אוזניים בטוחות, יבשות ושומעות - המטרות המרכזיות של ניתוחי האוזניים הנפוצים

אוזן בטוחה, יבשה ואוזן עם שמיעה תפקודית. הדרך למימוש המטרות המרכזיות של ניתוחי אוזניים דורשת אבחון יעיל ויכולות תפעול מיקרו-כירורגיות ברמת דיוק שלוקחת את יכולות המנתח אל הקצה. מהם הניתוחים הנפוצים שנועדו לשמור על האוזניים ועל חוש השמיעה שלנו? ומדוע נרשמת ירידה בשמיעה ככל שאנחנו מזדקנים? ד"ר יונה וייסבוך, נוירואוטולוג ומומחה אף אוזן גרון, ניתוחי אוזניים ובסיס גולגולת, סחרחורת ושיווי משקל, עונה לכל השאלות.

ד"ר יונה וייסבוך, נוירואוטולוג ומומחה אף אוזן גרון, ניתוחי אוזניים ובסיס גולגולת, סחרחורת ושיווי משקל | יח"צ

המטרה המרכזית - אוזן בטוחה

"המטרה העיקרית של ניתוחים באוזן היא לייצר אוזן בטוחה", אומר ד"ר וייסבוך. "אחת הסיבות לאוזן לא בטוחה מתחילה בעקבות מחלות, הנפוצות בעיקר אצל ילדים ומתחילים לעתים בדלקת אוזניים חוזרות, בהן עור התוף שוקע פנימה לתוך האוזן התיכונה ומתחיל להצטבר עור באזור שנמצא מאחורי עור התוף והאפרכסת, בו לא אמור להיות עור.

מחלה זו, הנקראת כולסטאטומה, "היא אומנם תופעה שפירה, אך היא מתנהגת כמו גידול לכל דבר. העור גדל ומצטבר והורס את עצמות השמיעה, ובסופו של דבר המצב יכול להגיע להרס של בסיס הגולגולות שנמצא ממש מעל האוזן, מה שחושף את המטופל לדלקת קרום המוח". לכן, אחד הניתוחים השכיחים, בעיקר אצל ילדים, הוא ניתוח בשם מסטואידקטומיה, בו מנקים את העור שהתפשט אל החללים בעצם מאחורי האפרכסת - המסטואיד".

הסימנים למחלה "הם דלקות אוזניים שכיחות שלא חולפות. סביב גיל שנתיים יש הרבה דלקות, אך אם הן ממשיכות לגילאים יותר מבוגרים, צריך להיבדק על ידי רופא אוזניים כדי לוודא שאין חור או שקע בעור התוף ולשלול את המחלה", אומר ד"ר וייסבוך. הטיפול במחלת הכולסטאטומה, "הוא ניתוח בלבד, נכון לעכשיו. מדובר בעור ששקע פיזית וחדר לחלל, כך שחייבים להגיע אליו, להסירו ולהחזיר את עור התוף למקומו".

לדבריו, "זו דוגמה לניתוח שמטרתו אוזן בטוחה, משום שהנוכחות של המחלה מובילה למצב לא בטוח ומסוכן". בניתוח עצמו, "קודחים עצם מאחורי האפרכסת ומנקים את העור ששקע כדי ליצור מצב שהמחלה לא תחזור. אם עצמות השמיעה נהרסו, או שיש שקע בעור התוף, אפשר לחזק ולשחזר את העור התוף ועצמימי השמע באותו מעמד".

שומרים על אוזן יבשה - על הניתוח לשחזור עור התוף שמשפר את איכות החיים

מטרה נוספת של ניתוחי אוזניים היא שמירה על אוזן יבשה. "הסיבה לכך היא שתעלת האוזן החיצונית היא האזור היחיד בגוף שהעור סגור בו במעין מערה. בשאר הגוף העור חשוף לעולם החיצון ולכן מתייבש יותר בקלות", אומר ד"ר וייסבוך. "באוזן, לעומת זאת, הלחות יכולה להצטבר, מה שמזמין שגשוג של חיידקים ופטריות, ומוביל לדלקות, הפרשות וכאבים".

המקרה הנפוץ אשר מעורר בעיות של לחות והפרשות מהאוזניים הוא חור בעור התוף "המאפשר מעבר של לחות שמגיעה מהאף ומוביל לדלקות חוזרות", אומר ד"ר וייסבוך. אנשים הסובלים מכך נמנעים מכניסה לים ולבריכה כדי למנוע כניסה של מים מזוהמים לאוזן התיכונה והישארות של לחות בתעלת האוזן. "אמנם לא מדובר בסכנת חיים, אבל אין ספק שמדובר בפגיעה באיכות החיים, במיוחד בהתחשב בקיץ הישראלי".

הניתוח אשר פותר את המצב ומשחזר את עור התוף נקרא טימפנופלסטיה (פלסטיקה של עור התוף). ד"ר וייסבוך מספר כי "אני אישית משתמש בשיטה פחות פולשנית, אשר עובדת דרך התעלה עצמה, לעתים באמצעות חתך קטן בתוך התעלה, מייתרת את הצורך בחתך ארוך יותר מאחורי האפרכסת, כך שהניתוח קצר יותר וגם הרבה פחות כואב, כי החתך קטן יותר". בנוסף, ד"ר וייסבוך מספר כי הוא משתמש בסחוס 'טראגוס' מהחלק הפנימי של קדמת תעלת השמע, "כך שאחרי הניתוח לא רואים את החתך עצמו ולא את החלק שנלקח לסגירת עור התוף, וסיכויי ההצלחה גבוהים יותר לכך שהחור לא יחזור". יכולת מתקדמת נוספת שד"ר וייסבוך פיתח היא שימוש בסחוס מעומק התעלה, "כך שיש לי בתור מנתח מספיק חומר גלם לסגירת חורים גדולים ואף למקרים של חסר מוחלט. במקום להיאלץ לקחת מעטפת שריר מאחורי ומעל האפרכסת, השיטה שפיתחתי מאפשרת שילוב של חתך קטן, פתרון אסתטי ומספיק חומר לשחזורים גדולים".

מיקרו-כירורגיה שמחזירה חוש שלם - על מגוון הניתוחים לשיפור ושחזור השמיעה

אחד הנתונים המפתיעים בכל הנוגע לתחום הוא שירידה בשמיעה היא הבעיה הרפואית השניה בשכיחותה בעולם אחרי יתר לחץ דם. "בעקבות העובדה שאחוזים גבוהים מהמבוגרים סובלים מכך, יש בעולם כחצי מיליארד אנשים שסובלים מירידת שמיעה מסיבה כלשהי", מסביר ד"ר וייסבוך. "אם הראייה היא החוש שמחבר אותנו למציאות החומרית, השמיעה היא החוש החשוב שמחבר אותנו לאנשים סביבנו".

חוש השמיעה של בני האדם מבוסס על מנגנון מורכב ועדין - החל מתעלת האוזן החיצונית, דרך עור התוף ושלוש עצמות השמע ועד החיישן ה'שומע', המכונה שבלול, המכיל תאי שערה קטנים המרגישים את תזוזת גלי הקול בתוך הנוזל ואחראים להעביר את המידע לעצב השמיעה ומשם למוח.

"תאי שערה אלו שבריריים ומתים עם חשיפה לרעש ועם הגיל, מה שמוביל לבעיות שמיעה בעיקר אצל מבוגרים אך גם בגילאים צעירים בימינו. החל מגיל 30 תאי השערה הולכים ומתים, ואין דרך לגדל אותם מחדש. על פי הנתונים, בגילאי 60 שליש מהאוכלוסייה סובלים מירידה בשמיעה. בגיל 70 הנתון עומד על חצי מהאוכלוסייה ובקרב בני 80, 80% מהאוכלוסייה סובלים מירידה בשמיעה.

אחד הניתוחים הנפוצים לתיקון השמיעה הוא ניתוח לשחזור עצמות השמע אשר נהרסות בעקבות דלקות חוזרות. "איפה שחסר והעצמות לא מחוברות, הניתוח יוצר חיבור מחדש", אומר ד"ר וייסבוך. "מדובר על ניתוח שאורך כשעה, המבוצע דרך התעלה, הרמה של עור התוף ויצירת חיבור עם פרוטזות מיניאטוריות גדול מילימטרים בודדים. זהו ניתוח מסוג מיקרו-כירורגיה, עם עבודה הנעשית עם מיקרוסקופ וכלים עדינים במיוחד".

עוד מחלה הדורשת ניתוח, בעיקר בגילאים צעירים, היא אוטוסקלרוזיס (טרשת האוזן), הכוללת הסתיידות וחוסר יכולת תזוזה של עצם הארכובה, הסטפס, העצם השלישית מבין עצמות השמע וגם עצם הקטנה ביותר בגוף האדם, בגודל של 3 מ"מ, "לכן מדובר על ניתוח עדין ורגיש במיוחד המבוצע תחת מיקרוסקופ. במהלך הניתוח צריך לעשות חור קטן ברגלית בעובי של 0.1 מ"מ, אותו אנחנו עושים עם לייזר או מכשירים עדינים. לאחר מכן מלבישים פרוטזה על העצם השניה ולתוך החור, שיכולה כמו בוכנה לחזור ולפמפם את גלי הקול. ניתוח הסטפס נמצא על גבול היכולת של המנתחים בתיקון גוף האדם", אומר ד"ר וייסבוך.

ד"ר יונה וייסבוך, נוירואוטולוג ומומחה אף אוזן גרון | יח"צ

ד"ר וייסבוך מספר כי "בתור סטודנט, הייתי נוכח לראשונה בניתוח כזה, בו המטופל מתעורר אחרי שעה ופשוט חזר לשמוע באופן מלא ומיידי. זה מה שעורר בי השראה והוביל אותי לבחור במסלול של התמחות בניתוחי אוזניים".

עוד חשוב לזכור כי המחלה מופיעה פי שניים אצל נשים, והיא יכולה להיות מוחמרת אצל נשים אחרי הריונות. "לכן, אם אישה אחרי הריון מרגישה שהשמיעה ירדה לה, יכול להיות שיש ניתוח שיכול לעזור", מדגיש ד"ר וייסבוך.

"שתל השבלול הוא אחת ההמצאות הכי גדולות בעולם הרפואה אחרי האנטיביוטיקה"

ניתוח נוסף להחזרת השמיעה, עבור מטופלים עם ירידת שמיעה הולכתית שלא יכולים להשתמש במכשיר השמיעה הרגיל, הוא השתלת מכשיר שמיעה מעוגן עצם. "בעבר מכשירי השמיעה מעוגני-עצם היו עם בורג דרך העור מאחורי האפרכסת שעליו התחבר מכשיר השמיעה, מה שהיה בולט לעין וגרם לעתים לגירוי בעור", מספר ד"ר וייסבוך. "בשנים האחרונות אנחנו משתילים מכשירי שמיעה מעוגני עצם מסוג חדש הנמצאים מתחת לעור, ללא בורג, כאשר המכשיר החיצוני מתחבר עם מגנט, כך שאפשר להסיר את המכשיר ואין שום סימן חיצוני.

אחד החידושים המתקדמים בתחום, אשר נכנס לשוק רק בחודשים האחרונים, הוא מכשיר מעוגן-עצם בשם OSIA הנותן מענה גם לתדרים גבוהים, בהם מכשירי השמיעה הנוכחיים לא מצליחים לעזור. "זכיתי להיות בין הראשונים בישראל שהשתילו את המכשיר החדש אחרי שנכנס לסל הבריאות", משתף ד"ר וייסבוך. "מדובר בבשורה עבור מי שזכאי לניתוח".

שתל שבלול הינו מכשיר המושתל תחת העור ונותן מענה למצבים של ירידת שמיעה עמוקה או חרשות כאשר מכשירי שמיעה רגילים לא יכולים לעזור, ובעניי ד"ר וייסבוך אחת ההמצאות הכי גדולות בעולם הרפואה אחרי האנטיביוטיקה. מדובר במכשיר שמחזיר לבני אדם חוש שלם. מאז השתלת השתל הראשון לפני כ-40 שנה, ילדים שנולדים חרשים חוזרים לתפקוד מלא, מגיעים להצטיינות וממצים את הפוטנציאל שלהם כאחד האדם".

בעידן הנוכחי, גם מבוגרים עוברים ניתוחים דומים, "אבל לא מספיק - המודעות עדיין נמוכה מידי, לעומת השיפור האפשרי באיכות החיים", אומר ד"ר וייסבוך. "יש מבוגרים שמאבדים את ההבנה של השפה והמכשירים הרגילים לא עוזרים להם, מחיל נתק מהסביבה, החברים והמשפחה עם עלייה בסיכון לדמנציה, על כן אנו מציעים להם שתל שבלול ומחזירים להם את השמיעה שאבדה. יש מאות אלפי ישראלים שמגיע להם שתל שבלול ולא פונים לרופאים בעקבות חוסר מודעות".

לפני שנה נכנס לסל התרופות גם שתל לחרשות חד צידית, המיועד בעיקר למי שנחשף לרעש באוזן אחת, או חווה מחלה של ירידה פתאומית בשמיעה באוזן אחת, לעתים קרובות בעקבות וירוס. "יש לזכור שבמקרים כאלו חשוב לטפל במהירות האפשרית עם סטרואידים בימים הראשונים, לעשות בדיקת שמיעה כדי לאבחן את הירידה ולהתחיל לטפל באופן מיידי", אומר ד"ר וייסבוך. עבור אותם אנשים, אשר לעתים מגיעים למצב של איבוד שמיעה עד כדי חרשות באוזן אחד, "יש היום מענה בסל התרופות. מדובר על בשורה חשובה עבורם".

לאחר שלמד רפואה באוניברסיטת ת"א והתמחה במרכז רפואי רבין, נסע ד"ר וייסבוך לסטנפורד, קליפורניה, אחת המחלקות המובילות בעולם בנושא אף-אוזן-גרון ובנושא אוזניים בפרט, לשנתיים של התמחות-על בניתוחי אוזניים ובסיס גולגולת והמשיך לשמש כמנתח בכיר שנתיים נוספות. לאחר מכן חזר לארץ לבי"ח רמב"ם, והיום בתפקיד של סגן מנהל מחלקת אף אוזן וגרון ומנהל מרכז לאומי לחדשנות ברפואה ביודיזיין ישראל. ההתמחות של ד"ר וייסבוך בתור נוירואוטולוג, מנתח אוזניים ומוח, הופכת רלוונטית במיוחד כאשר הסיבה לירידה הפתאומית בשמיעה נובעת מגידול שפיר במוח המשפיע על עצב השמיעה ועל שיווי המשקל.

"גידול כזה מתגלה אחת ל-100 במקרים של ירידה פתאומית בשמיעה", מסביר ד"ר וייסבוך. "לפעמים הוא קטן ומחליטים לעקוב עם MRI, ואם הוא גדל מחליטים לטפל בקרינה או בניתוח אותו אני מבצע בשיתוף עם נוירוכירורג". ניתוחים אלו מבוצעים ברמב"ם, "המהווה מרכז מצוינות בנושא אליו מופנים מטופלים מכל הארץ, ובו מתקיימת אחת לשבוע ישיבה רב-תחומית בין כל הגורמים הרפואיים הרלוונטיים והמשיקים, המחליטים יחד על הטיפול המומלץ לכל מטופל ומטופלת", מסביר ד"ר וייסבוך.

כל המידע המוצג בזירת "דנס מדיקל" הינו לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים ואינו נועד בשום מקרה לשמש כתחליף לייעוץ רפואי או חוות דעת רפואית או כהמלצה מבעלי מקצוע בתחום הרפואה. השימוש במידע המסופק בזירת "דנס מדיקל" הוא באחריותם הבלעדית והמלאה של הגולשים. בכל עניין רפואי מומלץ לפנות לאיש מקצוע מוסמך.