"בענף הנדל"ן מרגישים כמו ילדים נטושים שאין להם אבא ואמא"

"כמו ב-7 באוקטובר שאנשים זעקו לעזרה על החיים שלהם, אנחנו מרגישים את ההפקרות על בשרנו. התחושה היא שלאף אחד לא אכפת. אם פעם הרגשנו שיש מדינה, שיש אבא ואמא, אז היום הם לא מרגישים טוב או שעברו לאיזה בית אבות", כך התייחסה הבוקר (ד') רונית שבירו, בעלת השליטה בחברת הנדל"ן שבירו, למצב הנוכחי של שוק הנדל"ן בישראל.

שבירו אמרה את הדברים בפאנל בהנחיית כתב כלכליסט עמיר קורץ שנערך במסגרת כנס הצמיחה של כלכליסט ומזרחי טפחות. בפאנל, שביקש לבחון את האופן שבו יכולה ישראל לצמוח ממצב החירום שבו היא נמצאת, השתתפו פרט לשבירו גם גבי מיודובניק, נשיא ומנכ"ל נטפים; הילה חדד חמלניק, מייסדת Moonshot ומנכ"לית משרד החדשנות לשעבר; ודני סופר, המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל התפעול במקורות.

אנחנו בתקופה שלעשות בה עסקים בישראל זה לא פשוט, ובטח עסקים גלובליים. נמצאים פה ארבע נציגים - מהנדל"ן, מהתעשייה, מההייטק ומהתשתיות. דני סופר, נתחיל איתך. ספר איך מקורות מתמודדת עם התקופה הזאת, וגם איך נערכים לכל התרחישים. האם יהיו לנו מים אם תהיה מלחמה?

סופר: "המלחמה תפסה אותנו בהפתעה מוחלטת כמו את כולם, אבל לשמחתנו התעשתנו מהר. היו אלינו הרבה מאוד פניות על תקלות, בהתחלה בצפון ואחר כך בדרום. הצלחנו לאלתר ולהגיע לכל נקודה במרחב יחד עם הצבא כדי לתקן תקלות ולהשאיר מים זורמים לכל דורש.

"יש לנו משק לשעת חירום שבנוי גם לסיטואציה שבה לא ניתן יהיה לספק חשמל. אנחנו מאוד תלויים באספקת חשמל, ולמי שלא יודע מקורות היא הצרכן הגדול ביותר של חשמל במדינה. יש לנו מערך גנרטורים שפזורים מהצפון ועד הדרום כדי לאפשר לנו לספק מים בחירום, אמנם לא בכמות שאנחנו מכירים ביום יום, אבל בהחלט יאפשרו לנו לספק מים לזמן חירום. הבטחנו את עצמנו גם לסיטואציה שבה נהיה ללא חשמל".

סופר התייחס גם לשני מהלכים משמעותיים של החברה: "אנחנו משקיעים 1.6 מיליארד שקל בשנה בתשתיות, חלקם למי שתייה וחלקם לחקלאות. היינו בשיא העשייה על מנת לספק לעוטף תוספת של מים, אבל זה נפסק כי לא נתנו לנו לעבוד לאחר שהוכרז במקום אזור צבאי סגור. אנחנו ממשיכים לעבוד שם, ועובדים בשיתוף פעולה מלא עם תקומה. קיבלנו את כל האישורים, ואנחנו מקווים שבתוך חמש שנים נכפיל את כמות המים לחקלאות לאזור העוטף. יש ביקוש גדול למים האלה, וזה יאושש את החקלאות הרבה מעבר למה שהיה ב-7 באוקטובר".

מהלך משמעותי נוסף שאליו התייחס סופר נוגע לחיבור כל המדינה למערכת המים הארצית: "רשות המים החליטה שישראל תהיה המדינה היחידה בעולם שתזכה למערכת מים ארצית מדן ועד אילת ומהים ועד הירדן, ורוב המדינה כבר מרושתת".

הוא סיפר לראשונה כי "עכשיו גם את רמת הגולן אנחנו הולכים לחבר למערכת המים. רישתנו את המדינה מדן ועד אילת. המדינה מקדמת מי התפלה, ואם היום יש 600 מיליון קוב מים, נגיע ל-1.4 מיליארד קוב תוך מספר שנים".

גבי מיודובניק, איך אתם בנטפים מתמודדים עם המצב. איך אתם מתמודדים עם העליהום על ישראל? יש לקוחות שביטלו את ההזמנות מכם? יש לכם מפעל שפועל תחת אש ביפתח.

מיודובניק: "זה הגיע מכל הכיוונים. רוב העובדים שלנו נמצאים בחו"ל. בימים הראשונים המאבק היה לתת ביטחון כמובן לעובדים שלנו בארץ, אבל גם לעובדים שלנו בעולם, שהחברה שהם עובדים בה תמשיך להתקיים והם יוכלו לספק את מה שהבטיחו ללקוחות בעולם בזמן".

לדברי מיודובניק, החברה נמצאת במצב מורכב במיוחד, כאשר אחד משלושת המפעלים שלה נמצא ביפתח, קילומטר וחצי מגבול לבנון. "בימים הראשונים", מספר מיודובניק, "חשבנו שיהיה קשה לייצר במפעל שלנו בקיבוץ חצרים, אבל אחרי כמה ימים הבנו שהאתגר נמצא שם, בצפון. הקיבוץ מפונה, ורוב העובדים לא שם. אבל חייבים להמשיך לייצר כדי לתת המשכיות. רוב העובדים לא רוצים להגיע למפעל כי הוא נמצא תחת אש, והם מפחדים".

לדברי מיודובניק, לפני שבועיים עצרה החברה אש שהתלקחה ממש בגדר המפעל בעקבות ירי של חיזבאללה. "בכל יום שבו יש אש בצפון כמות העובדים שלנו במפעל יורדת".

איך מסבירים ללקוחות בחו"ל את המצב?

מיודובניק: "הדרך היחידה להסביר היא פשוט לעשות, ולגרום לכך שלא יהיו עיכובים. העברנו חלק מקווי הייצור שלנו למפעלים אחרים כדי שתהיה המשכיות ולדאוג שהעובדים ירגישו בטוחים".

רונית, מתחילת המלחמה אין כוח אדם בענף הנדל"ן. אין עובדים פלסטינים, והרבה עובדים זרים פשוט ברחו. איך אתם מתמודדים עם המצב, ומה הממשלה עושה בעניין?

שבירו: "ענף הנדל"ן הוא אחד הענפים החשובים במשק. בסוף אנחנו הרי אמורים לגור איפשהו או לשבת במשרדים איפשהו. הניצחון הגדול שלנו הוא להמשיך ולבנות למרות הכל. יש קללה בערבית שמשמעותה 'ייחרב ביתך', ואנחנו רואים בעזה איך נחרבים הבתים. אבל הניצחון שלנו הוא בהמשך ההתיישבות בארץ ישראל. הניצחון זה הרוח של התושבים, ולאו דווקא הממשלה או הגורמים האחראים על הנושא".

לדברי שבירו, "כמו שב-7 באוקטובר היתה הפקרות של אנשים שזעקו לעזרה על החיים שלהם, אנחנו מרגישים הפקרות על בשרנו. התחושה היא שלאף אחד לא אכפת. אם פעם הרגשנו שיש מדינה, שבכל זאת יש איזה אבא ואמא, אז היום אבא ואמא לא מרגישים טוב או שהם בבית אבות, הם לא קיימים.

"כל ענף הנדל"ן ובכלל תושבי ישראל הם כמו ילדים נטושים בלי אבא ואמא, והחוזקה שלנו היא שבכל זאת יש לנו את הכוח להמשיך עם מה שיש אבל הולך ואוזל".

יש הרבה חברות בנייה שעצרו להם את העבודה. איך מתמודדים עם חוסר יכולת לעמוד בדד-ליינים מול רוכשים?

שבירו: "היו מספר עיריות שקיבלו החלטה פשוט לעצור את העבודה, למרות שגם בקורונה העבודה לא נעצרה. הם עשו את זה מתוך חוסר הבנה, משום שכאשר שאתה עוצר את העבודה, קרוב לוודאי שהפועלים לא יחזרו. אתר נטוש הוא אתר נטוש. אתה רואה מה קורה בצפון".

עם זאת, לדברי שבירו "חברות שהתעקשו לעבוד הצליחו. לעומת זאת, חברות קטנות שהסתמכו רק על הפועלים הפלסטינים הזולים יותר, וכרגע אין להן פועלים נמצאות בבעיה".

שבירו ציינה עוד צרות שמקשות על ענף הנדל"ן: "החות'ים שגורמים לכך שלסחורה שמזמינים לוקח פי 3 או פי 4 זמן להגיע, ההתייקרות של המשלוחים, וכמובן גם הנושא של החרם השקט. לא תמיד אומרים לך שלא רוצים למכור ליהודים או לארץ ישראל, אבל קיבלנו מכתבים מספקים שאומרים שהם לא מוכנים למכור חומרי גלם למדינה בזמן מלחמה. 'כשתגמרו את המלחמה תדברו איתנו'.

"היינו מצפים ממדינה מתוקנת שתכנס איזשהו קבינט חירום כלכלי-מדיני שיעסוק בכל נושא הדיור יחד עם משרד האוצר, משרדי השיכון והכלכלה על מנת להסדיר את מה שקורה".

הילה חדד חמלניק, את כיהנת כמנכ"לית משרד החדשנות בממשלה הקודמת. איך את רואה את המצב כמי שהיתה במערכת הציבורית?

חדד-חמלניק: "למערכת הציבורית בישראל היה רצף של שנים מאתגרות רבות. התחלנו עם חמש מערכות בחירות ששחקו את השירות הציבורי, אבל בסופן ראינו ממשלה שהראתה שהשירות הציבורי יודע לעבוד כשממנים אנשי מקצוע. אני הייתי מנכ"לית בתקופה של בנט ולפיד עם שרה שהתקשרה אלי בגלל קורות החיים שלי. זה נשמע כמעט מופרך, אבל עבדנו שנה וחצי והיה שקט. התעסקנו במה שצריך ביומיום".

אלא שאז כפי שמספרת חדד-חמלניק עם מינוי הממשלה הנוכחית התחולל שינוי כיוון דרמטי: "עוד לפני המלחמה והרפורמה היה קול צעקה מאוד גדול על מינוי אנשים לא מספיק מקצועיים לתפקידי מפתח. אז זה היה לא בסדר, אבל ה-7 באוקטובר הוכיח לנו שזה עולה בחיי אדם, בחיי עסקים.

"גם אם יקום קבינט, שאמור היה לקום ב-8 באוקטובר, בשביל להזיז כל כך הרבה חזיתות – מהמשבר עם טורקיה ועד המחסור בעובדים זרים בנדל"ן והקשיים בהייטק שמתקשה לגייס כספים - צריך אנשי מקצוע שמבינים את הממשלה, מבינים עסקים ומתפעלים משבר שהוא באמת מאוד דרמטי".

איך נצמח מהמקום הנוכחי של ההייטק?

חדד-חמלניק: "אני מתעקשת להיאחז באופטימיות. ההייטק עובר ימים מאוד קשים כמו כל המשק, אבל בצד האופטימי מה שקורה בגבולות שלנו בצבא וביחידות השונות - אנחנו מפתחים את הדור הבא של ההייטק הישראלי שיהיה בו משהו שאין בשום מקום בעולם".

לדברי חדד-חמלניק, "מי שנלחם בעזה, מי שישבה בבור והתמודדה עם המתקפה מאיראן - אלה אנשים שלא יראו בעיניים, שלא יחשבו שיש משהו שהם לא מסוגלים לעשות. אלה חבר'ה צעירים בשנות העשרים שיקימו את הקומה הנוספת של ההייטק הישראלי והמשק הישראלי. הם יצמיחו אותנו ונראה צמיחה מאוד גדולה אבל בשביל זה צריך לחזור לפסים".

גבי, החדשנות היא גם משהו שאתם רואים כמשהו שיכול להוציא אותנו מהמצב הנוכחי.

מיודובניק: "זה נכון, נטפים הגיעה לאן שהגיעה בזכות חדשנות. אנחנו בנטפים מנסים להביא פתרונות יותר חדשניים, לעשות חקלאות יותר מקיימת וגם יותר רווחית כדי שבעולם יהיה מזון בעוד 30 או 40 שנה, אחרת לא יהיה".

לדברי מיודובניק, "עוד לפני המלחמה החקלאות בישראל היתה במצב לא טוב, ועכשיו בצפון ובעוטף עזה המצב עוד יותר לא טוב".

רונית, את רואה איזושהי נקודת אור.

שבירו: "אנחנו קצת מודאגים שיש הגירה מהצפון ומהדרום למרכז והמדינה שלנו מתכווצת. אנחנו רואים את זה בעולם הנדל"ן. הרבה רוכשים שלנו הם משפחות שהתייאשו מהמצב ורוצות שקט וזה צריך להדאיג אותנו. אבל הרוח הישראלית לא נשברת. אם רק נהיה טובים ונקשיב נוכל לנצח הכל וגם את האנשים הלא מקצועיים שיושבים בכל מיני עמדות ומחליטים החלטות לא נכונות".