מערכת ה-THAAD בפעולה | צילום: לוקהיד מרטין, מתוך ויקיפדיה
מערכת THAAD האמריקאית נגד טילים בדרך לארץ - למה היא מסוגלת?
הנשק החזק ביותר של הצבא האמריקאי נגד טילים היא מערכת ת'אאד, המיירטת טילים בליסטיים לטווחים קצרים ובינוניים, באמצעות שילוב בין מערכות מכ"מ מתקדמות ומיירטים. היא צפויה להתחבר למערכות ההגנה האוויריות הישראליות כגון סוללות טילי חץ, ולחזק אותן
מערכת ההגנה האווירית THAAD, שארה"ב אישרה שהיא שולחת לארץ, היא הנשק החזק ביותר של הצבא האמריקאי נגד טילים. היא בעלת יכולות יירוט טילים בליסטים, ובניסויים היא השיגה כמעט 100% הצלחה, כך לפי אתר CNN.
לפי דיווח בשירות מחקר הקונגרס, לצבא האמריקאי יש 7 סוללות של THAAD, שכל אחת מהן מכילה שישה משגרים המוצבים על משאיות ייעודיות עם 8 מיירטים כל אחד. זאת בנוסף למערכת מכ"מ מתוחכמת ורכיב שתפקידו לתאם ואת השיגור והיעד של המיירטים.
אחת מהסוללות הללו תועבר לארץ כדי לסייע לשפר את יכולות ההגנה האווירית "בעקבות ההתקפות חסרות התקדים של איראן נגד ישראל ב-13 באפריל וב-1 באוקטובר", כך לפי הודעת הפנטגון. ביחד עם הסוללה תעביר ארה"ב גם 100 חיילים שיפעילו אותה. באופן כללי ניתן להעביר את הסוללה במהירות כמטען במטוסים של חיל האוויר האמריקאי, אך בפנטגון לא סיפקו לוח זמנים מתוכנן להפיכתן לפעילות בישראל.
המערכת שפירוש שמה הוא הגנה מרחבית בגובה רב, משתמשת בשילוב בין מערכות מכ"מ מתקדמות ומיירטים, והיא מערכת ההגנה מפני טילים היחידה בצבא האמריקאי שיכולה לתקוף ולחסל טילים בליסטים למרחקים קצרים ובינוניים בתוך ומחוץ לאטמוספירה, ואפילו במהלך גם שלבים מתקדמים של התעופה.
המיירטים של המערכים הם קינטיים, כלומר הם מנטרלים את היעדים על ידי התנגשות בהם ולא מצויידים בראשי נפץ. באמצעות מערכת שליטה נרחבת, הסוללות יכולות לתקשר עם מגוון רחב של מערכות הגנה נוספות, ביניהן מערכות הפטריוט המיועדות ליירוט טילים קצרי טווח. לפיכך, ההערכה היא כי גם בישראל היא לא תפעל לבדה אלא אמורה לשמש כהרתעה נוספת בפני התקפה איראנית פוטנציאלית. "כשהיא תוצב במקום, היא תוסיף שכבה נוספת להגנה האווירית הקיימת", אמר הפרשן הצבאי של CNN סדריק לייטון.
THAAD נחשבת למדוייקת כל כך הודות למערכת המכ"מ שלה שמעבירה את הנתונים על היעד, הנקראת AN/TPY-2. מערכת המכ"מ יכולה לזהות טילים בשתי דרכים. במצב הראשוני היא מתוכננת לעקוב אחד מטרות בטווחים של עד 3,000 ק"מ ואילו במצב מתקדם היא מכוונת לזהות מטרות כבר בשלבים הראשונים לאחר השיגור.
זו לא הפעם הראשונה שארה"ב שולחת סוללות למדינות אחרות. ב-2017 הועברה סוללה לדרום קוריאה לנוכח איומים של תקיפות טילים בליסטיים מצד צפון קוריאה. כמו כן, הוצבה סוללה בגואם להגן על הבסיסים התבאיים באי מפני איומים מצד צפון קוריאה וסין. גם לישראל כבר נשלחה סוללה ב-2019 למטרות תרגול.