המלחמה תצמצם קשב בוועידת האקלים דווקא בשנה החמה ביותר

ועידת האקלים השנתית של האו"ם תיפתח מחר בדובאי בהשתתפות למעלה מ־70 אלף איש מרחבי העולם, וצפויה להיות הגדולה אי פעם. ייעדרו ממנה: נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ונציגים רבים שצפויים היו להגיע במשלחת הישראלית, זאת בצל המלחמה ששינתה את סדרי העדיפויות.

בזמן שחלון ההזדמנויות להתמודדות עם שינויי האקלים מצטמצם, בעולם גובר החשש כי הסלמה נוספת במזרח התיכון תשפיע על הנכונות של מדינות להשקיע בפתרונות ותצמצם את הקשב לנושא השבוע. זאת בזמן שהוועידה תתקיים תוך מאמצים של המארחת, איחוד האמירויות, לסגור במהלכה עסקאות נפט וגז.

דעיכת העניין מתרחשת דווקא בסיכומה של השנה החמה ביותר שנמדדה מאז ומעולם, שנה שסיפקה הצצה מטרידה לפגעי אקלים קיצוניים המכים ברחבי הגלובוס. השנה הזו גם מהדהדת את הכשל של מנהיגי העולם להתמודד עם שינויי האקלים, המתדלקים גלי חום קטלניים, בצורות, שריפות, שיטפונות, הגירה המונית, מחסור במי שתייה ואיומים גדלים על ייצור המזון. הנזקים הכלכליים, כבר כאן.

לפי פרסומים אחרונים של חוקרים מאוניברסיטת ויקטוריה שבניו זילנד, הנזק שנגרם כתוצאה ממזג אוויר קיצוני הגיע ל־16 מיליון דולר לשעה בשני העשורים האחרונים. שני שלישים מהעלויות נבעו מאובדן חיי אדם ואילו שליש נוסף מהרס רכוש ונכסים אחרים. כדור הארץ כבר חם ב־1.2 מעלות צלזיוס בהשוואה לעידן הטרום־תעשייתי, כאשר כל שבריר מעלה מגביר את הסיכון לאירועי אקלים קיצוניים יותר.

במסגרת הסכם פריז ב־2015, כ־200 מדינות סיכמו לנקוט פעולה כדי למנוע התחממות של יותר מ־1.5 מעלות, 2 לכל היותר - גבול שאם ייפרץ יוביל את האנושות לעבר עתיד שיערער מערכות חיים רבות. בלימת ההתחממות מחייבת קיצוץ של כ־42% מפליטות גזי החממה עוד בעשור הנוכחי, זאת בעיקר באמצעות הפחתה משמעותית של השימוש בפחם, נפט וגז. שריפתם היא הגורם העיקרי להצטברות גזי חממה באטמוספרה ולחימום המוביל לשינויי אקלים. אולם המרחק להשגת היעדים רב. לפי קצב ההפחתה הנוכחי, כדור הארץ עשוי לחצות סף מסוכן של התחממות ב־3 מעלות צלזיוס, עוד במאה הזו.

כלכלה מבוססת נפט וגז

198 המדינות החתומות על אמנת האקלים ייפגשו בוועידה למו"מ להסכם שנתי להתקדמות בתחום. אולם, אל מול גודל האתגר, הציפיות לתוצאות שיאיצו את ההתקדמות בזירה אינן גבוהות. לאורך שנים קראו מדינות להתמודד עם ליבת הבעיה - שימוש בדלקי מאובנים (פחם, נפט וגז). בשנה שעברה קיוו 80 מדינות לנסח החלטה להפסקה הדרגתית של השימוש בהם, אך ההצעות נבלמו על ידי כמה מדינות, ובהן סין וסעודיה. השנה הסיכויים לניסוח החלטה כזו נמוכים במיוחד, בעיקר בשל זהות המארחים. לנשיא הוועידה נבחר סולטן אל־ג'אבר, מנכ"ל חברת הנפט הלאומית של איחוד האמירויות (ENOC). השבוע אף נחשף כי איחוד האמירויות מתכננת לנצל את מעמדה כמארחת כדי לסגור עסקאות נפט וגז עם 15 מדינות שישתתפו בכנס.

כלכלת איחוד האמירויות מתבססת על נפט וגז, ומשכך היא מתנגדת נחרצות לרטוריקה לוחמנית בכל הנוגע לדלקי מאובנים. היא אף טוענת כי לפחם, נפט וגז טבעי חייב להיות תפקיד מתמשך בעתיד האנושות. לפי נתונים חדשים, ל־ENOC יש את תוכניות ההתרחבות הגדולות בעולם בתחום, והיא הזמינה לשותפות פעילה השנה בשיחות האקלים מנהלים ולוביסטים של חברות נפט וגז.

על ההחלטה לערוך את הוועידה בדובאי ולמנות את אל־ג'אבר נטען בעולם שמדובר בניגוד אינטרסים מובנה. אל־ג'אבר גם קידם את שילובם של אנשי תעשיית הנפט בשיחות, והם צפויים להשתתף בוועידה בהיקף הגדול אי פעם. סגן נשיא ארצות הברית לשעבר אל גור, פעיל אקלים ותיק, אמר כי האינטרסים של דלקי המאובנים "השתלטו על תהליך האקלים של האו"ם". זאת, שעה שסוכנות האנרגיה הבינלאומית הבהירה, כי השגת יעדי האקלים לא תתממש אם יפותחו מאגרי נפט וגז חדשים לאחר 2023.

רווחי תעשיית הנפט מזנקים

סוכנות האנרגיה הבינלאומית דיווחה בחודש שעבר כי "תחילת סופו של עידן הדלקים המאובנים" עשויה להיות בפתח, שכן הביקושים לנפט, גז טבעי ופחם צפויים להגיע לשיא עד סוף העשור. אך לעת עתה בתעשיית הנפט הרווחים מזנקים וההפקה מתגברת, כך שדווקא בעידן של אג'נדות ירוקות שאפתניות, יצרניות הנפט משגשגות. חלקן אף עסקו השנה בביטול תוכניות סביבתיות וחזרו בהן מהתחייבויות להפחית פליטות גזי חממה. 96% מהחברות שמפתחות מאגרים חדשים ממשיכות לעשות זאת, ויותר מ־1,000 חברות מתכננות הנחת צינורות גז והקמת תחנות כוח מופעלות בגז או מסופי יצוא של גז נוזלי (LNG). למרות מעורבותן הרבה בנושאי מדיניות אקלים, יצרניות הנפט והגז אחראיות ל־1% בלבד מההשקעה באנרגיה נקייה בעולם, 2.5% בקושי מהוצאותיהן.

לצד רטוריקה הנוגעת להפחתת השימוש בדלקים מזיקים, באי הוועידה צפויים להתמקד בהתחייבות לשילוש היקף האנרגיה המתחדשת עד סוף העשור ובקידום קרן "ההפסד והנזק", שמדינות כללו בהסכם ב־2022. הקרן אמורה לסייע בהעברת כספים מהמדינות העשירות, האחראיות לרוב המוחלט של התחממות כדור הארץ, למדינות עניות, שבהן ההשפעות של משבר האקלים פגעו בצורה הקשה ביותר.

חשש מפני מחאות נגד ישראל במהלך הכנס

ישראל נערכה להוציא לוועידת האקלים את המשלחת הגדולה אי פעם, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנשיא יצחק הרצוג וכ־13 שרים, אך מלחמת "חרבות ברזל" שיבשה את התוכניות. משכך, ישראל תקים דוכן מצומצם ותטיס כ־30 משתתפים, בעיקר ממשרדי הגנת הסביבה, החוץ והאנרגיה, זאת לצד אבטחה כבדה בשל המצב הביטחוני. אל הוועידה יגיע גם הנשיא הרצוג, הצפוי לשאת נאום ביום שישי ולנצל את המעמד כדי לקיים פגישות מדיניות.

באיחוד האמירויות חל איסור על הפגנות, אך הנסיכות הודיעה כי תאפשר הפגנות ממוקדות בסוגיות סביבתיות באופן נקודתי. החלטה זו הציפה את החשש מפני מחאה נגד ישראל בשטח הכנס, תוך התמקדות בנזקים הסביבתיים בעזה, כולל הפגיעה בתשתיות המים וההשלכות הבין־דוריות של ההרס הרב.

נציגים מישראל ומהשטחים הפלסטיניים צפויים לשאת נאומים, אך שיתופי פעולה אקלימיים משמעותיים באזור ייפגעו בשל המלחמה. שר החוץ הירדני הודיע, כי בשל הלחימה בעזה, מדינתו לא תחתום השנה על המשך שיתוף הפעולה בפרויקט פרוספריטי, שבמסגרתו תגדיל ישראל את אספקת המים לירדן ותרכוש חשמל ירוק משדה סולארי ענק שיקום בירדן במימון אמירתי. פרויקט פרוספריטי הוגדר בשנה שעברה כדוגמה לאופן שבו מדיניות ידידותית לסביבה יכולה להביא לעתיד טוב יותר במזרח התיכון. כעת עולה החשש, כי המצב הגיאופוליטי באזור יבלום שיתופי פעולה נוספים הנדרשים כדי להתמודד עם ההתחממות האזורית, התמודדות הכרוכה באתגרים רבים.

בעולם אף עלה החשש מעתיד המימון של יוזמות אקלימיות, בצל הלחימה. קרן המטבע הבינלאומית הזהירה, כי אם הסכסוך במזרח התיכון יימשך או יסלים, עלולה להיות לכך השפעה שלילית על הכלכלה העולמית. התוצאה עלולה להיות הידלדלות הכסף הזמין למלחמה בשינויי האקלים ופגיעה בנכונות של המדינות העשירות לממן את הסכמי האקלים, שבמסגרתם עליהן לסייע להסתגלות המדינות העניות למשבר.