דו"ח הרשות לאיסור הלבנת הון: יותר לחימה בארגוני פשיעה, פחות בשחיתות ציבורית

בשנת 2021 חלה עלייה חדה בזיהוי פעילות ארגוני פשיעה בישראל, כאשר 19% מהפעילות העבריינית הכלכלית שזוהתה היתה מסוג זה. זו עלייה חדה מאוד לעומת שנת 2020, אז רק 6.8% מהפעילות העבריינית שויכה לארגוני פשיעה. תחום זה הופך בכך לשני בגודלו לאחר תחום הפעילות שמוגדר כהונאה, מרמה וזיוף - שהיה 23% מכלל העבריינות בישראל ב־2021 (לעומת 31.5% ב־2020). נתונים אלה עולים מהדו"ח השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (רשל"א) במשרד המשפטים ל־2021.

מהדו"ח ניכרת עלייה חדה במימון הטרור – בשיעור 14.6% מכלל העבריינות שזוהתה, לעומת 9% ב־2020. זה תחום העבריינות הכלכלית השלישי בגודלו. אחריו עבירות מסים: 11.2%, שוחד ושחיתות: 8.7%, חשבוניות פיקטיביות: 4.6%, סחר בסמים: 4%, ני"ע: 3.4%, הימורים: 3%, סרסרות וזנות: 2.2%.

דווקא תחום השוחד והשחיתות הציבורית (8.7%) מצוי בירידה - זו השנה השנייה ברציפות - לאחר שב־2019 היה תחום הפעילות העבריינית המוביל, כשחלקו עמד על 25%, וב־2020 כ־14%.

הון מולבן פשע אפל

דפוסי העבריינות האלה הם מין תמונת מראה לסדר העדיפויות של גופי האכיפה והחקירה, שכן רשל"א מנטרת אותם על פי הדיווחים המודיעיניים ("פראפרזות") שהיא מחליפה עם גופי החקירה. בשנה האחרונה מדינת ישראל הכריזה מלחמה עיקשת בארגוני הפשיעה בחברה הערבית כיעד לאומי. זה מיתרגם, בין השאר, לעלייה תלולה בבקשות למידע מודיעיני פיננסי של המשטרה, רשות המסים ושאר גופי החקירה מרשל"א בכל הקשור לארגוני פשיעה ומימון טרור; וכן יש עלייה בהעברת מידע יזום על ידי רשל"א לגופים החוקרים בתחומים אלה.

לכן הירידה בשיעורי הפשיעה של תחומים כמו שוחד ושחיתות ציבורית — עשויה להעיד על ירידה יחסית של התחום בסדר העדיפויות של גופי האכיפה.

כשבוחנים את דפוסי הפעולה הבולטים בהלבנת הון ב־2021 ניתן לראות כי המובילים הם פעילות בינלאומית: 18.7%, פעילות במזומן: 12.7%, נותני שירותים פיננסיים (נש"פים) — צ'יינג'ים ואשראי חוץ בנקאי: 12.3%, הלוואות ואשראי: 8.9% וניצול של חשבונות בנקים: 8.2%.

הדו"ח גם כולל פירוט של המדינות העיקריות עמן מתבצעים שיתופי הפעולה המודיעיניים אשר מעיד, בין היתר, על היעדים שאליהם מעבירים עבריינים את נכסיהם הפליליים: כ־76.4% מבקשות המידע ב־2021 מיחידות מקבילות בעולם הגיעו ממדינות אירופה, וכ־12.8% מיבשת אמריקה; במקביל, רשל"א פנתה בשנה החולפת בבקשות למודיעין פיננסי בעיקר ממדינות אירופה: 68.1% מהבקשות, ממדינות באמריקה: 17.6% וממדינות אסיה: 12.2%.

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון עו"ד עילית אוסטרוביץ־לוי. "להיאבק בפשיעה ולקדם את היושרה הפיננסית" | צילום: ניקי וסטפהל

הדו"ח מונה גם את תופעות הפשיעה המרכזיות כיום בישראל, ובראשן הפשיעה החמורה בחברה הערבית. הרשות, מצוין בדו"ח, חברה לצוותי העבודה שהוקמו מכוח החלטות הממשלה למלחמה בפשיעה זו; ולכוחות המשימה הייעודיים שהוקמו לטיפול בארגוני הפשיעה. "פעילות האכיפה המשולבת ממוקדת, בין היתר, בשימוש במזומן ובקיומו של שוק אפור לרבות באמצעות נשפ"ים שזוהו כתחומי פעילות עיקריים של גורמי פשע ביישובים ערביים", נכתב, "בפשיעה המכוונות כלפי גורמים בשלטון המקומי, השתלטות על מכרזים ובתופעה של סחיטת דמי חסות הפוגעת במיוחד במאמצים לפיתוח כלכלי".

לדברי ראש הרשות, עו"ד עילית אוסטרוביץ־לוי, "הרשות פועלת למאבק בפשיעה המאורגנת, החמורה והכלכלית, ולאיסור הלבנת הון ומימון טרור תוך קידום ההכלה של סקטורים רבים, כדי לקדם את היושרה הפיננסית של הכלכלה הישראלית".

אוסטרוביץ־לוי מחליפה את ד"ר שלומית ווגמן־רטנר בתפקיד, לאחר שבעבר כיהנה כראשת המטה שלה (נשים הן 57% מהנהלת רשל"א; ו־63% מכלל העובדים ברשות). זה הדו"ח השנתי הראשון שיוצא מאז מינויה של אוסטרוביץ־לוי.

על פי הדו"ח תופעת סחיטת דמי חסות גברה בשנים האחרונות ופירותיה הובילו להתעשרותם של ארגוני הפשיעה המבצעים אותה. הכוונה למקרים שבהם עבריינים וכנופיות משתלטים טריטוריאלית באמצעות סחיטה על קורבנות וכופים עליהם "הסדר" לתשלום כספים בתמורה ל"הגנה". לתופעה זו, נכתב בדו"ח, "אפקט מהותי", על תחושת הביטחון של הציבור ועל התחרות והצמיחה של המשק עקב קריסת עסקים או הדרת משקיעים מפעילות עסקית במקום שבו סחיטת דמי חסות הפכה לנפוצה. "על פי הערכות גופי האכיפה", נכתב בדו"ח "סכומי הגבייה נעים בין אלפי שקלים לעשרות אלפי שקלים בחודש מכל קורבן ומצטברים לכל הפחות למאות מיליוני שקלים מדי שנה, המשמשים את ארגוני הפשיעה להמשך הפעילות הפלילית או מולבנים על ידם בשיטות שונות, לרבות שימוש במערכת הפיננסית".

חנויות החלפת הכספים, הצ'יינג'ים, וחברות האשראי החוץ בנקאי צוברים תאוצה כגורם הראשי לדיווח על פעולות בכספים העשויים להעיד על ניסיונות להלבנת הון: ב־2021 הם עברו לראשונה את הבנקים כגורם המרכזי לדיווחים כאלה, כאשר 51% מהדיווחים על "פעילות בלתי רגילה" של לקוחות הגיעו בשנה החולפת מבעלי הצ'יינג'ים וחברות האשראי החוץ בנקאי לעומת 36% מהדיווחים הבלתי רגילים שהגיעו מהבנקים ו־13% מסקטורים אחרים.

פעילות בלתי רגילה מוגדרת ככזו ש"אינה אופיינית לדפוסי הפעילות הרגילים של הלקוח ועלולה להיות קשורה להלבנת הון או מימון טרור" ולפי הדו"ח, ב־2021 היתה עלייה של 28% בדיווחים הבלתי רגילים — 144 אלף לעומת 113 אלף ב־2020.

73 אלף מהדיווחים הבלתי רגילים הגיעו בשנה החולפת מהצ'יינג'ים ומחברות האשראי החוץ בנקאי — עלייה של 66% בהשוואה ל־2020.

בכך מתבטאת המהפכה במשטר הדיווחים לרשות של צ'יינג'ים, כאשר מאלפים בודדים של דיווחים לפני שבע שנים הם הפכו לגורם המדווח הראשי. דיווחים אלה מספקים לרשל"א מידע פיננסי־מודיעיני שמשרת אותה בזיהוי דפוסי הלבנת הון ומשמש בחקירות של זרועות אכיפת החוק השונות: משטרה, רשות המסים ורשות ני"ע.

העלייה בכמות הדיווחים מסקטור זה מדגישה את החשיבות בהגברת הפיקוח עליו. ברשל"א סבורים שהפיקוח אינו טוב ומספק, לכן מקדמים שם תזכיר חוק שיעביר לידיהם סמכויות פיקוח ואכיפה על הסקטור, לצד רשות שוק ההון.

מלבד דיווחים בלתי רגילים, הגופים הפיננסיים מחויבים לדווח גם על פעילות רגילה של לקוחותיהם (למשל, על כל תנועה במזומן של יותר מ־50 אלף שקל). ברשל"א נרשם ב־2021 שיא של דיווחים על פעילות רגילה: כ־2.6 מיליון דיווחים לעומת כ־2 מיליון דיווחים ב־2020. גם כאן ניתן לראות עם השנים ירידה הדרגתית של הבנקים בדיווחים מול עלייה של הצ'יינג'ים וגורמים אחרים כמו חברות כרטיסי האשראי, בנק הדואר, מבטחים וסוכני ביטוח. עם זאת, הבנקים עדיין מהווים הגורם המרכזי בדיווחים הרגילים ב־2021: 53.7% מהדיווחים, לעומת 35.5% מהצ'יינג'ים ו־10.8% מגורמים אחרים.

נתון נוסף העולה מהדו"ח מראה כיצד השפיעה הקורונה על הדיווחים שהתקבלו ברשל"א מהמכס, לאור האטה בטיסות לחו"ל: אם בשנים שלפני הקורונה, המכס העביר לרשל"א אלפים רבים של דיווחים — עם שיא של כ־13 אלף דיווחים ב־2019 — הרי שב־2020 צנח מספר הדיווחים לכ־2,500 בלבד, וב־2021 המספר אמנם עלה אך רק לכ־5,000 דיווחים, הרבה פחות מהשנים שלפני הקורונה.