אהרן ברק התפטר מבית הדין בהאג: "טעמים אישיים-משפחתיים"

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרן ברק, הודיע לראש הממשלה בנימין נתניהו על התפטרותו מתפקידו כשופט אד הוק בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. "התפטרותי היא מטעמים אישיים-משפחתיים", אמר. "אני מודה על האמון שניתן בי". כעת, המדינה תצטרך להחליט אם לבחור בשופט אחר במקומו.

ברק שימש השופט מטעמה של מדינת ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, והחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות אותו, בהמלצת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, פורסמה לראשונה ב-ynet.

גורמים משפטיים אמרו בשיחה עם ynet כי כלל לא בטוח שייבחר שופט אחר לבית הדין בהאג. "יהיו התייעצויות על כך בסוף השבוע", הוסיפו הגורמים. כך או כך, מועמדים אפשריים לתפקיד הם נשיאות העליון בדימוס דורית ביניש ואסתר חיות, והמשנה לנשיאת העליון בדימוס אליקים רובינשטיין. לשלושה בקיאות במשפט הבינלאומי.

השופט ברק נעדר מהדיון האחרון בתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל, גם כן מסיבות משפחתיות. הוא היה אחד משני שופטים שהתנגדו להוצאת צו להפסקת הפעולה ברפיח, ובחוות דעתו מתח ביקורת חריפה על בית הדין, שלדבריו נכנע ללחצים ולדעת הקהל.

ברק כתב בחוות דעתו את הפרשנות שלו לגבי עצירת הלחימה ברפיח: "צעד זה מחייב את ישראל לעצור את המתקפה הצבאית שלה בנפת רפיח רק במידה שיידרש כדי לעמוד בהתחייבויותיה של ישראל על פי אמנת רצח העם. במובן זה, הוא רק מאשר מחדש את ההתחייבויות הקיימות של ישראל על פי האמנה. גם ללא צו שניתן על ידי בית המשפט, מתקפה צבאית שעלולה לגרום להפרת חובותיה של מדינה על פי אמנת רצח העם תצטרך להיפסק. ישראל מעולם לא חלקה על כך. לפיכך, האמצעים שציין בית המשפט שונים באופן מכריע מאלה שביקשה דרום אפריקה.

"במקום להורות על השעיה גורפת ועל נסיגה מוחלטת מרצועת עזה, צו בית המשפט מוגבל במפורש לפעולה פוגענית בנפת רפיח. מכיוון שהצעד מכיל קשר מפורש להתחייבויות הקיימות של ישראל על פי אמנת רצח העם, אין מניעה מישראל להמשיך להוציא את פעולתה הצבאית בנפת רפיח כל עוד היא ממלאת את התחייבויותיה על פי אמנת רצח העם. כתוצאה מכך, האמצעי הוא צעד כשיר, השומר על זכותה של ישראל למנוע ולהדוף איומים והתקפות של חמאס, להגן על עצמה ועל אזרחיה ולשחרר את בני הערובה".

בדיון הקודם בבית הדין בהאג, שגם בו ביקשה דרום אפריקה לעצור את המלחמה - אך לא נענתה, כתב ברק על חוויותיו כילד בשואה, והביע התנגדות נמרצת להאשמות של דרום אפריקה, "שביקשה לייחס להבל את פשעו של קין", כלשונו. ברק הדגיש אז כי הפסיקה שהתקבלה בידי בית הדין שונה מזו שביקשו נציגי פרטוריה. למרות זאת, ברק כן הצטרף לדעת הרוב בשני סעיפים מבין הצווים נגד ישראל - הקוראים להעמדה לדין על הסתה לרצח עם, ולצעדים להעברת סיוע הומניטרי.

השופט ברק גם הסביר אז מדוע הצביע בעד שניים מתוך ששת הצווים - אלו שדרשו לאפשר סיוע הומניטרי לאזרחים בעזה ולפעול למניעת הסתה פומבית לרצח עם: "למרות שאני משוכנע שאין כל סבירות לרצח עם, הצבעתי בעד הסעדים הזמניים. בנוגע למעשי הסתה פומבית, הצבעתי בעד בתקווה שהצעד יסייע בהפחתת המתחים וימנע רטוריקה מזיקה. ציינתי את ההצהרות מעוררות הדאגה, שאני בטוח שיטופלו על ידי המוסדות הישראליים", כתב.

לגבי הצו הנוסף, הוסיף: "הצבעתי בעד, בשל אמונותיי ההומניטריות העמוקות - והתקווה שזה יקל על השלכות הסכסוך המזוין על הפגיעים ביותר. באמצעות צעד זה, בית המשפט מזכיר לישראל התחייבויות בינלאומיות חיוניות, שכבר קיימות ב-DNA של הצבא הישראלי. הצעד הזה יבטיח שישראל תמשיך לאפשר העברת סיוע הומניטרי לעזה, שאני רואה בו חובה הנובעת מהמשפט הבינלאומי ההומניטרי".