לאחר קריסת המניה: המוסדיים לא אישרו הגדלת שכר בעלבד

ירידה של 65% מתחילת השנה במניית יצרנית המגבונים הלחים עלבד הביאה את המוסדיים להתנגד למדיניות התגמול החדשה שניסתה הנהלת החברה להעביר ביום רביעי שעבר. ההנהלה הודיעה כי ההצעה להעלות את שכר הבכירים בחברה נדחתה באסיפה הכללית של בעלי המניות, כשבין המתנגדים הבולטים היו קרנות הסל של מגדל ביטוח וכלל ביטוח.

במסגרת מדיניות התגמול החדשה ביקשה ועדת התגמול לאפשר אופציה להעלאת שכר למנכ"ל, לסמנכ"ל ולמנהלי החטיבות בארץ ובחו"ל. שכרו הקבוע המקסימלי של המנכ"ל אמור היה לעלות ב־60 אלף שקל בשנה לרמה של 1.68 מיליון שקל ברוטו, ושכרו של הסמנכ"ל עשוי היה לטפס בהיקף דומה לכדי 900 אלף שקל. הוועדה הציעה גם להגדיל את שכרם השנתי של מנהלי החטיבות בארץ ב־60 אלף שקל לרמה של 720 אלף שקל, ואת שכרם של מנהלי החטיבות בחו"ל הוצע להעלות ב־60 אלף דולר בשנה לרמה של 360 אלף דולר.

עוד עולה ממדיניות התגמול החדשה כי לצורך חישוב מענקים שונים והזכאות להם בסוף שנה קלנדרית, ועדת התגמול והדירקטוריון יוכלו לנטרל מהתוצאות הכספיות אירועים חד־פעמיים - מהלך שעשוי לצמצם או להרחיב את היקף התגמולים. לצורך אירועים חד־פעמיים יכולים להיחשב עסקאות שלא במהלך העסקים הרגיל של החברה, שינויים בתקנים חשבונאיים ושיעורים בענייני חקיקה ומס.

עלבד, שנסחרת באחוזת בית בשווי של 118 מיליון שקל לעומת שווי של מיליארד שקל בסוף ינואר 2021, עוסקת בשלושה תחומים עיקריים: ייצור בדים כחומרי גלם למגבונים לחים, ייצור מגבונים לחים כמוצר מוגמר וייצור מוצרי היגיינה נשית. בעל השליטה בחברה הוא קיבוץ משואות יצחק (60.9%) והמוסדיים המובילים בה הם הפניקס (7.2%), כלל ביטוח (5.15%) ומגדל ביטוח (5%).

אישור מדיניות התגמול הצריך רוב של בעלי מניות המיעוט, שמיוצגים בעיקר על ידי המוסדיים המחזיקים ב־21.5% ממניות עלבד. להשקפת המוסדיים, אין מקום להעלות את שכר הבכירים דווקא כששווי החברה נחתך משמעותית. בסביבת החברה הסבירו כי התנגדות המוסדיים למדיניות התגמול היא כתוצאה מביצועי החסר של עלבד ב־12 החודשים האחרונים.

עלבד מתמודדת בשנתיים האחרונות עם שינוי מהותי בטעם הלקוחות. החברה היתה מבין כוכבות הקורונה כאשר הציגה עלייה חדה במכירות בעקבות הביקושים הגבוהים למגבונים לחים כהגנה מפני הווירוס. את 2020 סיימה עלבד עם רווח של 101 מיליון שקל, אולם הירידה בהשפעות הקורונה על המשק הביאה לצניחה בביקושים - והחברה נתקעה עם מלאים אדירים של סחורה. את 2021 סיימה החברה כבר עם הפסד של 21 מיליון שקל, ובמחצית הראשונה של 2022 היא הפסידה עוד 18 מיליון שקל. אם זה לא מספיק, עלבד צפויה לרשום במחצית השנייה של 2022 הפרשה להפסד של 6 מיליון דולר (19 מיליון שקל) במגזר המגבונים בארה"ב, לאחר שכבר הפרישה 14 מיליון דולר ב־2021 ו־6 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה בעקבות סכסוך עם מפיץ מוצריה שם.

בנוסף, החברה מתמודדת עם שינויים בהנהלתה. דן מסיקה, מנכ"ל החברה בשבע השנים האחרונות, יעזוב בסוף החודש, ויחליף אותו יעקב חן, לשעבר סמנכ"ל הכספים של תנובה. על פי מדיניות התגמול הקודמת, שכרו החודשי הקבוע של מסיקה היה עד 135 אלף שקל ברוטו, בעוד זה הסתכם בפועל ב־120 אלף שקל, והתגמול המשתנה (בעזרת מענקים) הסתכם בשש משכורות חודשיות.

לעומתו, חן יהיה זכאי לשכר חודשי קבוע של 115 אלף שקל ברוטו, בעוד התקרה האפשרית היא 140 אלף שקל, והמענקים שלו יהיו משמעותיים יותר ביחס למסיקה. סכום התגמול המשתנה של חן עשוי להגיע למקסימום של 11 משכורות חודשיות. כלומר, עלות שכרו השנתית יכולה להגיע ל־3.2 מיליון שקל (שכוללים הטבות נוספות כמו עלות רכב והוצאות אחרות), לעומת עלות שכרו המקסימלית של מסיקה שהסתכמה ב־2.7 מיליון שקל. עלות שכרו של חן גם עמדה בשבוע שעבר בפני הצבעה של המוסדיים, כאשר זו דווקא זכתה לאישורם.

כך או כך, לאחר התנגדות המוסדיים למדיניות התגמול החדשה בעלבד, קמה לדירקטוריון הזכות לאשר את המדיניות דרך אובר־רולינג, כלומר ללא הסכמת בעלי המניות. דרך זו הפכה לפופולרית בשנה האחרונה כשלא פחות מארבעה דירקטוריונים בחברות ציבוריות - ארד, פועלים אי.בי.אי, דלק אחזקות ומטריקס - בחרו לבטל את החלטת בעלי המניות ולשדרג את שכר הבכירים.

ואולם, מצבה של עלבד עלול שלא לאפשר לה לנקוט מהלך דומה - מאחר שדווקא כשהיא בחולשתה היא חייבת את אמונם של הגופים המוסדיים. החלטה של דירקטוריון עלבד, בהובלת היו"ר מיכאל לזר, ללכת נגד החלטת המוסדיים עלולה להביא למכירת מניות החברה על ידי המוסדיים ולהמשיך את מגמת ירידת הערך שלה.