דן תורן | צילום: רז גרוס, מתוך ynet
הזמר והשחקן דן תורן הלך לעולמו בגיל 63 ממחלת הסרטן
תורן, זוכה פרס אקו"ם לשנת 2010, החל את דרכו כשחקן בשנות ה-80 בפינה בתוכנית "זהו זה" ובסרטים "בחינת בגרות" ו"אחד משלנו". לצד קריירה ענפה כשחקן סלל לעצמו דרך מוזיקלית כסולן ובהרכבים שונים, בהם "שונרא", "בלאגן" עם יובל מסנר ודנה ברגר ו"הזבובים" שבה היו חברים גם מאור כהן ופיטר רוט
הזמר-יוצר, פזמונאי ושחקן דן תורן נפטר הערב (ד') בבית החולים איכילוב בתל אביב ממחלת הסרטן והוא בן 63 במותו.
תורן, זוכה פרס אקו"ם לשנת 2010 , בוגר תיאטרון צה"ל והחוג לטלוויזיה וקולנוע באוניברסיטת תל אביב, החל את דרכו כשחקן בשנות ה-80 בפינה המיתולוגית "על הברזלים" ב"זהו זה" ובהמשך בסרטים "בחינת בגרות", "סיפור אינטימי", "אחד משלנו" ו"עתליה".
בשנת 2000 שיחק תורן לצד קרן מור בסרטו של חגי לוי "בכורה" וב-2014 ב"הגננת" של נדב לפיד. הוא שיחק גם בתיאטרונים הקאמרי, הבימה ובית ליסין בהצגות "אללה כרים", "החוויה הישראלית" , "לשבור את הצופן" ו"בונקר". כמו כן, שיחק גם בטלנובלה "משחק החיים" ובסדרה "שבתות וחגים".
תורן היה מעורב גם בכמה פרויקטים לילדים ולנוער ושותף להקמת ערוץ הילדים ב-1991 והיה אחד המגישים הראשונים ודיבב בסדרות אנימציה, בהן "המומינים", "רובוטריקים", "אוואטר: כשף האוויר האחרון" ועוד.
לצד קריירה ענפה כשחקן סלל לעצמו דרך מוזיקלית כסולן ובהרכבים שונים בהם "שונרא" ("לבן על לבן"), "בלאגן" עם יובל מסנר ודנה ברגר ו"הזבובים" שבה היו חברים גם מאור כהן ופיטר רוט, שהביצוע המחודש שלהם ל"למה לא אמרת לי" של אריק לביא היה אחד הלהיטים בפרויקט "עבודה עברית".
במסגרת קריירת הסולו שלו הוא הוציא מעל עשרה אלבומים ומיני אלבומים, ובין הלהיטים הבולטים שלו "אימפריות נופלות לאט" למילים של מאיר גולדברג ולחן של תורן ו"שוב השקר הזה" שכתב והלחין.
תורן כתב גם להיטים לזמרים אחרים, בהם "השומר של הגן" ו"מפנה מקום" של ברי סחרוף, "גידי" ו"קולנוע" של שרון ליפשיץ, "בך לא נוגע" של יהודית רביץ (שימש כיועץ אמנותי של אלבומה "געגוע") ו"ביום של הפצצה" של רמי קליינשטיין.
ב-2003 הקים עם שי להב את הלייבל "פה גדול הפקות" תחתיו הוציא את ה-EP "מבריח מכס" ו"מסיג גבול". ב-2005 החל ללמד מוזיקה ופרסם ספר שירים "וכל הדרך שר שירים" הכולל שירים שכתב לו ולאחרים. בשנים 2013–2014 לימד קורס שירה במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון: "זווית ראייה מיוחדת הנובעת ישירות מתוך עולם כתיבת השירים בהשלכה לארכיטקטורה".
ב- 2014 הקים את להקת 'לואי מרשל' יחד עם יובל מנדלסון, יובל שפריר, עופר קורן ורעי הדס וב-2016 יצא אוסף כפול בשם "לא ארזתי לבד" המסכם שלושים שנות יצירה מוזיקלית. עם הוצאת האוסף יצא גם סרט תיעודי קצר "כל עוד זה מתגלגל - מסע בחייו המוזיקליים של דן תורן" ביוזמתו של המוזיקאי והבמאי ירון אמיתי.
בשנת 2021 השתתף באלבום האוסף "הוצאו מהקשרם", המוקדש ליענקל'ה רוטבליט וביצע את השיר "במקום חוברת לזכרו". באותה שנה יצא גם הממואר "חוזר לשם עכשיו" (פרדס), ספר ביכורים אוטוביוגרפי המציג זיכרונות ומחשבות לגבי מקומם של הצלילים בחייו כמוזיקאי, זמר ויוצר. בסיפורים המשעשעים מרירים מהרהר תורן בגוף ראשון על חייו והקריירה הענפה שלו.
תורן הקפיד לחנך אמנים, לימד כתיבה יוצרת ושימש כמנטור ב"בצלאל", "רימון" ו"סלון הפזמון" שהחל בחולון והפך לבית ספר מקוון להלחנה וכתיבת שירים יחד עם שותפו מאיר גולדברג. לפני חודש התייחס בעמוד הפייסבוק שלו לכתיבת שירים בזמן מלחמה וכתב "שהתותחים רועמים, המוזות ... נראה לכם? השראה, יצירה ושירים הם כבר מזמן לא ילדי הכאפות של המצב. להפך, שירים יכולים להיות אבני החומה מול רוחות מלחמה. ותפקידו של הכותב הוא לראות במלחמה אויב. גם אנחנו, בסלון הפזמון, יודעים שמלחמה היא סרט אימה... ורוצים לעודד אתכם לכתוב נגדה. כי החופש של הכותב הוא לקרוא לאנשים להתנגד לכל מה שרע. ומלחמה, אתם יודעים באיזה צד היא נמצאת".
עד ה-14 באפריל עוד כתב את הבלוג האישי שלו והתייחס גם למתקפת הטילים מאיראן (dantoren.com).
תורן גרוש ואב לשני ילדים. אחותו היא התסריטאית נעמה תורן, אמו אילנה תורן-עמית הייתה עורכת בכירה ב"ידיעות אחרונות" וכיום פסיכולוגית יונגיאנית ואביהם הוא השחקן ובמאי התיאטרון אילן תורן.