אומת הסטארט-אפ? כך התדרדרו החוגים היוקרתיים בישראל בדירוג העולמי

אומת הסטארט דאון. יחסית לאומת הסטארט-אפ מצבנו האקדמי בתחום מדעי המחשב לא מזהיר. אף חוג ישראלי במדעי המחשב לא נמצא בין 50 החוגים המדורגים בצמרת העולמית. מדאיגה במיוחד נפילת מכון ויצמן שב-2017 היה במקום ה-10, ב-2018 במקום ה-1 ובשלוש השנים האחרונות צנח למקומות ה-51-75. אבל המצב של מכון ויצמן טוב יחסית לטכניון הכל כך יוקרתי והחוג למדעי המחשב באוניברסיטת ת"א שמדורגים במקומות 151-200. שלושה מוסדות נוספים מדורגים אחרי ה-200 והאוניברסיטה העברית אחרי ה-300. כך עולה מדירוג שנגחאי לחוגים אקדמיים בעולם שפורסם השבוע.

1. מדרון אקדמי חלקלק. בשנים האחרונות מצבה של ישראל בדירוגים בינלאומיים לא מזהיר. סכומי העתק שמשקיעות ממשלות במזרח הרחוק ובמפרץ באקדמיה, מול ההזנחה הישראלית גורמת לכך שכוחות חדשים עוקפים אותנו. לאחר עשור של הידרדרות בדירוגים הבינלאומיים, בשנים 2019 ו-2020 השתחל רק מוסד ישראלי אחד למאה הראשונים בדרוג שנגחאי היוקרתי לאוניברסיטאות (להבדיל מחוגים).
2. שלישייה בצמרת. אבל דווקא דירוג שנגחאי האחרון לאוניברסיטאות (2021) שפורסם באוגוסט שעבר האיר פנים למוסדות הישראלים. לראשונה מאז 2013 שלוש אוניברסיטאות ישראליות דורגו בין 100 המוסדות הראשונים. האוניברסיטה העברית דורגה במקום ה-90, מכון ויצמן במקום ה-92 והטכניון במקום ה-94. דירוג שנחאי הוא הדירוג מועדף על המוסדות בישראל. בניגוד לשני הדירוגים הבריטיים המתחרים הוא לא נותן משקל רב לשני נושאים שאנחנו חלשים בהם – בינלאומיות וגודל.
3. מעצמת מתמטיקה. לא הכל שלילי גם בדירוג החוגים. האוניברסיטה העברית הוציאה ביום שלישי בבוקר הודעה בה חגגה את העובדה שהיא ממוקמת במקום ה-17 בעולם במתמטיקה. מתמטיקה זה חשוב לכלכלה והמיקום ה-17 מרשים גם אם ב-2017 היינו במקום ה-11. העברית לא לבד. ת"א במקום ה-43 ובדירוג יש עוד 5 מוסדות ישראלים, כך שאנחנו ללא ספק מעצמת מתמטיקה. סביר להניח שתורמת לכך העובדה שזה נחשב חוג יותר תיאורטי ופחות יישומי ולכן התחרות על המרצים הרבה פחות קשה. גם יש פחות צורך בתשתיות מחקר יקרות, שישראל חלשה בהן.
4. פריפריה כלכלית. עם כל הכבוד למתמטיקה חשוב לבדוק תחום נוסף שבו לפני כמה עשרות שנים העברית נחשבה מהמוליכות בעולם והתחרות על המרצים בו גדולה הרבה יותר – הכלכלה. ב-2017 העברית עוד היתה במקום ה-46 כלומר בין 50 הראשונות. מאז הדרדרה עד למקומות 75-100. תל אביב בין 101 ל-150. במנהל עסקים המצב גרוע יותר. רק אוניברסיטת תל אביב מדורגת וגם היא במקומות 300-201 הרחק מהצמרת העולמית. מי שירצה יוכל להתנחם בכך שהצמרת העולמית בתחום הזה מורכבת מאוניברסיטאות פחות מוכרות בישראל: פנסילבניה ראשונה, טקסס שנייה ואירסמוס ההולנדית שלישית. תל אביב היא המדורגת הישראלית היחידה גם בתחום המימון.
5. ממריאים לחלל. כלכלה ומחשבים הם לא התחומים היחידים הקרובים למתמטיקה שבהם מצבנו אינו מרשים. בפיסיקה מכון ויצמן ראשון בישראל אבל בדירוג העולמי הוא בין 76-100, הטכניון בין 101 ל-150 ויש עוד שני מוסדות עד 400. בצד החיובי אפשר למנות גם כמה הישגים מאוד יפים של הטכניון בתחומי הנדסה, ובייחוד המקום ה-22 בהנדסת חלל, ה-40 בהנדסת תקשורת וה-49 בהנדסת אוטומציה ובקרה.
6. חזקים במשפטים. שני תחומים מאוד מושמצים בחברה הישראלית ובייחוד בימין הם עולם המשפט הישראלי והתקשורת. ביחס לגמרי הפוך, מצבם האקדמי דווקא מצוין. הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית במקום ה-30 ותל אביב בין 76 ל-100. למתעניינים: מאז 2020, ייל ראשונה בעולם והרווארד שנייה. בתחום התקשורת מצבנו טוב עוד יותר: העברית במקום ה-17 וחיפה במקום ה-45. עוד 5 מוסדות עד המקום ה-300.
7. מצפון ייפתח החינוך. עובדה לא מוכרת היא שהפקולטה הטובה ביותר לחינוך בישראל היא זו של חיפה (51-75 בעולם). בכלל מצבנו בתחום לימודי החינוך לא רע. יש 6 אוניברסיטאות בין ה-200 הראשונות בעולם ועוד שתיים עד ה-400. אם רק כל הידע התיאורטי הזה היה מיושם בשטח. חיפה אגב היא הנציגה הישראלית היחידה המדורגת (151-200) בתחום דעת חשוב נוסף לעתיד, אבל לא מפותח מספיק בישראל – האוקיינוגרפיה.