הצעת שמחון להקלה זמנית במס בקרנות השתלמות נתקלה בהתנגדות בוועדת הכספים

קבלת פנים צוננת היתה היום ליו"ר המועצה לכלכלה פרופ' אבי שמחון בוועדת הכספים. שמחון, שנחשב ליוזם של ההצעה למתן הקלה זמנית במס במשיכת כספים מקרנות השתלמות הגיע לדיון בוועדה, שאמורה להכין את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.

לפי ההצעה שבמתכונת הנוכחית, ניתן יהיה למשוך כספים לא נזילים מקרנות ההשתלמות (כספים מקרנות בנות פחות מ-6 שנים), ולשלם עליהם מס בשיעור מופחת של עד 15% (גובה המס ייקבע בהתאם למשך הזמן שהכספים הופקדו). ההצעה הוצגה כניסיון לסייע לציבור להמתמודד עם יוקר המחייה שגבר בעקבות עליית הריבית והמחירים במשק, אולם מדובר בהצעה בעייתית ושנויה במחלוקת המעודדת את הציבור לפדות חסכונות המיועדים לטווח ארוך. ההצעה מוגשת כהוראת שעה, ואמורה להיות תקפה עד לסוף השנה, אולם שמחון כבר ביקש להאריך אותה לתקופה של חצי שנה, קרי עד מרץ 2025.

חברי ועדת הכספים, ובהם גם היו"ר משה גפני (יהדות התורה) לא התלהבו מההצעה במתכונתה הנוכחית, וטענו כי אם כבר רוצים לתת הקלה לציבור יש לעשות זאת במתכונת דומה לזו שבקורונה. בקורונה ניתנה אפשרות למשוך את הכספים ללא תשלום מס, עד לתקרה של 7,500 שקל בחודש ובתנאי שהכנסות החוסך אכן נפגעו.

שמחון טען כי ההשוואה לקורונה אינה נכונה: "בקורונה סגרו בבת אחת לאנשים את מקור ההכנסה. הפטור ממס ניתן רק למי שהכנסותיו נפגעו. כאן אנחנו רוצים לעשות משהו פשוט יותר ללא תנאים שיחולו רק על חלק מהציבור. כמו כן בפועל שיעור המס הממוצע צפוי לעמוד על 5%-6% בלבד. לא רצינו לתת פטור מלא, כדי לא ליצור עיוות מול בעלי שכר נמוך שאין להם קרן השתלמות, ולכן קבענו מס בגובה דומה למס השולי על בעלי שכר נמוך", אמר שמחון, שגם דחה את הטענות כי ההצעה אינה כוללת פטור ממס, שכן היא אמורה להוות מקור להגדלת הכנסות המדינה: "הכלכלן הראשי באוצר העריך שתוספת ההכנסות מצעד זה יהיה 300 מיליון שקל, זה פחות מפרומיל מהכנסות המדינה במיסים", אמר שמחון. למרות זאת גפני לא ויתר, וחתם את הישיבה בכך ששמחון ואנשי רשות המסים ישקלו שוב מתן הקלה בדומה לקורונה, ויחזרו עם תשובתם לישיבה הבאה.

כאמור, עצם הכוונה לעודד אנשים לפרוע את קרן ההשתלמות הביאה לתגובות חריפות מצד חלק מחברי הכנסת. ח"כ אורית פרקש הכהן מהמחנה הממלכתי אמרה: "איך זה עוזר לטיפול ביוקר המחיה לעודד אנשים להיפטר מהחיסכון במסלול הכי טוב שיש? אולי תפשילו שרוולים ותעשו צעדים פחות קלים במקום לפתות אנשים לשבור את החסכונות שלהם, ובמקום לגרום לאזרח להיות יותר עני. העיסוק הזה גם פותח את הדלת לעיסוק בקרנות ההשתלמות, אני גם לא אוהבת את זה".

שמחון ענה לטענות ואמר: "אנחנו נותנים לאנשים אופציה. אנחנו לא גורמים לאנשים לפתוח את החיסכון. אנו סומכים על אנשים שיקבלו החלטה נכונה עבורם. אם הם משלמים בבנק על ההלוואה ריבית של 14% ומצד שני מקבלים על החיסכון בקרן השתלמות 5%, זה מצב אבסורדי".

חברי הכנסת גם חקרו את שמחון על חלקו ביוזמה, ותהו מדוע הוא הגיע להציג אותו, ומדוע לא היה נציג של אגף התקציבים בדיון, אלא רק של רשות המיסים. "שר האוצר הוא הקובע והוא אימץ את ההצעה הזו בעקבות דיונים שעשיתי איתו ועם ראש הממשלה", ניסה שמחון להסביר.

"אין כאן נציג מאגף תקציבים. הם כנראה לא תומכים בזה. אני לא מכירה שעושים כזה דיון, ואין נציג של אגף תקציבים", אמרה פרקש הכהן.

גם נציגי מנהלי קרנות ההשתלמות השתתפו בדיון והביעו את התנגדותם להצעה: "יש היום 380 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות השתלמות, כאשר 80% מהכספים כבר היום נזילים. כמו כן אנחנו בתקופה של אי ודאות שיכולה להימשך עוד זמן רב, מי מבטיח לחוסכים שהם לא יצטרכו את הכספים הללו בעוד רבעון. כמו כן צריך גם לחשוב האם משיכת הכספים הללו לא תהיה גורם שרק יוסיף לאינפלציה במשק", אמר נמרוד ספיר מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות. גם ספיר תמך בהצעה שאם כבר לבצע הקלה, אז שתהיה במתכונת דומה לזו שהייתה במשבר הקורונה.