כנס הגיוון
מנכ"ל HAAT Delivery מאום אל פאחם: "אייל ולדמן שאל אותי 'מתי תביא יהודים'"?
בפאנל "איך לנהל נכון את אתגר הגיוון בישראל 2024" שהתקיים במסגרת כנס Power in Diversity בשילוב כלכליסט, השתתף גם ד"ר חאסן עבאסי - מייסד שותף ומנכ"ל פלטפורמת המשלוחים HAAT Delivery, שאיל ולדמן הוא אחד המשקיעים בה: "יש לנו 98% עובדים ערבים, אז אנחנו סובלים מבעיה הפוכה, אבל מתחילים לצאת מאזור הנוחות"
קובי סמבורסקי, יו"ר משותף ושותף ב-Glilot Capital, הנחה את הפאנל "איך לנהל נכון את אתגר הגיוון בישראל 2024", שהתקיים במסגרת הכנס Power In Diversity, בשילוב כלכליסט.
השתתפו בו גל שאול, מייסד משותף ב-וCPTO Augury, ורד רביב שוורץ נשיאה ו-COO ב-Guesty, ד"ר חאסן עבאסי מייסד משותף ומנכ"ל ב-HAAT Delivery, ודורית דור CTO בצ'ק פוינט.
השנה האחרונה לא היתה קלה בניהול חברות בכלל ובקידום שונות בפרט. סמבורסקי הפנה לחברי הפאנל את השאלה, האם חשוב לקדם גיוון בתקופה כזאת?
"ברור שכן", השיבה ורד רביב שוורץ. "זה במהות שלנו כחברה ודווקא בימים אלה יצירת גיוון וחיבור כל חלקי האוכלוסייה היא חובה שלנו במידה מסוימת בכמגזר ההייטק".
גם שאול השיב בחיוב וסיפר על סמנכ"ל מוצר בחברה, חרדי עם שמונה ילדים שציטט בתחילת המלחמה את מרטין לותר: "גם אם היית יודע שמחר העולם יתפרק לרסיסים היום זה יום טוב לשתול עץ תפוחים. במקרה שהמדינה הזאת תשרוד יש לנו הרבה חובות והרבה התבוננות על עצמנו לראות מה עשינו פחות טוב ולקחת את זה משם", אמר שאול.
"למרות הקשיים חברות עדיין מגייסות עובדים אז אין סיבה לא לקיים את הדיון ולייצר תנאים בסיסים שנכונים לכל מצב", אמרה דורית דור. "שנית, מה שהכי קל לעשות בשלב הזה זה לאבד את הגיוון, כי קל לאוכלוסיות מסוימות לפרוש בתנאים הנוכחים ואנחנו צריכים לדאוג שהם ישארו".
אתם מרגישים לפעמים איזושהי הליכה אחורה?
דורית: "חברת צ'ק פוינט תמיד ידעה לגייס ולא לפטר. אם לפטר, אז זה לא מטעם אישי אלא סופר מקצועי. יש את החשש מהעובדה שלאישה יותר קל לעזוב את מקום העבודה כי המצב בבית פחות נוח, ואנחנו נאבד את הגיוון, לא כי פיטרתי אותה, אלא כי איבדתי את היכולת לשמור את האנשים שיותר קשה להם".
חאסן, דיברנו על כמות זעומה של ערבים בתעשייה. החברה שלכם יוצאת דופן. ספר לנו על כך.
"אנחנו יושבים באום אל פחם. יש לנו 170 עובדים מתוכם 98% ערבים. אז אנחנו סובלים מבעיה הפוכה שלא מצליחים לגייס דווקא מהמגזר הכללי. אני חושב שדווקא בזמנים קשים כאלה אנחנו חייבים לדאוג לגיוון כדי לא לפתוח פער גדול יותר. במיוחד בתקופות קשות אנשים נסגרים על עצמם ורוצים להיות במקום שלהם, ואם נותנים לזה להתעצם אז ביום שאחרי יהיה מאוד קשה לפרק את זה. דווקא בתקופה הזו הצלחנו לגייס לא רק מהמגזר הערבי ואני חושב שזו תקופה שחשוב להשקיע בה. אייל ולדמן הוא אחד המשקיעים שלנו ובאחת הפגישות הוא שאל אותי 'מתי תביא יהודים?'".
ורד, יש לך עצות פרקטיות לעודד גיוון בתקופה כזו?
"רוב העצות רלוונטיות לתמיד. בימים שחברות פחות מגייסות צריך לחשוב איך מקדמים גיוון בתוך הארגון הקיים. אנחנו גאים בזה שיותר מ-50% מהקידומים אצלנו הם של נשים. באמצעות סדנאות לדרגים שיאפשרו להתקדם ולקחת על עצמם תפקידים ניהוליים. שנית, צריך לזכור שגיוון בגיוס בהייטק הוא לא רק במשרות פיתוח. יש לנו מחלקות שיש בהן 80% נשים בתפקידים נפלאים של שיווק וניהול מוצר, שם יותר קל להשיג תפקידי גיוון".
איך מייצרים גיוון בימים בהם הכל פוליטי?
גל : "זה תמיד אתגר ובמיוחד בתקופה כמו עכשיו שהכל פוליטי. הדרך לגעת בזה היא בכלל מהכלה. מנסים לעשות גיוס מתקן, צמיחה מתקנת. אתה מניח שחלק מהאוכלוסיות צריכות יותר השקעה. הניסיון של ההייטק להגיד שהוא לא פוליטי נכשל".
חסן, אתה מנסה להימנע מדיבור פוליטי?
"אני בקצה השני של לנסות לברוח מזה. זו תקופה מאוד קשה ורגישה לאנשים וכל אחד מסתכל על זה ממבט אחר לגמרי. חלק רואים ערוץ 12 וחלק אל ג'זירה ואני איפשהו על נקודת התפר, רואה את שניהם. זה כמובן הרבה יותר עמוק. הפערים מאוד גדולים וזה יכול להגיע לפיצוץ גדול, אז ברמת האנשים הבכירים אני לא מאפשר לדבר פוליטיקה. במיוחד כשאתה הצד החלש יותר אתה צריך לחשוב פעמיים לפני כל מילה שאתה אומר. אנחנו לא בסיטואציה שמרגישים בנוח להגיד מה שאנחנו חושבים וכל אחד תופס את המציאות אחרת אז בואו נימנע".
דורית, בחברה גדולה האירוע יותר מורכב?
"בשבעה באוקטובר נרצחו שני עובדים של צ'ק פוינט. בשעות הראשונות עסקנו במצב, אחר כך עברנו לטפל באלה שפונו, ולקח שלושה ימים להבין שיש לנו אוכלוסייה שלמה של עובדים ערבים שלא יודעים מה לעשות עם עצמם ואם בסדר שיבואו. אספנו בכירים בחברה מהמגזר הערבי ויצרנו דיאלוג מה צריך לעשות כדי שירגישו בנוח. אחרי האירועים הראשונים שאלו אותי כל מיני שאלות והסתכלו אחרת על המצב. צריך להפריד בין הפוליטיקה לחברה כי לחברה אין דעה פוליטית, היא גוף מסחרי, כך אנחנו נוהגים. אנחנו כן מאפשרים דיון פוליטי של אינדיבידואליים אבל זה לא הדיון של החברה וצריך לדאוג שיתנהל בצורה מתורבתת".
פרקטיקות בגיוון. כמה זה סיפור של פרקטיקות ועבודה וכמה נובע מדברים שהיו נטועים בארגון מראש?
ורד: "צריך מיינד סט. אני לא חושבת שצריך לגייס רק נשים, חרדים וערבים כדי ליצור גיוון. אבל אם המיינד סט שלך כזה, אז תקבל מן הסתם אנשים יותר מגוונים. ברגע של-c-level נכנסות נשים, אז הגיוס משנתה. כלומר ברגע שיש גיוון למעלה יש יותר סיכוי שתגיע לגיוון בכלל הארגון".
כולנו מתעסקים בשנה האחרונה בעזרה לקהילה וחיילים. מה עשיתם בהקשר הזה?
דורית: "יש ועדת תרומות של עובדים שקובעת למה לתרום. בנוסף, אימצנו את קיבוץ מגן, נתנו בניין למשפחות החטופים והנעדרים. זה מרגש וחשוב להיתרם בתקופה הזו, אבל גם לתרום בצורה רחבה שתכיל דעות וצרכים".
איך אתם רואים את הגיוון ב-2025?
חסן: "יש בי תקווה. אנחנו מתחילים לצאת מאזור הנוחות, השנה התרחבנו לכל הארץ. אנחנו לקראת התחלה של מקום טוב. אני מרגיש את זה בשטח".
דורית: "הצד האופטימי שלי אומר שעד 2025 יהיה שלום. הצד הפסימי-אופטימי אומר שאולי בזכות הרע נלמד ונעשה דברים יותר טוב".
גל: "שנוכל להיעמד באומץ ולאמץ אלינו חלקים מהחברה הישראלית בכלל".
ורד: "שתי נקודות אופטימיות בשנה הלא טובה היו שגייסנו שתי נשים חברות הנהלה חדשות. לגבי התעשייה בכלל, עם כל הקושי של השנה האחרונה, בתור אוכלוסייה הוכחנו שאנחנו יודעים לתרום לחברה ושאכפת לנו, והתעשיה מלאה אנשים טובים וערכיים שאפשר לסמוך עליהם ואני לוקחת את זה לשנה הבאה".