יוצא לאור: הישראלי שכיהן כסגן נשיא באינטל וטען לפיטורים לא חוקיים יידרש לחשוף את זהותו

ישראלי שכיהן כסגן נשיא אינטל העולמית ותובע את אינטל בטענה לפיטורים לא חוקיים נדרש לחשוף את זהותו האמיתית כדי שהתביעה תוכל להתקדם, כך פסק בית המשפט בארה"ב.

התביעה הוגשה באוגוסט לאחר שהבכיר טען כי פוטר ארבעה חודשים קודם לכן מכיוון שהתלונן שהבוס שלו מפרסם פוסטים התומכים בהרג אזרחים וחיילים ישראלים. התביעה הוגשה בבית המשפט הפדרלי המחוזי בניו יורק, אך התובע לא חשף את זהותו אלא עמד מאחורי הפסבדונים "ג'ון דו".

לפי התביעה, בסמוך למתקפת ה-7 באקוטובר הבוס של התובע, סגן הנשיא להצלחת לקוחות עלא באדר, "חגג" את מתקפת הטרור. "במקום לשמור את דעותיו לעצמו, באדר פרש אותן במדיה החברתית, מבצע ריטוויט ו'לייק' למספר פוסטים אנטי-ישראליים ואנטישמיים, כולל פוסטים שהריעו על מותם של ישראלים וחיילי צה"ל", נכתב.

ישראלי שעבד באינטל ארה"ב תובע: "פוטרתי כי התלוננתי שהבוס תמך ב-7 באוקטובר" לפי כתב התביעה שהוגש אתמול לבית המשפט הפדרלי בניו יורק, נטען כי מעמד העובד בחברה נפגע לאחר שהתלונן על תמיכה של הממונה הישיר עליו בטבח שביצע חמאס. לדבריו, בכירים באינטל ידעו זאת אך לא נקטו בשום צעדים  עומר כבירלכתבה המלאה

על פי התביעה, אותו עובד שעבר לארה"ב מספר שנים קודם לכן כדי לקדם סטארט-אפ שנרכש לאחר מכן על ידי אינטל, התלונן להנהלה על המצב ונפתחה חקירה נגד באדר, אך בסופו של דבר פוטר דווקא העובד הישראלי, שכיהן כסגן נשיא באינטל העולמית.

כעת בית המשפט קבע כי התובע חייב לחשוף את זהותו האמיתית, זאת בהתאם לחוק. לפי הפסיקה, התובע הסתתר מאחורי שם בדוי בשל טענה כי מדובר בנושאים אישיים ורגישים, אך על מנת להיות זכאים להגנה כזו הנושאים שנקבעו כוללים "הפלות, נטיות מיניות או הרווחה של ילדים נטושים", ולעומת זאת "הפוטנציאל למבוכה או השפלה ציבורית לא נכללת בקטגוריה הזו". עוד ציין השופט כי רק במקרים "קיצוניים" הרגישות של נושא היא כל כך גדולה שמצדיקה שימוש בשם בדוי מבלי להוכיח נזק.

התובע ניסה לשמור על זהותו חסויה בשל הטענה כי אנחנו חיים "בזמנים לא רגילים" וכי באקלים הנוכחי ישנה סבירות גבוהה יותר שיהודים וישראלים יהפכו יעד לתקיפות. "התובע טען כי הוא ומשפחתו יהיה בסיכון גבוה לפגיעה פיסית...בגלל ההפגנות נגד ישראל בארה"ב". כמו כן, טען כי המוחים הוכיחו כבר כי הם מוכנים להשתמש בכל כלי העומד לרשותם לפגוע במי שמערער על מערכת האמונות שלהם נגד ישראל. לפיכך, הטענה הייתה כי התובע ומשפחתו יסבלו מ"איומים והטרדות לכל הפחות, ומפגיעה פיסית ואולי אפילו מוות במקרה הגרוע ביותר".

אולם השופט שלל את הטענה הזו בטענה כי היא לא מצדיקה את הבקשה לאנונימיות, והיא "אינה מקבילה להטרדה מינית או לבעיה רפואית הסובלת מסטיגמה שלילית", והוסיף כי החשש לפגיעה פיסית היא "ספקולטיבית בטבעה", וכי התובע לא סיפק "ראיות ישירות הקושרות בין חשיפת שמו לפגיעה פיזית או מנטלית ספציפית".

בחודש שעבר הצטרפה לתביעה נגד אינטל הליגה נגד השמצה, וזו הפעם הראשונה שהארגון תובע חברה גדולה בשל אפליה דתית במקום העבודה. "איננו יכולים לאפשר לאנטישמיות לפגוע בפרנסה של עובדים ובני המשפחה שלהם", מסר מנכ"ל הליגה ג'ונתן גרינבלט. "אינטל לא הצליחה להגן על עובד ישראלי מוכשר מאפלייה במקום העבודה, ובמקום זאת הענישה אותו מכיוון שהתלונן נגד המנהל העוין והאנטי ישראלי שלו. אנחנו מחויבים לדאוג לכך שאינטל תישא באחריות לחוסר הצדק הזה ומזכירים לכל החברות שגזענות אינה מקובלת".