"המלחמה זה לא תירוץ. אני אומר ליזמים, שפרו את הביזנס – תצליחו"

כדי להיות יזם ומשקיע בישראל נדרשת אופטימות, ודן אמיגה, יזם סדרתי ומשקיע, הוא אופטימיסט ללא גבול. זה לא שאין אתגרים, בתחילת המלחמה גוייסו למילואים 40% מעובדי חברת איילנד, אותה הקים ומשמש בה היום CTO. ועדיין, תוך כדי המלחמה גייסה החברה 175 מיליון דולר לפי שווי של 3 מיליארד דולר וגייסה 50 עובדים שהצטרפו ל-100 עובדי החברה בישראל, כאשר בארה"ב מעסיקה החברה מספר דומה של עובדים.

שבעה באוקטובר תפס את החברה בשיא של מכירות. חברה צעירה בת שלוש שנים עם לקוחות ופיתוחים חדשים. "היינו צריכים להראות ללקוחות שלנו שאנחנו ממשיכים לתפקד ומצד שני לתמוך בעובדים. בסופו של דבר 40% מהעובדים הלכו למילואים ואלה שלא היה צריך לתת להם מסגרת תמיכה, להסביר להם מה קורה, מתי לחזור לעבודה, מה אם אין להם ממ"ד בבית או שהממ"ד בעבודה טוב יותר. הסברנו לעובדים שלנו שיש עכשיו שתי אפשרויות, אחת זה להתגייס למילואים ואם לא קראו לך למילואים אז מרכז הכוח השני הוא הכלכלה. לראות איך אנחנו מתגייסים לעבודה כדי להמשיך את המומנטום החיובי", הוא אומר.

השבועיים הראשונים היו מאוד קשים לעובדים והצורך בתקשור הסיטואציה עבורם ועבור משקיעים לא הותיר לאמיגה הרבה זמן לחשוב. "היום בהייטק, לפחות בסטארטאפים, הגיל הממוצע הוא 30. זאת אומרת שיש הרבה בגילאי עשרים פלוס, כאלה שהיו בני חמש במלחמת לבנון השנייה. צריך לתת להם מסגרת ועטיפה וביטחון ובסוף יצא מזה משהו מאוד מגבש - זו חוויה עוצמתית לעבוד ולהיכנס לממ"דים ביחד, לתמוך באותה כמות של לקוחות בחצי מכוח האדם. יש בזה העצמה, ומצד שני זה דוחף לעשייה חברתית מאוד משמעותית".

אנחנו נמצאים בשגרת מלחמה כבר די הרבה זמן, ונראה שהיד עוד נטויה, אפשר להגיד שמבחינת העבודה, מבחינת החברה, הכל רגיל בשגרה הזו?

קודם כל זו לא סיטואציה רגילה כי לכולנו יש או עובדים שבמילואים בקו החזית, או משפחה מדרגה ראשונה או חברים מאוד קרובים והחוויות הקשות, הפציעות השכול, לא פוסח על אף אחד. כל אחד מכיר מישהו מאוד קרוב אז לא הייתי קורא לזה שיגרה. כן יש הבנה מאוד עמוקה שאנחנו צריכים גם להיות חזקים בכלכלה. שחברות צומחות בתקופה הזו. אנחנו רואים הצעות לרכישות, עוד גיוסים, עוד כסף, אנחנו מאוקטובר גייסנו מאות מיליוני דולרים לאיילנד וגדלנו מאוד. לא הייתי קורא לזה שיגרה אבל כן התנהלות יומיומית שחזרה, גיוסי כסף, גדילה ועוד".

איילנד הוקמה כחברה שהיא גם ישראלית וגם אמריקאית. אמיגה הקים אותה יחד עם מייקל פיי אותו פגש במהלך מכירת Fireglass, אשר ייסד ב-2013 ומכר לסימנטק ב-250 מיליון דולר ב-2017. ככזו, נוצרה סולידריות - בתחילת המלחמה העובדים הישראלים תרמו כסף וימי חופש – וכך גם העובדים האמריקאים, הוא מספר.

אתם מזהים יותר בקשות לרילוקיישן מצד העובדים הישראלים מכיוון שאתם חברה שהיא גם ישראלית וגם אמריקאית?

"דווקא הפוך. שני עובדים מהבכירים שלי ישראלים שאני עובד איתם הרבה מאוד שנים חזרו בתקופת המלחמה לארץ אחרי הרבה שנים בחו"ל. שניהם עם בנות זוג אמריקאיות וחזרו לארץ. זה מאוד מרגש. אנחנו לא רואים בקשות לרילוקיישן, אם כבר אנשים רוצים לחזור".

איילנד היא חברת סייבר, התחום החם של המלחמה שהוביל את הגיוסים בניגוד לתחומים אחרים שהתקשו, איך אתה רואה את התפקיד של הסייבר בזמנים האלה?

"היינו סטארט-אפ ניישן של הסייבר והסטארט-אפים הביאו הרבה מאוד חדשנות ועושים את זה תקופה של כבר כ-15 שנים. אנחנו רואים גל שהוא יותר מעניין מבחינתי, של חברות גדולות, צומחות ובוגרות בארץ. יש את ארמיס, WIZ, איילנד, יש כמה חברות טובות שצומחות פה ואני חושב שזה דבר חדש שמראה הרבה בגרות של יזמים. אני כן חושב שאנחנו חייבים בישראל להוסיף עוד תחומים לעוגה הזאת, צריכים להיות מובילים בתחומים של AI, בתחומים חדשים אחרים כי צריך כל הזמן להתחדש ולהוסיף דברים. כדי להחזיק מגזר ולקחת אותו לשלב הבא צריכים להיות חזקים בעוד תחומים. יש חברות טובות אבל אין שום דבר שהוא דומה לסייבר".

הזכרת את WIZ, מה אתה חושב על החלטתה לדחות את הצעת הרכישה מצד גוגל?

"אני לא הייתי שם בחדר, אין לי שום אינפורמציה שנתנו לי החבר'ה של וויז בעצמם אבל אני יכול להגיד שהצעה של 20 מיליארד דולר צפונה מחברה כמו גוגל מראה על האיכות של מה שאנחנו יודעים לעשות בישראל. צריך להבין, האמריקאים הם לא פראיירים אם הם רוצים לקנות ב-23 מיליארד דולר זה אומר שזה שווה להם 100 מיליארד - ואם הם סירבו אז הם מאמינים שהם יכולים לבנות משהו יותר גדול. אני מצדיע להם".

אתם גייסתם בשנה האחרונה 175 מיליון דולר, אבל הרבה חברות אחרות מדווחות על קושי לגייס ממשקיעים זרים. אתה בעצמך משקיע, מה אתה יכול לייעץ ליזמים שמעוניינים לגייס כסף בזמן המלחמה?

"משקיעים הם אנשים שרוצים לעשות כסף. בסוף, משקיעים מסתכלים על מודל של חברה, האם היא מנוהלת טוב, מה איכות המוצר שלה. לא הייתי אומר ליזמים לחשוב שהם לא הצליחו לגייס כסף כי יש מלחמה או כי המצב הוא לא כתמול שלשום. עצתי ליזמים היא לשפר את הביזנס ואם העסק טוב – תצליחו לגייס. בוודאי שיש חשש מצד משקיעים זרים. המשקיעים האמריקאים קרובים לישראל, הרבה ביקרו פה בזמן המלחמה, הם רואים שדברים מתנהלים כרגיל. לכל חברה יש תשובות ל'המשכיות עסקית' אם יש לך סייט או צוות שנמצא מחוץ לישראל אבל לא צריך להזיז את ליבת החברה מישראל ולא להגיד 'לא הצלחתי בגלל המלחמה'. זה לא תירוץ. העובדות הן בשטח. תראו כמה חברות גייסו בשנה האחרונה – גייסו מיליארדים".

אז הכל רגיל, אין קושי לגייס?

"זה לא בגלל המלחמה. זה קשור לחברות קטנות שהופכות להיות חברות גדולות, זה קשור ליכולת ביצוע ולאיכות החברה. חברות טובות, יזמים טובים יודעים לרתום משקיעים. אני לא חושב שזה קשור למלחמה. כשאתה יזם ומקים חברה, אתה מניח שיהיו תקופות לא טובות, זה משהו שאתה צריך לקחת בחשבון. אם יש לך מכירות – תצליח.

כמשקיע, היית משקיע למשל באוקראינה עכשיו? בזמן מלחמה?

"לא הייתי משקיע באוקראינה גם לפני, אבל אני לא חושב שאפשר להשוות. אני משקיע בישראל כי אני מאמין ביכולת הניהול ובטאלנט. יש לנו עם חזק ובתור משקיע יש גם הזדמנויות טובות והשקעתי הרבה מאוד בשנה האחרונה. אני מאמין שנצא מהסיטואציה הרבה יותר חזקים גם בטחונית וגם כלכלית".

אתה מאוד אופטימי

"אם אתה לא אופטימי אתה לא יכול להקים חברות ולהשקיע בחברות. מה שמעודד אותי זה שאני חושב שהדור הזה של בני ה-20 פלוס יהיה דור מאוד חזק וחסין ואפשר לבנות עליו כדי להצעיד אותנו קדימה. כל הזמן דיברנו על כך שהעובדים בהייטק מפונקים, גדלו עם האייפון ביד ואכפת להם רק מעצמם ואנחנו רואים איך הסיטאציה השתנתה ואיך לקחו על עצמם כל הכך הרבה. זה מאוד מחזק. זה כמעט בלתי נתפס, אנשים שנמצאים בעזה יום אחד ויום אחרי זה יושבים במשרד בפגישות.

יש את הצד השני של כמה המגזר שלנו בהייטק הפשילו שרוולים התגייסו בכל מני אספקטים, נצטרך לעשות את זה יותר גם בשיקום של האיזורים, זה לא רק לבנות את הבית מחדש, זה גם מערכת החינוך והילדים וכו' ונראה הרבה יותר מעורבות חברתית של חברות ההייטק. זה יהיה דור יותר חזק. זה גם יתורגם לכלכלה חזקה יותר".

אתם מרגישים כחברה שהיא גם ישראלית את השפעת המלחמה? אצל הלקוחות, המשקיעים?

"קודם כל אין לי ספק שיש איזושהי השפעה שהיא מתחת לפני השטח, אנחנו לא רואים אותה אצל לקוחות ומצד שני אתה לא באמת יודע במידה ומישהו האט לך את העסקה או דחה אותה האם זה קשור לקשר הישראלי. אם הייתי צריך להעריך הייתי מעריך שבקצוות יש השפעה מסויימת. ייקח לנו הרבה שנים לשקם את ההסברה ומה שקרה לנו ואת הסיטואציה זה לא ייפסק כשתיפסק הלחימה. עם זאת, עוד פעם אני אומר, אלה תירוצים, כשאתה עושה ביזנס קח את הדברים האלה בחשבון".

אנחנו שומעים על פיטורים, על הרבה חברות שבקשיים בענף, כאלה שנסגרות, איך זה משפיע על היכולת לגייס טאלנטים?

"זה בא בגלים וזה לאו דווקא קשור לאירועים בטחוניים. זה קורה גם בארה"ב וקשור לסביבת ריבית ולבורסה ולמצב הפוליטי בארה"ב. אבל בתור יזמים יוצאים למסע שלוקח שנים, צריך לתכנן את זה קדימה, זה שיש פחות חברות בישראל יש לזה גם צדדים חיוביים. אם יש הרבה מאוד חברות הטאלנט מתפזר על פני הרבה מאוד חברות ואין 'טאלנט דנסיטי'. כאשר יש פחות חברות יש לחברות הטובות, שגם אנחנו בהן, אפשרות לבנות ריכוז של טאלנטים. יש מעגל, אני לא מתרגש, אני חושב שזה בריא שהחברות הפחות טובות שלא מצליחות לפרוץ נסגרות וזה גלגל. כשתהיה תקופה טובה יותר יקומו חברות חדשות. בפיירגלאס, שהיינו 40 עובדים יצאו 7 חברות, אחת מהן היא איילנד, ששלוש מהן עשו אקזיט. זה מעגל בתעשייה שלנו".