אנשי משרד האנרגיה ורשות החשמל מתקוטטים, והדיון המקצועי שוב יידחה

בצעד חריג, מנכ"ל משרד האנרגיה, קובי בליטשטיין, נעדר ביום חמישי שעבר מישיבת מליאת רשות החשמל כאות מחאה על כך שיו"ר הרשות אמיר שביט החליט שלא להעלות לדיון צעד לקידום אנרגיה מתחדשת אותו דורש שר האנרגיה ישראל כ"ץ לקדם ומתעכב ברשות.

יחד עם בליטשטיין נעדרה גם אפרת מנוחין, חברת מליאת רשות החשמל שמונתה על ידי כ"ץ לאחרונה. בשל היעדרם, בוטלה המליאה מחוסר קוורום וקבלת החלטות בנושאים הנמצאים על סדר היום שלה נדחתה. שביט טען במכתב ששלח לבליטשטיין ולמנוחין כי היעדרותם היא בניגוד לנהלי המליאה וכי מדובר ב"בזבוז זמן יקר של חברי המליאה האחרים", וכי "חובתם של חברי המליאה לנהוג באמינות, מקצועיות, ביושי אישי ובהפעלת שיקול דעת מקצועי".

בספטמבר האחרון, הכריז כ"ץ בחגיגיות כי 2,300 מגה וואט יפונו מרשת החשמל לטובת קליטת אנרגיה מתחדשת, ויאפשרו חיבורם של מתקנים רבים וזינוק בהיקף של 22% בשימוש של ישראל באנרגיה נקייה. במשרד האנרגיה טענו כי הביצוע צפוי להיות מהיר במיוחד, "כבר בשבועות הקרובים, לאחר שיסתיימו כל תהליכי האסדרה הנדרשים ברשות החשמל". אולם גם יותר מחודשיים לאחר ההכרזה מתברר כי הביצוע עוד עשוי לקחת זמן. הלחץ של כ"ץ לקדם את הרפורמה היא בעקבות המעבר המתוכנן שלו למשרד החוץ בסוף דצמבר, למרות שברשות החשמל טוענים כי המהלך עדיין אינו בשל ליישום.

לאחר הודעתו של כ"ץ בספטמבר פרסמה רשות החשמל לשימוע את ההחלטה, אך לאחר שפרצה המלחמה החליטו ברשות להאריך בחודש את האפשרות שניתנה לציבור להגיב לשימוע, והנושא לא עלה לאישור מליאת החשמל עד היום. בליטשטיין ומנוחין דרשו ב-22 בנובמבר משביט להעלות את הנושא במליאת רשות החשמל בתוך שבוע וטענו כי "ישנה דחיפות רבה לדון בנושאים אלו בשל המלחמה. חובה עלינו לתת לשוק ודאות מרבית ולעשות כל שביכולתנו כדי לאפשר חיבור מתקנים חדשים בהקדם". אולם שביט השיב להם כי "לנושא זה אין חשיבות מיוחדת בעת החירום בה אנחנו נמצאים", למרות ששוק האנרגיה המתחדשת בישראל מצוי בעצירה כמעט מוחלטת ללא אפשרות לחבר מתקנים לרשת, והנושא לא ייפתר לפני אישור הצעד המדובר במליאת הרשות.

הנושא עשוי לעלות לדיון מחר (ד') במליאת הרשות, אך לא צפויה להתקבל החלטה. ברשות החשמל מעכבים את ההחלטה בנושא לאחר שהתקבלו כ-30 הערות שונות לשימוע וזמן הטמעתן מתארך, בין היתר מאחר ששני עובדים העוסקים בנושא משרתים במילואים. שביט טען בתגובתו כי לבליטשטיין ומנוחין כי לא ניתן לקבל החלטות בנושא בשלב זה. לדבריו, "התנהלות כזו של ביטול (ישיבת) מליאה כהפגנת כוח וכפיית קיומו של דיון בנושא שברור לצוות המקצועי שיש לקדמו אך הוא עוד לא בשל מקצועית ושכאמור לא ניתן היה לדון בו מקצועית, בצורה עניינית ורצינית, בלוחות הזמנים האמורים, מתקבלת אצלי ואצל הצוות המקצועי כזלזול בעבודה הקשה והמסורה שאנחנו עושים". נכון לעכשיו, לא ידוע מתי הצעד לו ממתין השוק זמן כה רב, אכן יצא לפועל.

הצרכנים לא מצליחים להתחבר לפאנלים סולאריים

מדובר בנושא אקוטי במיוחד לשוק האנרגיה המתחדשת בישראל, שעה שעסקים רבים בתחום מצויים על סף קריסה, שכן רשת החשמל נסתמה כמעט בכל הארץ לחיבור מתקני אנרגיה מתחדשת חדשים. מאז ספטמבר, ממשיכים צרכנים לקבל תשובות שליליות להתקנת פאנלים סולאריים בזו אחר זו מחברת החשמל. כדי שתוכל לקלוט מתקני אנרגיה מתחדשת רבים ומבוזרים רשת החשמל בישראל חייבת לעבור שדרוג משמעותי. אולם בשנים האחרונות תוכניות בנושא מעוכבות וסובלות מחוסר ביצוע כרוני, ופיתוח הרשת מתעכב מאוד. בשנה האחרונה מצב הרשת החמיר ובאזורים רבים בישראל כבר לא ניתן לחבר כלל מתקני אנרגיה מתחדשת לרשת. האזורים הבעייתיים ביותר הם דווקא אזורי הפריפריה, אשר בהם הפוטנציאל הגדול ביותר להקמת מתקנים גדולים ומשמעותיים. בהתאם, קצב ההתקנה של מתקני אנרגיה מתחדשת ירד במחצית הראשונה של 2023 ב-50% בהשוואה למקבילו ב-2022.

בספטמבר התברר כי ברשות החשמל הצליחו "למצוא" לפתע מאות רבות של מגה וואטים לא מנוצלים, שדווקא מאפשרים חיבור מתקנים לרשת באופן מידי. הסיבה: ויכוחים בין חברת החשמל לבין נגה (הגוף המנהל את מערכת החשמל) באשר לחישוב העומס על הרשת, לצד היכולת לנהל באופן גמיש את המתקנים הקיימים. ברשות החשמל בחנו מחדש את הנחות היסוד, חישבו מחדש עומסים של מתקנים ישנים, ניקו את התור לחיבור מתקנים מבקשות סרק למתקנים שונים שלא צפויים לקום אך נשמר עבורם מקום ברשת, והגיעו למסקנה שניתן לחבר עוד מתקנים רבים באופן מידי.

אחת הסיבות לעיכוב שחרור המגה וואטים הרבים ברשת החשמל, היא החלטת רשות החשמל לכרוך בשימוע שפרסמה את שחרור הרשת יחד עם מודל חדש, במסגרתו הרשת תנוהל באופן גמיש בדומה למתרחש בעולם. מנהל מערכת החשמל יוכל לבצע קיטום של חשמל, ובכך להשיל בשעות העומס מהרשת מתקנים גדולים, ולאפשר בסך הכל חיבור רב יותר של מתקנים, מעבר ל-2,300 מגה וואט שהוכרזו.

קיטום הוא הדרך לנהל בצורה יעילה עומס על מערכות חשמל, בשיטה דומה לסדרן תנועה. מתקני אנרגיה מתחדשת גדולים מתחברים ברשת החלוקה לשנאים (תחמ"ש), עליהם יש עומס רב בשעות שבהן מיוצר חשמל סולארי רב. בישראל לא פורסמו עד היום נתונים באשר לעומס על השנאים, ולא ידוע האם הם מגיעים לתפוסה של 100%. במדינות אחרות השנאים מועמסים ביותר מ-100%, אך הרעיון לא נבחן. להתמודדות עם העומס יש כמה דרכים; אגירה, כך שניתן יהיה "לתפוס׳"את החשמל במקום שבו הוא נוצר באמצעות סוללה, שתפלוט בשעות השפל את החשמל שייצרה. בישראל התחום נמצא בחיתוליו.

האפשרות השנייה היא קיטום אנרגיה באמצעות ניהול דינאמי. במתקנים הסולאריים כיום ישנה טכנולוגיה המאפשרת לחברת החשמל לשלוט בהם מרחוק ובכך להוריד מהרשת את חלקם בשעות העומס, אבל לחברת החשמל אין עד היום תוכנת ניהול שתאפשר יכולת קיטום כזאת. ההיערכות של חברת החשמל אינה מיידית. לפי החברה, היערכות מחשובית מצריכה פיתוח של חצי שנה, כך שכריכת שחרור המגה וואטים הפנויים לרשת ביכולות ניהול הקיטום – עלולה לעכב את ההחלטה של כ"ץ עוד זמן רב. ברשות החשמל רואים בקיטום צעד משלים לנושא שחרור הרשת, ולכן כורכים בין הדברים.

ממשרד האנרגיה נמסר כי "הוא נחוש לקדם את חיבורם של מתקנים נוספים לאנרגיה מתחדשת בהקדם האפשרי ובכלל זאת להקל ככל הניתן בחסם החיבור לרשת. בתוך כך, המשרד פועל להאיץ את שחרור המכסה לחיבור של 2,300 מגה וואט נוספים של אנרגיות מתחדשות כפי שסוכם עם רשות החשמל, חברת נגה וחברת החשמל לפני כחודשיים ופועל לשם כך בכל האפיקים. לאור החשיבות הרבה של הנושא, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות דרש כי המליאה תדון בנושא זה לפני כל נושא אחר, בעיקר כאשר הארכת הזמן לשימוע נעשתה באופן חד צדדי על ידי רשות החשמל והיה מצופה כי נושא חשוב כל כך למשק יוכן ויובא לדיון בהקדם. משלא נכלל הנושא בסדר היום של המליאה, בחר המנכ"ל שלא להגיע לדיון. מעבר לכך, רשות החשמל היא זו שקובעת את סדר היום של מליאת הרשות".