עמית ברנדון קדוש, מנכ״ל ומייסדEncourse | צילום: פרטי
אקזיט בצל המלחמה: היזם שמכר את החברה תוך כדי פציעה במילואים
עמית ברנדון קדוש, מייסד ומנכ"ל חברת Encourse קיבל הצעת רכישה בזמן שהוא במילואים בגבול הצפון. בזמן שניתן לו על מנת להשיב להצעה הוא נפצע - והחליט למכור את החברה
הסיפור של חברת Encourse יכול היה להיגמר אחרת לגמרי. במהלך הלחימה, כשכמעט מחצית מהחברה במילואים, כולל המנכ"ל והמייסד, היא הייתה על סף הקפאת פעילות וכניסה למסלול מהיר לסגירה. אבל בזמן שהוא פצוע, במילואים בגבול הצפון, קיבל עמית ברנדון קדוש (26), מייסד ומנכ"ל החברה הצעה ששינתה את הכל.
קדוש, שהתגורר אז באוסטין טקסס, חזר לארץ לתקופת החגים. היה לו כרטיס חזרה לארה"ב ב-10.10 אבל אז, פרצה המלחמה והוא גוייס למילואים לשירות כלוחם ביחידה מסווגת, באחד המוצבים באיזור החרמון. באוקטובר, עתיד החברה, שפיתחה אפליקציה המסייעת לאנשים למצוא מנות אוכל מותאמות לצרכים ולאלרגיות האישיות שלהם במסעדות באזורם, נראה מזהיר. היא העסיקה 20 עובדים, היו לה מעל 2,400 מסעדות על הפלטפורמה שפיתחה ופעילות בשלושה לוקיישנים בארה"ב – אוסטין, בוסטון ושיקגו. "המומנטום היה ממש טוב אבל מתחילת המלחמה מצאנו את עצמנו שכל צוות הפיתוח במילואים וגם אני והבנו מהר מאוד שאם לא נתארגן בזמן זה יוביל אותנו לסגור את החברה. מה שעשינו היה ליצור קשר עם כל השותפים העסקיים ולהגיד להם שאנחנו כרגע מקפיאים פעילות כי אנחנו לא יודעים מה יהיה".
מאז פרוץ המלחמה גוייסו למילואים מאות אלפי חיילים ומתוכם 20% הם עובדי תעשיית ההייטק - כפול מחלקם באוכלוסיה. המציאות הזו גרמה לכך שחברות סטארט-אפ רבות, במיוחד קטנות, נאלצו להמשיך לפעול עם כוח אדם מצומצם, לפעמים מחלקות שלמות שחסרות, מנהלים בכירים ואנשי מפתח בארגון.
בחברות גדולות, גם אם המנכ"ל גוייס למילואים, יש צוות שמגבה אותו ואם מדובר בחברה עם פעילות גלובלית אז הצוות הגלובלי 'התגייס' לסייע להמשכיות העסקית של החברה. לעומת זאת, בסטארט-אפים קטנים, להם הרבה פעמים עובדים צעירים יחסית שהסיכוי שיתגייסו למילואים גדול יותר,לרוב אין מי שיגבה או יחליף את העובדים בחזית.
לילה אחד, בשעה 22:30, בזמן שהוא במילואים באיזור הצפון, קיבל קדוש טלפון מאחד השותפים האמריקאים, חברה שמפעילה מערכות קופה בארה"ב. "הוא אמר לי שהוא מאוד אוהב את מה שאנחנו עושים ונתן הצעה לרכישה. הוא אמר לי שיש לנו 72 שעות לחזור אליו ושההצעה היא 'Take it or leave it' ולא נתונה למשא ומתן", הוא מספר.
במהלך אותן השעות מרגע ההצעה, קדוש נפגע מנפילת נ"ט, שלמזלו גרם לפציעות יבשות בלבד. "אני לא מהמאמינים הגדולים אבל כשכל הכוכבים מסתדרים בשורה פתאום הייתה לי 'הארה' כזאת ולמחרת בבוקר החלטנו שאנחנו נענים להצעת המכירה. התחלנו את התהליך כשאני מלא ברגשות מעורבים. מצד אחד זה הבייב שלי ובנינו מומטום, החברה הייתה במצב טוב. תמיד יש רצון להביא חברה יותר גדולה ולאקזיט הרבה יותר משמעותי. מצד שני קיבלתי 'זפטה' בעקבות הפציעה ולמדתי להבין מה באמת חשוב בחיים. אני איש משפחה בכל רמ"ח אברי והגיע הזמן להתעסק קצת בזה", הוא אומר.
החברה הרוכשת, בסכום שמוערך בכמה מאות אלפי דולרים, היא ספק של מערכות קופה אמריקאי שבעצם רכש את הטכנולוגיה שבנתה אנקורס שיודעת לקחת את הפרופיל המאוד מדויק של כל לקוח על מנת להטמיע במערכות קופה שיספקו לבעל המסעדה תובנות על אופי ועל פילוח הלקוחות.
"היינו לקראת השקה של מוצר נוסף בזמן שכל העובדים בישראל קרביים ורובם לוחמים בהנדסה. הבנו שלא נעמוד בהשקה ושנאלץ להקפיא פעילות למרות שיש לחברה גם זרוע אמריקאית שממשיכה להביא לקוחות. היינו אמורים לסיים את 2024 עם הכנסות של 2.1 מיליון דולר והמלחמה שינתה לנו את התוכניות ב-180 מעלות. היינו צריכים להגיב להצעה בזמן כל כך קצר ובגלל זה יכול להיות שהרגשות מעורבים. בכל זאת אני יכול להגיד שאני מרוצה מכך שדאגנו שאף עובד לא ייפגע. היה לי מאוד חשוב שחלילה אף אחד מהעובדים שבמילואים לא ייפגע מהמכירה. זו הייתה החלטה שלי ושל השותף שלי שנדאג לכל העובדים, ודאגנו לתת להם חבילה מאוד מפנקת שתספיק לפחות לארבעה-חמישה חודשים הקרובים", הוא אומר.
קדוש, גדל בקיבוץ בצפון, באיזור עפולה ואת הסטארט-אפ Encourse הקים יחד עם שותף (שהתחלף במהלך הדרך) לפני שלוש וחצי שנים. זה היה המיזם הרביעי שהקים למרות שהוא רק בן 26. לפניו היה לו מיזם בתחום הסלולר שנסגר, וחנויות באמזון. הוא מתבדח על כך שכרונולוגית הוא בן 26 אבל בפועל הוא בן 144 מכיוון שחיים של יזם הם אינטנסיביים. אחרי שהיה 'נשוי' לסטארט-אפ במשך שלוש שנים, הפציעה במהלך המילואים גרמה לו לחשוב מחדש על מה באמת חשוב בחיים.
"היינו באיזור הגבול בצפון, השטח עכשיו מאוד חם והיינו במהלך פעילות יחסית שגרתית. היינו תחת אש נ"ט ולמזלי התפספסנו בכמה מטרים כך שבסך הכל הפציעות היו יבשות אבל זה גם לי לחשוב פעמיים על החיים. הגישה שלי בצבא תמיד הייתה לחתור למגע, להתקדם ותמיד הייתי מקבל 'ברקס' מאחרים שהציעו שנחשוב פעמיים ונשקול את הדברים. האסימון נפל לי באחת הפעמים שחזרנו לבסיס אחרי פעילות והלכתי להתקלח ולאכול. ראיתי את החבר'ה שלי עייפים, רעבים, מדברים בטלפון ואז זה היכה בי. הם מג'וייפים ולא אכלו כי אחד מהם בשיחת וידאו עם אישתו והשני מדבר עם הבת שלו ולי יש אמנם משפחה שאוהבת אותי אבל זה לא אותו הדבר. הפציעה גרמה לי לחשוב אחרת על הדברים", הוא אומר.
עכשיו, אחרי המכירה הוא נמצא בישראל אבל לא יודע היכן יתגורר אחרי המלחמה. "כרגע אני פה. אבל אני עדיין לא יודע איפה אמצא את כלתי. הייתי נשוי לחברה שלוש וקצת שנים ועכשיו אני פונה לפרק הבא". מבחינה מקצועית הוא שוקל בימים אלה הצעות להצטרף לצוותים קיימים. "אין לי כרגע איזה רעיון למיזם חדש ואני חושב שדווקא בתקופה הזו אני מעדיף להצטרף לצוות קיים ולשמש מכפיל כוח באמצעות הידע שצברתי ולמדתי עד שאקים את הדבר הבא. זה לא שאלה של אם אקים מיזם חדש אלא מתי", הוא אומר.