המירוץ לאישור התקציב: האם איום הטילים יגבר על איום החרדים?

יו"ר יהדות התורה שר השיכון יצחק גולדקנופף הציב אתמול אולטימטום לראש הממשלה בנימין נתניהו: אישור "חוק ההשתמטות" בתוך שלושה שבועות אחרת החרדים לא יתמכו בתקציב המדינה לשנת 2025.

מזכירות הממשלה הודיעה אתמול לשרים כי הדיון בהצעת תקציב 2025 ייערך ב־31 באוקטובר וב־1 בנובמבר. בסביבתו של גולדקנופף הסבירו אתמול כי הוא ישתתף בדיוני תקציב 2025 כפי שהשתתף בעבר, אבל הבהירו כי נתניהו מודע לכך שחוק התקציב לא יועלה לדיון בממשלה עד להעברת חוק ההשתמטות. עוד ציינו שגולדקנופף מתואם בנושא עם יו"ר ש"ס אריה דרעי כך שיימצא פתרון לקידום חוק ההשתמטות לפי שביעות רצון החרדים עד לדיון בממשלה בעוד שלושה שבועות. דרעי הוא זה שפעל, יחד עם יריב לוין, לצירופו של גדעון סער לקואליציה כדי להקטין את כוחו של יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר ולהביא גם לחקיקת "חוק הרבנים". בן גביר הטיל וטו והודיע שיתנגד לחוק הרבנים כל עוד לא יצטרף לקבינט הביטחוני המצומצם.

זהו האולטימטום השני של גולדקנופף לאחר שלפני כמה שבועות הודיע שלא יהיה תקציב אם חוק ההשתמטות לא יתקבל עד ראש השנה. לבסוף גולדנקופף הסיר את האיום הזה בשל החרפת המצב הביטחוני. מבחינת החרדים, יש להם כבר "בטן מלאה" על נתניהו מכיוון שלאחר הקמת הממשלה הוא סיכם איתם שקודם יתמכו בהפיכה המשטרית ולאחר מכן יקבלו את חוק ההשתמטות, אך הדבר לא יצא כלל אל הפועל.

גורמים בקואליציה מודים שהאיום הנוכחי של גולדקנופף הוא אמנם רציני אבל עשוי להתפוגג עם גבור הטילים מאיראן, חיזבאללה, תימן, עיראק וחמאס. להערכתם, לנוכח התרחבות המלחמה ניתן יהיה ללחוץ על יו"ר יהדות התורה לדחות את האולטימטום עד להצבעות בכנסת על התקציב באמצע נובמבר, שהרי המבחן הרציני הוא ההצבעה בקריאה הראשונה במליאת הכנסת.

נתניהו רוצה לסייע לגולדקנופף כי הוא מעוניין בשלמות הקואליציה ולא מעוניין לקרוע את החבל עם יהדות התורה. לכן יוגבר הלחץ בקואליציה על שר הביטחון יואב גלנט ומערכת הביטחון להסכים לגיוס שנתי של 3,000 אברכים שיגדל במהלך השנים. הסכמה של מערכת הביטחון שומטת במידה מסוימת את התערבות בג"ץ (אם החוק יזכה לתמיכת מערכת הביטחון) ועקב כך יגרום לתמיכה של יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין והשר החדש־ישן גדעון סער.

גלנט אמנם התיר לייעוץ המשפטי של משרדו לקיים מו"מ עם היעוץ המשפטי של ועדת חוץ וביטחון בנושא אבל גם הוא יכול להפגין שרירים, בעיקר לאחר שחרב פיטוריו לא הוסרה.

בקואליציה חוששים שלמרות המלחמה, רבני אגודת ישראל יכולים בכל זאת לטרוף את הקלפים בהיעדר חוק השתמטות. לכן, האיום על שלמותה של הקואליציה קיים, כך שייערכו דיונים אינטנסיביים כדי ל"רבע" את המעגל עד להצבעות בממשלה או בכנסת.

1. מה רוצה אדלשטיין

בינתיים חוק ההשתמטות תקוע בוועדת חוץ וביטחון. יו"ר הוועדה אדלשטיין הודיע השבוע כי "אני חושב שלא יכול להיות מצב שבו המילואימניקים נמצאים במילואים יותר מ־200 ימים והיד עוד נטויה, ואני לא רוצה לחזור אל הימים בהם בחדרים סגורים מבטיחים לצה"ל 'בשנה הבאה', אבל זה הרבה מעבר למה שסטודנט או בעל עסק או כל אדם אחר יכול ורוצה לעשות ולכן צריך להוסיף את חוק הגיוס. והשאלה היא איך". אדלשטיין הוסיף כי "אני רואה שצריך עוד אלפי חיילים בכל מחזור גיוס, צריך אותם".

אדלשטיין אף הודיע שלא יקדם את החוק להעלאת גיל הפטור למילואימניקים כל עוד לא יחוקק חוק שיאפשר גיוס רחב של אברכים לפי צרכי מערכת הביטחון ולא "חוק השתמטות".

בקואליציה מעריכים שבסופו של דבר כולם – שר הביטחון גלנט, מערכת הביטחון, אדלשטיין והחרדים יאלצו להתפשר ולהסכים לפשרה כי אם החרדים לא יהיו מרוצים הכסאות של כל חברי הקואליציה ירעדו. סער כבר הודיע שיתמוך בנוסח של חוק שיזכה לתמיכת מערכת הביטחון. נתניהו יודע שאף אחד משותפיו לא רוצה בחירות, כשאי העברת התקציב פירושה הליכה לבחירות.

2. חוק התקציב - רק בסוף ינואר

בלחץ חברות דירוג האשראי הבינלאומיות הממשלה מתחילה להניע את גלגלי תקציב המדינה ל־2025 אבל בסופו של דבר התקציב לא יאושר לפני סוף ינואר 2025. המשמעות היא שבחודש הראשון של שנת התקציב הבאה המדינה תתנהל לפי תקציב חודשי לשנת 2024, בתוספת הצמדה למדד.

שרי הממשלה קיבלו אתמול הודעה כי ישיבת הממשלה המרתונית על תקציב 2025 תיערך רק ב־31 באוקטובר. מדובר בתאריך סימלי מכיוון שלפי החוק באותו היום על הממשלה להניח על שולחן הכנסת את הצעת התקציב ל־2025. אלא שהממשלה לא תעמוד במועד הזה הקבוע בחוק - ביודעה שהיא אינה צפויה לסנקציות. המחוקק קבע שיש להניח את הצעת התקציב על שולחן הכנסת 60 ימים לפני תחילת התקציב - אבל לא הטיל עונשים כלשהם אם הממשלה לא תעמוד בכך. הסנקציה היחידה בחוק התקציב היא שאם הוא לא מאושר עד 31 במרץ 2025 הכנסת תתפזר והולכים לבחירות.

לכן, עם לוח זמנים כזה, לממשלה יש מספיק זמן והיא צפויה להגיש את התקציב לאישור הכנסת בשבועיים האחרונים של נובמבר 2024. כלומר באיחור של 3–4 שבועות.

אתמול נועדו יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בלשכת יו"ר הכנסת לקראת העברת התקציב בממשלה ולפני הגעתו לכנסת. שר האוצר הציג את העקרונות המנחים לתקציב 2025 והצעדים העיקריים המתוכננים.

היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק עומדת על כך שלמחוקקים ינתן הזמן הראוי לדון בחוקי התקציב וההסדרים. אפיק, שכיהנה במשך שנים רבות כיועצת המשפטית של ועדת הכספים, לא מוכנה ל"טריקים" ו"שטיקים" של הממשלה, שעלולים לגרום לכך שהחוקים יתקבלו בלא דיונים יסודיים וממצים. היא זו שהתריעה ב־2016 על חקיקתו החפוזה של החוק למיסוי הדירה השלישית, שנפסל לבסוף בבג"ץ בשל החיפזון בהליכי החקיקה.

סמוטריץ' יגיש חוק הסדרים רחב ומורכב, והוא לא יקבל הנחות או הקלות מאפיק - כך שהחוקים הללו לא יאושרו בקריאה השנייה והשלישית לפני סוף ינואר 2025 או אפילו פברואר 2025.

3. החקיקה הרטרואקטיבית

הבעיה היא שכמה מהסעיפים בחוק ההסדרים מחייבים תחולה מ־1 בינואר 2025, ועל כן על הכנסת לחוקק את החוק לאחר מועד זה עם תחולה רטרואקטיבית. במשרד האוצר אומרים כי אם החוקים יאושרו במהלך ינואר 2025 ניתן יהיה להתגבר על התחולה הרטרואקטיבית.

הסיבה היא שהמשכורות במשק, עבור חודש ינואר, משולמות רק החל מ־1 בפברואר 2025. אחד הסעיפים המרכזיים בחוק ההסדרים הוא הקפאת העדכון של מדרגות המס (עד לשנת 2027).

מדרגות המס מתעדכנות בכל שנה ב־16 בינואר לפי השינוי במדד המחירים לצרכן בשנה הקודמת.

אלמלא ההקפאה המוצעת (בהנחה שתאושר) אמורות המדרגות להתעדכן ב־16 בינואר 2025 בסביבות 3%–3.5%.

סעיף נוסף של הקפאה מתייחס להקפאת ערך נקודות הזיכוי במס ההכנסה. העדכון של נקודות הזיכוי מתבצע אף הוא ב־16 בכל חודש ינואר בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן בשנה הקודמת. ערך נקודת זיכוי עומד כיום על 224 שקל והוא צפוי להישאר כך גם בשנים הבאות.

גם מענק העבודה, המכונה "מס הכנסה שלילי" המשולם לבעלי הכנסה נמוכה לא יעודכן באמצע ינואר 2025 בהתאם לשינויים במדד בשנה הנוכחית ומהמשמעות היא שחיקת ההטבה לחלשים.

4. "דמי מעבר" לגפני

בינואר 2025 לא יעודכנו גם שורה של מסי מקרקעין כמו הפטור ממס על השכרת דירה (העומד היום על 5,654 שקל בחודש), מדרגות מס רכישה ועוד. ככל שהפטור עולה ומדרגות מס הרכישה מעודכנות כלפי מעלה – הציבור משלם פחות מס על נדל"ן.

הקפאת העדכון של מסי הנדל"ן תגדיל את הכנסות המדינה ממסים אלה ב־16.8 מיליארד שקל בשנים 2025–2027. בשנת 2025 מדובר על 3 מיליארד שקל, ב־2026 על 5.7 מיליארד שקל, וב־2027: 8.1 מיליארד שקל.

חבילת צעדי מיסוי המקרקעין הוגשה כבר לכנסת לפני שנה, והיא כוללת את הארכת מס הרכישה של 8% על משקיעים גם בשנים הבאות (מאחר שהשיעור יפוג בסוף דצמבר 2024), וחיוב חודשי של משכירי דירות בדיווח לרשות המסים גם אם הכנסותיהם משכר הדירה נמוכות מגובה הפטור העומד על 5,654 שקל.

החבילה הזו מוחזקת כבת ערובה על ידי יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה). הפעם כדי להעבירה יזדקק האוצר לשלם "דמי מעבר" בדמות הפשרת תוספת השכר למורות בסמינרים החרדיים העומדת על 590 מיליון שקל. הסוגיה תקועה בשל התנגדותם של יועמ"ש האוצר אסי מסינג ומשרד המשפטים לתשלום למורות.

5. דואגים לטסים לאומן

דרעי ויו"ר דגל התורה משה גפני דואגים בעיקר לטסים לאומן. גפני שוחח אתמול עם שר החוץ ישראל כץ ומנכ"ל משרדו על משבר הטיסות. לדבריו, "ישראל כמדינת היהודים חייבת לסייע ליהודים שנמצאים במצוקה בכל מקום בעולם". דרעי הורה לשר הבריאות אוריאל בוסו ולשר הדתות מיכאל מלכיאלי "לטפל באופן מיידי במשבר הטיסות מאומן ולעבוד מול כל הגורמים בישראל ורומניה כדי להבטיח את חזרתם של אלפי המתפללים באופן מיידי ובטוח".

חבל שדרעי וגפני לא התייצבו בנחישות למען העמדת קווי רכבת סדירים לחיילי המילואים שהוקפצו לבסיסיהם בחג ראש השנה. המתפללים באומן, שהם בוחריהם, חשובים להם כמובן יותר מהמילואימניקים ששומרים על ביטחון המדינה.

6. ולאן הולכים מכאן

במערכת הפוליטית משרטטים שלושה תסריטים מרכזיים אפשריים בעקבות האיום של גולדקנופף. הראשון הוא הגעה להסכמה בין החרדים לבין מערכת הביטחון. אבן הנגף – שר הביטחון גלנט הדורש גיוס אמיתי של האברכים. עם זאת, במערכת הפוליטית תוהים האם גלנט יחריף את הקו כעת, מצד אחד כשהמלחמה התרחבה, ומצד שני כשלא הוסר האיום לפיטוריו. פתרון שיהיה מוסכם על מערכת הביטחון והחרדים יהיה מוסכם גם על אדלשטיין וסער. סיכויי תסריט זה נחשבים לגבוהים.

התסריט השני הוא שגולדקנופף ידחה את האולטימטום שלו עד להגשת התקציב לקריאה ראשונה בכנסת באמצע נובמבר. לליכוד, לציונות הדתית ועוצמה יהודית, רוב בממשלה גם בלעדי גולדקנופף. ולכן המשבר עשוי להידחות עד לאמצע נובמבר. הסיכויים לתסריט זה נחשבים בינוניים.

התסריט השלישי הוא הקדמת בחירות - בגלל אי הסכמה עם החרדים על חוק ההשתמטות. הסיכויים לכך לא נראים כיום גבוהים בגלל עצימות הלחימה והתרחבות הזירות. אמנם בסקרים האחרונים הליכוד בראשות נתניהו עולה למרות שעדיין אין לו רוב בכנסת. גולדקנופף מצדו מבין שהליכה לבחירות לא ממש תקדם אותו. אי חקיקת חוק ההשתמטות תגרום להפסקת הסבסוד למעונות לאברכים מסוף נובמבר (אלא אם יחוקק חוק חדש לסבסוד) ולהפסקת התקציבים לאברכים.