החוק למעצר מחבלים ללא משפט: הממשלה יושבת על הגדר

בשעה שבממשלה לא החליטו עדיין איך להעמיד לדין את מחבלי החמאס שנעצרו בעוטף ובעזה בחשד למעורבות בטבח ה-7 באוקטובר - לאור קשיים ראייתיים, מערכתיים, משפטיים, ומוסריים – התיקון לחוק "כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים" שיובא לדיון והצבעה בכנסת בשבוע הבא מאפשר לה בינתיים למשוך זמן.

התיקון, אם יאושר בכנסת, יאפשר בינתיים לישראל משפטית ובינלאומית להמשיך לשבת על הגדר. זאת עד אשר יקרה לפחות אחד משניים: יוחלט על מסלול להעמדה לדין, או יבוצעו עסקאות לשחרור חטופים ושבויים כנגד עצורים ואסירים שלפחות יצמצמו את הבעיה. כלומר יקטן משמעותית מספר העצורים והאסירים במתקני הכליאה. ובאלה הצפיפות ממשיכה ועולה מדי יום, כשכוחות הביטחון עוצרים מדי שבוע מאות חשודים במהלך הלחימה בעזה או מבצעים של צה"ל והשב"כ ביהודה ושומרון.

"הפטנט" של חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, שבפשטות מטרתו להחזיק מחבלים או חשודים במעורבות בפעילות טרור, הוא אומנם לא חדש וחוקק ב-2002. הוא בא לתת מענה משפטי למי שנתפס על ידי הצבא וחשוד כפעיל בארגון טרור (לוחם בלתי חוקי), משום שאינו חייל ועל כן אינו יכול להיות מוגדר כשבוי מלחמה, מה שעלול לסבך עוד את אחזקתו והעמדתו לדין.

אבל עיון בתיקון שהגישה הממשלה בעקבות אלפי עצורים שנתפסו, מעיד שהפעם הכוונה היא למתוח את גבולותיו משמעותית. כלומר לאפשר לכלוא אותו לתקופות ארוכות מאוד ללא משפט. במידה מסוימת, לפי החוק, המדינה יכולה לבקש להאריך כמעט לנצח את מעצרם ללא משפט.

דברי ההסבר לחוק מעידים שזמנית לפחות זה נשמע כמו פתרון סביר ויעיל, לצורכי מיצוי חקירה ואיסוף מודיעין. אלא שבמוקדם או מאוחר שני צרכים אלה ימוצו. ואז לא תהיה ברירה אלא להתמודד עם הבעיה: איך שופטים את מחוללי הטבח?