לאחר ריצוי מחצית עונשו: אברהם נניקשווילי ששיחד את בנימין בן אליעזר משתחרר מהכלא

איש העסקים אברהם נניקשווילי, שהורשע במתן שוחד של 1.5 מיליון שקל לשר בנימין (פואד) בן אליעזר ז"ל ובהלבנת הון, ונידון ל-21 חודשי מאסר, ישתחרר מהכלא לאחר ריצוי של כמחצית מעונשו. את יתרת המאסר ירצה במעצר בית חלקי, ממנו יהיה פטור בימי שישי. כך קבעה היום ועדת השחרורים בבית הסוהר צלמון.

ועדת השחרורים, בראשות השופטת בדימוס אריקה פריאל, קבעה כי נניקשווילי (64) השתלב במהלך מאסרו במסגרות חינוך וטיפול בקבוצה ייעודית לעברייני מרמה, וכי "התנהגותו בין כותלי בית הסוהר תקינה, הוא מודה בביצוע העבירה ומביע חרטה על מעשיו". בעקבות זאת הרשות לשיקום האסיר מצאה אותו מתאים לבניית תוכנית שיקום בקהילה הכוללת טיפול פרטני וקבוצתי ייעודי לעברייני מרמה, תעסוקה ולימודים תורניים.

על פי ההחלטה, נציגת היועמ"שית הסכימה בנסיבות אלה לשחרורו המוקדם – וועדת השחרורים מקבלות הסכמה זו. עם זאת התגלעה מחלוקת אל מול הרשות לשיקום האסיר שהמליצה שלא להטיל על נניקשווילי מעצר בית. ועדת השחרורים מנגד קבעה היום כן להטיל עליו מעצר בית חלקי, בשעות הלילה (בין 22:00 ל-06:00), וקבעה שזהו "אחד האמצעים לפיקוח ולהצבת גבולות לאסירים משוחררים". עם זאת, היא הקלה על נניקשווילי בכך שהחליטה לפטור אותו ממעצר בית בימי שישי. במקביל, יוטל עליו צו עיכוב יציאה מהארץ עד לתום תקופת מאסרו ויהיה עליו להתייצב בתחנת המשטרה אחת לשבועיים.

נניקשוולי, מהדמויות המוכרות באשדוד, הוא חבר קרוב ושותפו לשעבר של ג'קי בן זקן בחברות הציבוריות מנופים פיננסיים ושמן, והשניים עדיין שותפים בעסקים פרטיים, בין השאר בחברת הנדל"ן מנור, שעומדת במרכז תביעות משפטיות מצד שותף שלישי, מוריס חליווה, כפי שפורסם ב"כלכליסט".

בשנת 2019 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב את נניקשווילי במתן שוחד לבן אליעזר בעת שכיהן כשר התשתיות, בעד פעולות הקשורות בתפקידו, ובהלבנת הון. השופט בני שגיא קבע בהכרעת הדין שהעברת הכספים, בדמות הלוואה בגובה 1.5 מיליון שקל, היתה מתוך מודעות כי הם ניתנים למטרה פסולה על אף החברות בין נניקשווילי לבן אליעזר. בתמורה, כך הכרעת הדין, אליעזר סייע לננקשווילי בענייניו הפרטיים והעסקיים - "ננעל הקשר הסיבתי בין המתת לתמורה", הוא פסק וכתב: "העברת מתת בדמות סכום עתק לאיש ציבור, יוצרת אצלו מחויבות עצומה, וניתן לראותה אף ככזו המהווה אינדיקציה ראייתית לקיומה של מטרה פסולה מצידו של נותן המתת".

נניקשווילי ובן אליעזר הכירו במהלך כהונתו של בן אליעזר כשר התשתיות דרך בן זקן. על פי כתב האישום, בן אליעזר הבין כי יוכל להפיק רווח חומרי מקשריו עם נניקשווילי, בעוד שנניקשווילי זיהה את יכולתו של בן אליעזר שכיהן כשר בכיר ובתפקידים בעלי השפעה במשק הישראלי, להשתמש בסמכותו ובהשפעתו במסגרת תפקידיו הציבוריים כדי לסייע לנניקשווילי בקידום עסקיו.

על פי האישום, בן אליעזר ומנהלת לשכתו פעלו לטובת קבלת החלטות המיטיבות עם חברת שמן שבבעלות נניקשווילי ובן-זקן – הפעלת לחצים על חברי מועצת הנפט להעניק לחברת שמן רישיון קידוח באתר "מד אשדוד". זאת בתמורה ל-400 אלף דולר שקיבל בן אליעזר מנניקשווילי. סכום זה הוגדר בהסכם שנחתם ביניהם ב-2011 כהלוואה אך הוא מעולם לא הוחזר ובן אליעזר לא דרש את השבתו. הכספים שימשו את בן אליעזר לצורך רכישת דירת יוקרה בשכונת עג'מי ביפו. בנוסף, העיד בן אליעזר לטובת נניקשווילי במשפט שהוא ניהל נגד רשויות המס על שומת מס בגובה מאות מיליוני שקלים. בן אליעזר נפטר כמה חודשים לאחר הגשת כתב האישום נגדו בפרשה בטרם ניהול ההליכים בתיק.

נניקשווילי הורשע בסופו של דבר רק בהקשר למתן העדות של בן אליעזר לטובתו במשפט שומת המס בתמורה למתן השוחד, בעוד הוא זוכה מהפרשה הנוגעת לחברת שמן. זאת לאחר שנדחתה טענת התביעה לפיה אחת מהמטרות שביסוד העברת הכסף לבן אליעזר, היתה תרומתו לקידום האינטרס הכלכלי של נניקשווילי בקידוח מד אשדוד. בית המשפט קבע שנניקשווילי לא היה מודע לקשר הפסול שהתקיים בעניין זיכיון הקידוח בין שותפו בן זקן לבין מנהלת לשכתו של בן אליעזר.

בית המשפט המחוזי גזר בסוף 2019 על נניקשווילי עונש של 14 חודשי מאסר וקנס בגובה מיליון שקל (אשר שולם), אך לאחר ערעור שהגישה הפרקליטות החמיר בית המשפט העליון בתחילת 2022 את העונש ל-21 חודשי מאסר. נניקשווילי נכנס לכלא במאי 2023, וכעת, כעבור פחות משנה, הוא צפוי להשתחרר בשחרור מוקדם בתנאים המגבילים, שכאמור קבעה ועדת השחרורים.