זוהר לוי ברקע תחנת דלק של פז. מחכה לירידת הריבית? | צילוםף אלכס קולומויסקי
פז, אינרום או כלל ביטוח: מי תהיה היעד הבא להשתלטות?
בבורסה נסחרות כמה חברות שהפכו בשנים האחרונות לנטולות גרעין שליטה. מכירת השליטה בשופרסל, שהפכה לסמל לחברות כאלו, לאחים אמיר, עשויה להצית קרבות שליטה בשורה של חברות גדולות. על הקווים מתחמם זוהר לוי, שכבר מחזיק ב־10% מפז
בשנים האחרונות התחזקה בבורסה המקומית התופעה שלפיה יותר ויותר חברות הפכו לכאלו שאין להן גרעין שליטה. הדבר התרחש, בין היתר, על רקע חוק הריכוזיות, שאילץ אנשי עסקים בולטים לבחור בין שליטתם בחברה ריאלית לשליטתם בחברה פיננסית, קשיים שאליהם נכנסו אחרים, וקרנות השקעה שהגיעו לנקודה שבה היו צריכות לממש את ההחזקה אבל לא מצאו רוכש בודד לשליטה בחברה.
בשבוע שעבר שופרסל, שהפכה לאחד הסמלים של חברות ללא גרעין שליטה, החלה בשינוי הסטטוס שלה, כשהאחים יוסי ושלומי אמיר סיכמו על רכישת 24.99% ממניות הרשת מידי המוסדיים תמורת 1.5 מיליארד שקל ולפי שווי חברה של 6 מיליארד שקל. לאחר השלמת העסקה, לשופרסל יהיה בעל שליטה לראשונה מאז אמצע 2018, אז הפיצה דסק"ש, שבאותה העת נשלטה על ידי אדוארדו אלשטיין, את מניות השליטה בבורסה.
השלמת העסקה תביא לשינוי חד במעמדו של היו"ר איציק אברכהן, האיש החזק בחברה עד כה. לפני פחות משנתיים פרסו המוסדיים לאברכהן שטיח אדום. בתחילת 2022 הוא הודח מכס המנכ"ל לאחר עשר שנים בתפקיד, כשלכך אחראי במידה רבה היו"ר באותה העת – יקי ודמני. אבל מבחינת המוסדיים ודמני שגה כשמינה במקום אברכהן את עופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל, ובמהרה השניים מצאו עצמם מחוץ לחברה, ובאפריל של אותה שנה אברכהן שב אליה, הפעם כיו"ר, ותוך שהוא מכתיב למוסדיים את הרכב הדירקטוריון הרצוי בעיניו. כעת נדמה ששעון החול התהפך ואברכהן שוב עתיד למצוא את עצמו מחוץ לחברה. הפעם, בניגוד לעזיבה הקודמת, נדמה שהוא לא יערוך סיורי פרידה ראוותניים.
המוסדיים החליטו להמליך על שופרסל בעל בית חדש, והזינוק של 11.4% במניית החברה ביום רביעי לפני שבועיים, אז הונחה ההצעה של האחים אמיר, ושל 4.3% ביום חמישי האחרון, לאחר שנודע שהאחים אכן רוכשים את השליטה, המחיש עד כמה השוק רואה בכך מהלך נכון.
אבל שופרסל אינה החברה היחידה שנסחרת כיום ללא גרעין שליטה שעשויה להוות יעד להשתלטות או לקרבות שליטה. ישנן עוד חברות שנמצאות על הכוונת של משקיעים וגופים שונים, שצברו נזילות במהלך 2022-2023 שהיו שנים ללא עסקאות גדולות ומשמעותיות. הנזילות הזו פוגשת כעת שוק מקומי שהניב תשואת חסר, מה שהופך חלק מהחברות לאטרקטיביות מבחינת תמחור, ורצון של משקיעים מסוימים לתמוך בשוק המקומי על רקע המלחמה בעזה, דוגמת המהלך של מנהל קרן הגידור האמריקאי ביל אקמן שרכש 5% מבורסת ת"א.
על החברות האלו ניתן למנות את חברת האנרגיה והקמעונאות פז, חברת חומרי הבנייה אינרום, חברת כרטיסי האשראי ישראכרט, חברת הביטוח כלל ביטוח, חברת הלוויינים גילת וחברת האנרגיה המתחדשת אנלייט. על פניו, גם חלק מהבנקים – הפועלים, לאומי ודיסקונט - נסחרים ללא גרעין שליטה, אך בשל גודלם והמשוכות הרגולטוריות הרבות הכרוכות ברכישת השליטה בהם, לא סביר שהם יהוו יעד להשתלטות בעתיד הנראה לעין. מדובר על מקבץ של חברות מסקטורים שונים, ולכל אחת מהן הסיפור שלה.
פז הפכה לחברה ללא גרעין שליטה בשנת 2016. זאת לאחר שצדיק בינו החליט, על רקע חוק הריכוזיות, להמשיך להחזיק בשליטה בבנק הבינלאומי. את מניות השליטה בפז הפיץ בבורסה. כיום המוסדיים מחזיקים בכ-58% ממניות החברה, שמנוהלת על ידי היו"ר הראל לוקר והמנכ"ל ניר שטרן. במהלך השנים האלו הרחיבה פז את זרוע הקמעונאות שלה באופן משמעותי, כשרכשה רשתות של סופמרמרקטים בכ-2.5 מיליארד שקל, ולאחרונה אף אימצה מדיניות דיבידנד. בסוף אוגוסט האחרון הוסר מכשול משמעותי בדרך להשתלטות על פז – פיצול בית הזיקוק באשדוד ממנה, שהפך לחברה ציבורית עצמאית לאחר שהמניות חולקו כדיבידנד בעין. בית הזיקוק נחשב לנכס חיוני, והשליטה בו מצריכה קבלת היתר שכרוך בבדיקות קפדניות על ידי גורמי הרגולציה השונים. משנוצרה ההפרדה נסללה הדרך להשתלטות על פז.
המועמד המוביל לרכישת השליטה בפז, שנסחרת לפי שווי שוק של 3.4 מיליארד שקל, הוא זוהר לוי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן סאמיט, שכבר מחזיק באמצעות החברה 10% ממניות פז. בתחילת 2022, בשל דרישה של רשות ני"ע, התגלה שסאמיט מחזיקה ב-4% מפז. בהמשך סאמיט הגדילה את ההחזקות שלה עד לשיעור הנוכחי ולוי אף קיבל מקום בדירקטוריון. תחום הפעילות המרכזי של סאמיט, נדל"ן בארה"ב ואירופה, סובל מהריבית הגבוהה, ויתכן שלוי ממתין להקלה בגזרה הזו על מנת לבצע מהלך לרכישת נתח נוסף שיביא אותו להחזקה של 25% לפחות בפז, ושיהפוך אותו לבעל הבית באופן רשמי. לוי הוא אמנם המועמד המתבקש, אבל יתכן שגורמים אחרים יבצעו מהלך של רכישת מניות משמעותית ויתייצבו מולו ראש בראש.
רכישת שליטה באמצעות רכישת מניות מידי המוסדיים יכולה להתרחש גם בשתי חברות שהיו בעבר בשליטת קרן ההשקעות פימי – אינרום וגילת לוויינים. אינרום הפכה לחברה ללא גרעין שליטה בתחילת 2019, אז השלימה פימי את מכירת כל המניות של בחברה, ארבע שנים וחצי לאחר שהונפקה. כיום המוסדיים מחזיקים ב-65% ממניות החברה, שנסחרת לפי שווי של 1.6 מיליארד שקל. מניית אינרום החלה להתאושש בתקופה האחרונה, ובשלושת החודשים האחרונים עלתה ב-10%, והיא אף ביצעה הנפקת מניות למוסדיים. בשנה האחרונה החלו גורמים שונים ללטוש עיניים לכיוון אינרום, אך הדברים טרם קיבלו מימד פרקטי.
גילת הפכה סופית לחברה ללא גרעין שליטה במרץ 2022, לאחר שפימי מכרה את יתרת ההחזקות שלה בחברה להפניקס, במכירת מניות והענקת אופציה לרכישת יתרת המניות (9.8%), שאכן מומשה בהמשך. הפניקס מחזיקה כיום ב-16% מגילת, שנסחרת לפי שווי של כ-1.3 מיליארד שקל, ולכן היא תהיה שחקן מפתח בכל עסקה שבמסגרתה יבקש גורם כלשהו לרכוש את השליטה בחברה. הפניקס גם הובילה למינוי של עמי בם, שותף בפימי לשעבר, ליו"ר החברה.
כלל החזקות, החברה-האם הציבורית של כלל ביטוח, נהפכה לחברה ללא גרעין שליטה בסוף 2019, לאחר גיוס מניות גדול שהוביל המנכ"ל יורם נוה, מה שהוציא אותה סופית מידיה הפורמליות של קבוצת אי.די.בי. ב-2021 החל אלפרד אקירוב, בעל השליטה בחברת הנדל"ן אלרוב, בנסיונות לרכוש את השליטה בכלל החזקות. הוא הגיעה להחזקה של כ-15% ובקשתו לקבלת היתר שליטה מרשות שוק ההון נדחתה, אך בתחילת השנה הנוכחית הגיש בקשה להיתר חדש, במטרה לעלות להחזקה של 30%. ככל שהוא יקבל היתר כזה, אקירוב צפוי לנסות לרכוש את המניות של חברת הנדל"ן דונה שבבעלות שלום שי בכלל החזקות (5%) וכן מניות של מוסדיים בחברה. כלל ביטוח היא למעשה חברת הביטוח היחידה שנסחרת ללא גרעין שליטה. הדבר נחשב למשקולת על כתפיה, והיא נסחרת לפי מכפיל הון של 0.5 – הנמוך בענף.
חברת כרטיסי האשראי ישראכרט חזרה בחודש שעבר לשוק. היא הפכה לחברה ללא גרעין שליטה ב-2019, כשבנק הפועלים הנפיק אותה, בהתאם לדרישת החוק להגברת התחרות בבנקים, לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל. פחות משנה אח"כ חילק הבנק את יתרת החזקותיו כדיבידנד בעין. בחודש שעבר התבטלה סופית העסקה שבמסגרתה הייתה אמורה הראל השקעות, החברה-האם של הראל ביטוח, לרכוש 100% מישראכרט תמורת 3.3 מיליארד שקל, וזאת בשל התנגדות של רשות התחרות. רכישת שליטה בגוף פיננסי מצריכה נתח של 30% לפחות וקבלת היתר מתאים. מנורה מבטחים החזקות ניסתה לרכוש 32% לפי שווי של 3.5 מיליארד שקל, ויתכן שכעת תנסה שוב, ויתכן שגורמים אחרים ינסו לעשות זאת גם כן. דורי נאוי, בעל השליטה בחברתה אשראי החוץ-בנקאי הנושאת את שמו, מחזיק ב-5% והוא בעל המניות הפרטי הגדול בחברה. הדבר מפנה אליו זרקור כמועמד מתבקש לרקימת ניסיון כזה, אך לא מונע מאף גורם אחר לבצע מהלך ביחס לישראכרט. מרבית מניות החברה מוחזקות על ידי הציבור הרחב, ורק שני גופים מוסדיים – הפניקס והראל ביטוח – מחזיקים כל אחד בנתח של 5%-6%.
חברה נוספת שנסחרת ללא גרעין שליטה היא אנלייט. במאי 2018 מכרה יורוקם תקשורת של שאול אלוביץ' את מניות השליטה שלה באנלייט (15.4%) לגופים מוסדיים במסגרת מכרז פרטי תמורת 133 מיליון שקל, מה ששיקף לחברה שווי של כ-860 מיליון שקל. המכירה התבצעה בשל פשיטת הרגל של אלוביץ' והליך הפירוק שאליו נכנסה יורוקום. מאז אנלייט, שמובלת על ידי המנכ"ל והמייסד גלעד יעבץ, זינקה קדימה. כיום החברה נסחרת בשווי שוק של 7.5 מיליארד שקל והמוסדיים מחזיקים ב-44% ממניותיה. תיאורטית, מדובר ביעד להשתלטות, אולם בפועל הסיכוי לכך נמוך בשל שווי השוק הגבוה שלה ובשל ההערכה הרבה שלה זוכה יעבץ מבעלי המניות.