הבה נתחכמה: המשקיעים יוכלו לעקוף את מגבלת החשיפה לנאסד"ק שהציבה רשות שוק ההון

הרפורמה במסלולים הפנסיונים מפתחת את היצירתיות של חברות הביטוח ובתי ההשקעות: מכיוון שהרפורמה לא מאפשרת חשיפה ישירה של יותר מ-50% למדד נאסד"ק, ומכיוון שטרם הרפורמה הן היו מסלולים שעקבו אחר הנאסד"ק, כעת החברות משקיעות במספר מדדים סקטוריאליים באופן שיוצר חפיפה משמעותית אך עקיפה למדד הדגל הטכנולוגי.

מטרת הרפורמה, שיצרה רשות שוק ההון ושנכנסה לתוקף בתחילת החודש, היא ליישר קו בין מסלולי החיסכון הפנסיונים השונים שקיימים בחברות השונות, ולסייע לציבור להשוות בין מסלולים ובין התנאים שמציעות החברות.

הרפורמה מסדירה את סוג המסלולים שכל חברה יכולה להציע לחוסכים, כאשר סוג המסלולים נקבע בשתי רמות: תחילה, הרשות הגדירה חמישה אשכולות שונים, כאשר כל אשכול מייצג אופן השקעה אחר. בתוך כל אשכול, הרשות הגדירה מספר מסלולים, ששמם אחיד בכל החברות, וכל מסלול מייצג תמהיל השקעות שונה. לכן, החברות נאלצות לסגור מסלולים מסוימים באופן שיתאים למבנה החדש.

אחד האשכולות המרכזיים שהוגדרו הוא אשכול עוקב מדדים - כלומר כלל המסלולים שנמצאים באשכול זה מתמחים במעקב אחר קבוצת מדדים מסוימת. במסגרת זו, רשות שוק ההון קבעה שבכל מסלול יהיו לפחות שלושה מדדים, כאשר החשיפה לכל מדד תהיה בין 10% ל-50% לכל היותר. לצד זאת, רשות שוק ההון החריגה את מדד ה-S&P 500, זאת מכיוון שחוסכים רבים כבר מושקעים במסלולים שעוקבים אחר מדד זה.

בעקבות הרפורמה מנהלי ההשקעות נאלצו לבטל מסלולים עוקבים אחר מדד הנאסד"ק, ולבנות מסלולים שבהם החשיפה לנאסד"ק אינה עולה על 50%. כעת נראה שהחברות מצאו דרך יצירתית לעקוף את המגבלה: הן משקיעות במדדים סקטוריאליים בתוך הנאסד"ק כגון מדדי תעשיית שבבים או תעשיית חומרה ושירותים טכנולוגיים - באופן שיוצר חפיפה משמעותית עם מדד הנאסד"ק.

כך לדוגמה, בחברת הביטוח מגדל מציעים מסלול שעוקב אחר שלושה מדדים טכנולוגיים - אחד שמתמחה ב-IT, אחד שמתמחה בשירותי תקשורת ואחד שמתמחה בסקטור הצריכה המחזורית שבו ישנה חשיפה לחברות כמו אמזון וטסלה, באופן שיוצר לטענתם חפיפה של 85% עם הרכבו הנוכחי של מדד נאסד"ק.

בבית השקעות מיטב מציעים מסלול קופת גמל שבו חשיפה של 30% לתעשיית השבבים, 25% לצריכה מחזורית, 20% לשירותי תקשורת, 15% לתוכנה ושירותים, ו-10% לתעשיית החומרה והשירותים הטכנולוגיים, ובבית ההשקעות אלטשולר שחם יצרו מדד המכונה Global Tech שבו חשיפה ישירה של 47% לנאסד"ק, ולצד זאת חשיפה לתעשיית השבבים באופן שמייצר מדד טכנולוגי, שאולי אינו זהה לנאסד"ק אך פועל ברוח דומה.

בפועל חברות אלו יציעו מדדים מוטי טכנולוגיה שחשופים בעקיפין למדד הנאסד"ק באופן שחורג מהותית - אך לא טכנית - מכוונות הרפורמה, אך לא ברור האם רשות שוק ההון - שציינה כי תבחן את הנושא - תפעל להגביל את אותן חברות. הסיבה המרכזית לכך היא שמטרתה המרכזית של הרפורמה לא הייתה להגביל חשיפה ספציפית למדד הנאסד"ק, אלא להבטיח שכל גוף שמנהל כספים לטווח ארוך יציע לחוסכיו מסלולי השקעה שמתמחים במעקב אחר מדדים, מסלולים שמתמחים בהשקעה בנכסים סחירים, לצד מסלולים שמתמחים גם בהשקעה בנכסים שאינם סחירים, מתוך מטרה להוזיל עלויות לחוסכים, ולהגדיל את פוטנציאל התשואה של חסכונותיהם.

עד לרפורמה, רוב המסלולים הפנסיונים היו חשופים להשקעה בנכסים שאינם סחירים - כגון השקעות בתשתיות ונדל"ן, אשראי לא סחיר, קרנות הון פרטיות וחברות הייטק שטרם הונפקו. השקעה בנכסים לא סחירים כרורכה בהוצאות הקשורות לעסקאות שמנהל ההשקעות מבצע עבור החוסכים, המכונות הוצאות ישירות - שהן בעיקר דמי ניהול חיצוניים המשולמים לקרנות חיצוניות.

ההוצאות הישירות הן פועל יוצא של ניהול אקטיבי של החסכונות - הן נגזרת של השקעות בקרנות שונות שמנסות להכות את השוק - כלומר להשיג תשואה עודפת ולספק לתיק של החוסך יציבות גם בעת סערות בשווקים, שכן לנכסים לא סחירים יש לעיתים קורלציה נמוכה עם הנעשה בשוק ההון, בשל היותם לא סחירים. עם זאת, המגמה בעשור האחרון הייתה של חשיפה הולכת וגוברת לנכסים שאינם סחירים, תוך השתת עלויות על חוסך שכלל לא מודע לרמת החשיפה, או לתרומתה לתשואה.

לכן ברשות שוק ההון החליטו לייצר מבנה חדש, שבו כל חברה תהיה מחויבת להציע מסלולים עוקבי מדדים ומסלולים סחירים - שבהם החשיפה לנכסים שאינם סחירים אפסית, ולכן גם ההוצאות הישירות הן מינימליות. לפיכך, המדדים החדשים שמורכבים מענפים ספציפיים לאו דווקא חורגים מההגיון שבבסיס הרפורמה.