המשנה ליועמ"שית: לימודי ליבה מלאים חייבים להיות תנאי לכניסה לרשתות החרדיות המפלגתיות

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (ציבורי-חוקתי) עו"ד אביטל סומפולינסקי קובעת כי טיוטת התקנות המתוקנת של השר יואב קיש שמטרתה לאפשר תוספות שכר למורים החרדים אינה עומדת באמות מידה משפטיות ומחייבת תיקונים משמעותיים.

בין היתר קובעת סומפולינסקי כי לימודי ליבה מלאים חייבים להיות תנאי לכניסה לרשתות החרדיות המפלגתיות בהן החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס, קביעה שמשמעותה שחובה להוציא מהן עשרות מוסדות. סומפולינסקי מורה לבטל את תוכנית הליבה הפרטית לחרדים ועמידה שלהם בתוכנית האחידה של מערכת החינוך. היא חושפת שבתוכנית החרדית יש סעיף שמאפשר לא ללמד כלל אנגלית. חוות הדעת הופכת למעשה את העברת התוספות למורים החרדים לבלתי אפשרית משום שאין סיכוי שהחרדים יסכימו לעמוד בתנאים המופיעים בה.

למרות הימשכות המלחמה, הוכנס לתקציב המדינה תקציב קואליציוני של 600 מיליון שקל עבור תוספות שכר למורים החרדים שהוצג כיישום של רפורמת אופק חדש. עתירה של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון דרשה שכדי לקבל את התוספות יעמדו בכל חובות הרפורמה, תוכנית ליבה מלאה, הכשרת מורים ופיקוח. זהו הניסיון השני של שר החינוך יואב קיש להעביר תקנות שיאפשרו את תוספות השכר.

סומפולינסקי כתבה כי בטיוטת התקנות השנייה הוכנסו התאמות העונות על חלק מהקשיים המשפטיים "אך עדיין נתרו סוגיות משפטיות המחייבות התייחסות ועריכת שינויים בתקנות, על מנת שאלו יעמדו באמות המידה המשפטיות הנדרשות". היא מבקרת בחריפות את העובדה שהממשלה קיבלה החלטה ארוכת טווח על החלת רפורמה מקצועית כמו אופק חדש בחינוך החרדי בדרך של קבלת החלטה על הקצאת כספים קואליציוניים ובלי שתארך בדיקה מקצועית כנדרש.

רשתות החינוך החרדיות מקבלות על פי חוק תקצוב שווה לחינוך הממלכתי ואמורות ללמד לימודי לבה המלאים. החידוש העיקרי בחוות הדעת הוא שלפני שדנים בתוספות השכר יש לקבוע תנאים ברורים של עמידה מלאה בתכני ליבה, בפיקוח, דיווח כדי לקבל את התקצוב המלא הבסיסי. "יש להבטיח הן שהעמקת התקצוב נעשית רק ביחס למוסדות אשר נמצא כי הם עומדים במלוא חובות הבסיס שלהם".

סמופולינסקי קובעת כי "החובה של מוסדות הרשתות לעמוד בחובות החינוך הרשמי, ובכלל זה לימוד מלא של תוכנית היסוד עומדת בפני עצמה" ויש לקבוע אותה בתקנות. "יש לעמוד תחילה על התנאים היסודיים הנדרשים לקבלת התקצוב שרק בהתקיימם ניתן יהיה לבסס מעבר לתוכנית מתקדמת יותר. תנאים כגון לימוד תוכנית היסוד במלואה, מצבת המורים, היבחנות במיצ"ב, הם חלק מחובות הבסיס של הרשתות".

הדרישה הזאת בעייתית מאוד מבחינת הרשתות שצירפו בשנים האחרונות עשרות תלמודי תורה לבנים שאינם עומדים בתנאי הליבה אבל מקבלים קרוב למאה אחוז תקצוב. סומפולינסקי קובעת ש"מוסד שאינו עומד בחובות הבסיס אינו זכאי לתקצוב ולהיכלל ברשת. אין בסיס להכרה במוסד שאינו מלמד את מלוא תוכנית הליבה". המשפטים האלה יביאו סביר להניח לעתירות לבג"ץ בדרישה לסלק מהרשתות את המוסדות הרבים שאינם מלמדים ליבה מלאה. היא דוחה את ניסיון משרד החינוך לאפשר המשך התקצוב של המוסדות האלה באמצעות הוראת מעבר של שלוש שנים ומוכנה רק לשנה אחת שבה הם ירדו לתקצוב בהיקף של 75% בלבד.

כזכור חשף "כלכליסט" חוות דעת של יועמ"ש האוצר אסי מסינג כנגד התקנות בה התגלה שלחינוך החרדי יש תוכנית ליבה פרטית שמקלה בהרבה יחסית לתוכנית הליבה הכללית. חוות הדעת של סומפולינסקי חושפת שתוכנית הליבה החרדית הפרטית מאפשרת לא ללמד כלל אנגלית. סומפולינסקי קובעת כי "יש קושי משפטי בכך שתוכנית היסוד של משרד החינוך אינה אחידה".

לכאורה סומפולינסקי פותחת פתח לאפשר כניסה לאופק חדש של מוסדות שעומדים בכל התנאים, אלא שכדי לעשות את זה יצטרך משרד החינוך להעביר את התקנות שמחייבות את הרשתות בפיקוח ומחייבות להוציא מהן עשרות מוסדות. ממילא לא סביר שהדבר יקרה.

סמנכ"לית עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, שעתרה לבג"ץ כנגד תוספות השכר, עו"ד יפעת סולל אמרה ש"הניסיון הנואל של ממשלת ישראל להעביר תקציבים נוספים למוסדות שמחויבים לפי חוק ללמד לימודי ליבה, אך אינם עושים זאת, נכשל. לא ניתן להוסיף "אופק חדש" בלי שהוכח שמוסדות הרשתות מלמדים את מלוא לימודי הליבה".