוריתמית (צמצום הטיות במערכות החלטה אוטומטיות); חוק עתיד ה-AI (קידום שותפויות ציבוריות-פרטיות והקמת מעבדות AI); חוק ניהול סיכוני AI במערכת בחירות.

עוד על הפרק, דוח מטעם הקונגרס (צפי לפרסום בשלהי אוגוסט) שינתח את הסיכונים כפי שניתן לזהות כבר כעת, לצורך "קריאת כיוון" לחקיקה במעלה הדרך. זאת, גם במשך לשורה של שימועים עם נציגי ממסד, אקדמיה וחברה אזרחית, בנושאי ההשפעות על שוק העבודה, ציבורים מוחלשים, חינוך ועוד.

הלובי החזק נגד רגולציה והתחייבויות החברות כ"דרך ביניים"

בזמן שהממשל פועל לקידום רגולציה, קואליציה של ענקי טכנולוגיה, סטארט-אפים וקרנות הון סיכון משקיעים מיליונים כדי לשכנע את חברי הקונגרס שסיכוני ה-AI מוגזמים ואינם "הכצעקתה". בין השחקנים המשפיעים בקואליציה נמצאים חברות כמו IBM, Meta, Nvidia וקרנות הון סיכון כמו Andreessen, Horowitz. לטענתם, רגולציות דרקוניות יכולות לפגוע ביכולת האמריקאית להתמודד במרוץ הטכנולוגי הגלובלי, בעיקר מול סין.

הדס לורבר | צילום: אסתי צילום

הקבוצות הללו מובילות לשינוי משמעותי בדיון סביב המדינות הרצויה, על ידי הדגשת ההזדמנויות הטכנולוגיות והעסקיות. כפועל יוצא, החלו לאחרונה להישמע במסדרונות הקונגרס טיעונים ברוח גישת "היד הנעלמה", והצורך, גם במקרה זה, לתת לעקרונות השוק לנהל את המהפכה הטכנולוגית. הסנאטור מייק ראונדס וחבר בית הנבחרים טד לו הם דוגמאות לחברי קונגרס שמיתנו את עמדותיהם בדבר הצורך ברגולציה.

יתרה מכך, במטרה להמחיש את אחריותן, מספר חברות AI מובילות בחרו להתחייב מרצון (Voluntary Commitments) לתהליך של פיתוח טכנולוגיות AI בטוחות, מאובטחות ואמינות. התחייבויות אלו מדגימות את נכונות החברות לעבוד בשיתוף פעולה עם המדיניות הפדרלית כדי להבטיח שימוש אחראי.

עיצוב החקיקה ומקומו של המגזר העסקי בישראל

וושינגטון מצויה בעיצומו של תהליך עיצוב רגולציה ב-AI. המאבק על עתיד ה-AI ממחיש את ההתנגשות בין הצורך בהבטחת שימוש אחראי בטכנולוגיה לבין הרצון לשמר את היכולת האמריקאית להוביל בחדשנות. כך או כך, המדיניות הסופית שתתקבל תשפיע על השוק הגלובלי ועל עתיד ה-AI בעולם, ובישראל בפרט נוכח השפעת השוק האמריקני.

המומנטום הנוכחי, שעשוי להימשך זמן רב נוכח המחלוקות, מקנה מרחב השפעה פוטנציאלי גם עבור המגזר העסקי בישראל להשתלבות חברות ישראליות בשיח עיצוב החקיקה. תרומה לשיח זה, שכולל בחינה ענפית של הסיכונים (Sector-based risk analysis), מתכתב עם החשיבות בקידום, גם בישראל, של דיאלוג מתמשך עם הסקטור הפרטי ולממצאים שעולים מצידו בתום תהליך הבחינה.

הדס לורבר היא Director of Strategy בלשכת המסחר ישראל-אמריקה