לפני סבסוד החשמל תסתכלו על ארגנטינה

התייקרות תעריפי החשמל על רקע הכישלון של חברת החשמל להשלים בקצב הרצוי את המעבר לייצור חשמל בגז הולידה את ההצעה לסבסד את החשמל לאוכלוסייה. הנימוקים לסבסוד כזה ברורים ואף מוצדקים: האינפלציה גואה והתייקרות כה גדולה של החשמל עלולה להצית התפרצות אינפלציונית; החלשים ביותר הם אלו שיסבלו יותר, ועוד.

ההצעה, שצוברת תאוצה בימים אלו, איננה המצאה ישראלית. למעשה, ישנה מדינה אחת שהצטיינה בכך: ארגנטינה. סבסוד החשמל היה אבן יסוד בהבטחות הבחירות של הזוג הפופוליסטי ששלט בארגנטינה מ־2003 ועד 2015 (כריסטינה קירשנר החליפה את בעלה נסטור).

הטענה נשמעה נכונה וצודקת: האנרגיה איננה פריבילגיה אלא זכות יסוד גם של העניים המהווים שם כ־37% מהאוכלוסייה. למעשה, חלק מארגנטינאים היו מקבלים את חשבונות החשמל עם המחיר הסופי ועליו פס שחור עם הערה בצד: "כריסטינה משלמת עבורך".

אחרי הפסקה של ארבע שנים, שלטון "מערבי" עם אוריינטציה ימנית (שניסה להצטרף ל־OECD) כבש את ההנהגה ב־2016, מצא את המספרים המבהילים: ה"קירשנריזם" הוציא בין 2003 ל־2015 כמעט 150 מיליארד דולר על סבסוד אנרגיה ודלק אך מי שקיבלו את רוב ההטבות היו המגזרים עם ההכנסה הגבוהה ביותר. 20% העשירים ביותר בארגנטינה קיבלו פי 4 סובסידיות מאשר ה־20% שבתחתית.

עוד עולה מאותה בדיקה כי הסובסידיות זינקו מ־0.4% מהתמ"ג ב־2005 ל־4.1% מהתמ"ג ב־2015. מתוך זה, רובן יועדו לאנרגיה: מ־0.2% מהתמ"ג ב־2005 ל־2.9% מהתמ"ג ב־2014 (חלק מזה גם מוסבר בגידול בעלויות ייצור אנרגיה).

הממשל החדש שעלה ב־2016 נאלץ להפסיק את הנוהל אחרי שממשלת קירשנר השאירה להם משבר פיסקאלי בסגנון דרום אמריקאי קלאסי. ברגע שהממשלה החדשה של מאוריסיו מאקרי ניסתה להתאים את התעריפים למחירי האנרגיה האמיתיים, הכאב והכעס היו גדולים – והאינפלציה זינקה. מאקרי אף הפסיד את הבחירות ב־2019 כאשר העם הזכיר לו את ה־TARIFAZO ("מכת תעריפים").

הלכה למעשה, גם הממשלה שנבחרה אז לא הצליחה להפסיק עם ההרגל המשונה עד עצם היום הזה למרות שקרן המטבע, שהלוותה עשרות מיליארדי דולרים לארגנטינה כדי להציל אותה מקריסה חוזרת, ממשיכה להדגיש כי יש לסגת מסובסידיות החשמל והדלק על מנת לצמצם את הגירעון ולהקטין את החוב.

הממשלה הנוכחית, בה קירשנר מכהנת כסגנית הנשיא, אכן ממשיכה לסגת מהסבסוד, בלית ברירה כמובן. זאת כאשר מחירי האנרגיה ממשיכים לעלות והאינפלציה ממשיכה לזנק בהתאם. בחודש נובמבר היא הגיעה ל־92.4% לשנה. המסקנה ברורה: הבעיה הגדולה עם סבסוד חשמל ואנרגיה היא שאי אפשר להפסיק אותו אחרי שמתחילים, בדומה לשימוש בסמים קשים.

יש גם בעיה שלישית כפי שראינו במקרה של ארגנטינה: זינוק בעלויות של המוצר או השירות המסובסד עלול לחולל זינוק חד בהוצאה לסובסידיה. קל וחומר כאשר הסובסידיה נועדה להגן על הצרכנים מפני תנודתיות במחירים של מזון או אנרגיה.

הספרות הכלכלית מראה כי ככל שמחיר הסחורות המסובסדות יורד ביחס לסחורות הלא מסובסדות, למשקי הבית יהיו תמריצים להגדיל את הצריכה של סחורות מסובסדות - ובכך שוב להעלות את עלויות הממשלה.

לכן, לפני שמתחילים עם סבסוד חשבונות החשמל כדאי לבחון חלופות הגיוניות, ממוקדות ושוויוניות יותר. למשל העלאת קצבאות לפי עקרון של "סובסידיה לנצרך ולא למצרך". כלומר, לתת תמיכה או סיוע כספי ישיר לחלשים ביותר. לא רק כדורגל כדאי ללמוד מהארגנטינאים.