תותח צה"ל בגבול רצועת עזה | AP
שכחו את התותחנים: צה"ל משתמש עדיין בתותחים משנות ה-70 של המאה הקודמת
הצבא הגיע למלחמה הנוכחית עם תותחים בני חמישים. ב־2023 הוא היה אמור להתחיל להצטייד בתותחים מודרניים של אלביט מערכות, שזכתה במכרז מעורר מחלוקת. נכון לעכשיו, התותחים החדשים לא יגיעו לפני מחצית 2024
התותחים שרועמים בחזיתות הדרום והצפון נקלטו בצה"ל לפני יותר מ־50 שנה. הם הפגיזו בסיני ובגולן ביום כיפור, הרעימו במלחמות לבנון הראשונה והשנייה והרעישו בכל שאר המבצעים שהיו בין לבין. למלחמה הנוכחית צה"ל היה אמור כבר להגיע עם תותח חדש ועדכני – "רועם", שמתאפיין בקצב אש גבוה, כושר תמרון משופר ויכולת לפגוע במדויק במטרות מרוחקות.
רועם אמור להחליף את התותח המתנייע (תומ"ת) האמריקאי M-109 ("דוהר") המיושן, שמשמש את הצבא משנות ה־70 של המאה הקודמת. בשונה מהתותח המיושן והמסורבל שמבוסס על זחל וניודו בין זירות לחימה מורכב וטעון בשינוע על גבי מובילים, הרועם תוכנן כך שיהיה גמיש, פשוט ומהיר יותר להפעלה. הוא מותקן על מרכב של משאית אושקוש עם עשרה גלגלים, שמסוגלת לנסוע על כבישים במהירות של כ־90 קמ"ש, מה שמפשט את העברתו בין גזרות לחימה ולפי הצרכים המבצעיים בשטח. הוא אמור לאפשר ירי בקצב של שמונה פגזים לדקה, קצב משופר של פי שניים מהתותח הנוכחי של צה"ל, שיורה עד ארבעה פגזים לדקה. כושר ירי כזה מתאפשר לו גם תוך נסיעה. טווח הפגיעה שמפתחיו מבטיחים הוא כ־40 ק"מ, כמעט פי שניים מהטווח של התותח הנוכחי. הוא גם מביא בשורה לגבי גודל הצוות שדרוש להפעלתו, ודי בצוות מצומצם של שלושה חיילים בלבד.
אז איפה כל הטוב הזה? ב־2019 משרד הביטחון חתם עם אלביט מערכות, שבבעלות מיקי פדרמן, על עסקה של 2-1.5 מיליארד דולר, שלפיה היא תספק לצה"ל תותחי רועם המבוססים על התותח "אטמוס", שיחליפו את הדוהר המקרטע בתהליך הדרגתי ורב־שנתי. לפני שנתיים סימנו בצבא את 2023 לקבלת התותחים הראשונים.
בימים הבהירים של שלהי אוקטובר אפשר לראות באופק את הסוף של 2023, כשברקע מלחמה בעזה עם פוטנציאל גבוה להתרחבותה לצפון. להערכת גורמים ביטחוניים, התותחים החדשים לא יגיעו לפני מחצית 2024. מקורבים לאלביט טענו כי בינתיים נמסרו לתותחנים שני אבות־טיפוס של התותח העתידי.
תהליך רכש התותחים של משרד הביטחון מאלביט היה עקום. הוא נמשך זמן רב, אף שצה"ל התריע כבר לפני כשני עשורים כי משק התותחים שלו מיושן מדי, שאחזקתם תובענית ומורכבת ובהיעדר חלפים מקוריים הולכת וצומחת תופעת "קניבליזציה" של תותחים, כאלה שמושבתים כדי שיוכלו לתמוך בתותחים רבים אחרים שהפעלתם כרוכה בחלפים שכמעט אין בנמצא.
ביקורת על עסקת הרכישה
על אף היקפה הכספי העצום של תוכנית ההצטיידות בתותחים החדשים התהליך התקיים בלי שקיפות, והמעורבים בו במשרד הביטחון התעלמו מביקורת שנמתחה עליו בזמן אמת. בליבת הביקורת עמדה ההחלטה השנויה במחלוקת של משרד הביטחון להתקשר עם אלביט בפטור ממכרז ובמעמד של ספק יחיד, שיפתח וייצר עבור צה"ל את התותח החדש. בין לבין משרד הביטחון התעלם מהקריאות לקיים לקראת העסקה הליך תחרותי הוגן, לפרסם את שיקוליו ולבחון לעומק הצעות שהוגשו לו מצד יצרני תותחים אחרים בעולם, שחברו לחברות ביטחוניות ישראליות בניסיון להעמיד הצעות שיתחרו עם זאת של אלביט. השאלות הרבות שמשרד הביטחון נשאל בשעתו לא קיבלו מענה והסברים שלהם נדרש נדחו בנימוק ששיקולי התקשרותו עם אלביט כספק יחיד סודיים.
בקיץ 2020, כשנה וחצי לאחר שהעסקה כבר נחתמה, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם דו"ח ביקורת חריף על הליקויים שהתגלו בתהליך קבלת ההחלטות שהוביל להתקשרות עם אלביט. הוא מצא כי חרף ההוצאה הכספית העצומה, התהליך נעשה בלי בחינת הרלבנטיות של האש הארטילרית בשדה הקרב המודרני, שמתאפיין בהופעה של רקטות וטילים מדויקים, ובשנים האחרונות גם חימושים משוטטים ומל"טים המשמשים לתקיפה מדויקת של מטרות. המבקר גם הצביע על ההתנהלות המשונה של משרד הביטחון שקבע מועד להדגמת יכולות הירי של תותח מתוצרת גרמניה שהוצע לו, אך ביטל אותה בהתראה קצרה בנימוק שאין הכרח בה.
מבקר המדינה מצא עוד כי למשרד הביטחון לא היו נימוקים מבוססים דיים שבכוחם להסביר מדוע נתן לאלביט פטור ממכרז. בדו"ח נכתב כי "בדיעבד, התברר שהנימוק העיקרי לעילות פטור ממכרז לא נידון ולא אושר". הוא מצא כי משרד הביטחון הציג לקבינט הביטחוני ולמועצה לביטחון לאומי הערכת מחיר כפולה לתותח שהציעה חברה מגרמניה בהתבסס על מידע שנאסף באינטרנט ולא באמצעות פנייה ישירה אליה. כך, המחיר של התותח הגרמני כלל את מחיר כלי הרכב שנושא אותו ואילו המחיר של אלביט הוצג כמחיר זול יותר, אך לא כלל את מחיר הרכב שנושא אותו.
הביקורת חשפה כי בין השיקולים של משרד הביטחון היה גם השיקול להיטיב עם כושר התחרות של אלביט בשוק התותחים העולמי. במענה של משרד הביטחון שהובא בדו"ח המבקר נאמר, בין השאר, כי "אין צל של ספק שמכירות התותחים של אלביט בעולם היו נפגעות בצורה קשה ואף חמור מכך, ולו בשל העובדה שלמערכת הביטחון הישראלית היה קושי להמליץ על אמצעי שהיא עצמה אינה מצטיידת בו". עמדה זו של משרד הביטחון מצביעה על ניגוד העניינים המובנה שבו הוא נמצא בהיותו רגולטור מרכזי של התעשיות הביטחוניות וגם לקוח שלהן. מהלכי המשרד כוללים מאמצים להרחבת היצוא של החברות, תוך כריתת הסכמים בין ממשלות. גורמים ביטחוניים אומרים, כי אם משרד הביטחון לא היה בוחר בתותח של אלביט, נציגיו בעולם היו מתקשים לעניין צבאות זרים בתותחים שלה.
המכירה לצה"ל מסייעת למכירות בעולם
בינתיים, הבחירה האוטומטית והשנויה במחלוקת בתותח של אלביט עשתה טוב לאלביט. בתחילת השנה, על רקע הגאות בביקושים לנשק בעולם בעקבות מלחמת רוסיה־אוקראינה, אלביט חתמה על עסקת ענק עם משרד ההגנה של דנמרק למכירת תותחים ורקטות מדויקות ביותר מרבע מיליארד דולר. ההבנה של הדנים כי צה"ל, שנחשב לאחד הצבאות העסוקים בעולם, רכש מערכות כאלה, שכנעה את גורמי הרכש אצלם שהם עושים עסקה טובה. אגב, בעקבות אותה עסקה שר ההגנה הדני פיטר בקיץ האחרון את מזכיר המדינה, לאחר שהתברר שדחק בפרלמנט לדון בבהילות בהצעה של אלביט ובאופן שחשף כשלים לכאורה בהתנהלותו.
הסכם התותח בין אלביט למשרד הביטחון נחתם בימים שמנכ"ל המשרד היה האלוף (במיל') אודי אדם. בעבר אדם היה מנכ"ל תעש מערכות (התעשייה הצבאית). בתקופת כהונתו כמנכ"ל המשרד נחתם גם ההסכם להפרטת תעש ומכירתה לאלביט בכ־1.9 מיליארד שקל. ביוני האחרון אדם הצטרף לדירקטוריון של אלביט. סמוך למינויו הוא אמר ל"כלכליסט", כי עבר את תקופת הצינון המתבקשת וכי אין כל פגם בנושא.
גורם ביטחוני אמר ל"כלכליסט" כי אפשר שהתנהלות תקינה בכל הקשור לרכש התותחים היתה מזמנת לצה"ל כבר בימים אלה את היכולת לעשות בהם שימוש מבצעי בדרום ובצפון. "אולי תותחים ראשונים יגיעו רק ב־2024. במצב אחר, עם תותח זר, אפשר שעד 2024 היו כבר 10 גדודים עם תומ"ת חדש", התמרמר.
משרד הביטחון סירב למסור תגובה ומאלביט מערכות נמסר, כי "החברה עומדת בהתחייבויותיה במסגרת התקשרותה עם משרד הביטחון".