סם אלטמן מציג: כמה טריליונים צריך כדי להבטיח את העתיד

כמה צריך להשקיע כדי "להבטיח את עתידנו הקולקטיבי"? 7 טריליון דולר במפעלי שבבים, אם תשאלו את סם אלטמן. לפי חשיפה של “הוול סטריט ג'ורנל”, מנכ"ל OpenAI מנהל מגעים עם משקיעים לגיוס של בין 5 ל־7 טריליון דולר כדי לעצב מחדש את תעשיית השבבים העולמית ולוודא בכך את אספקת העוצמה הנדרשת לפיתוחי בינה מלאכותית. "העולם זקוק ליותר תשתית בינה מלאכותית — קיבולת מצוינת, אנרגיה, מרכזי נתונים — ממה שאנשים מתכננים לבנות כרגע", כתב אלטמן לפני כעשרה ימים ב־X והוסיף כי "בניית תשתית בינה מלאכותית בקנה מידה מסיבי ושרשרת אספקה עמידה הן חיוניות לתחרותיות כלכלית". לצד המילים הסבירות, תמחור הפרויקט המדווח חריג בכל קנה מידה.

1. אוגרים שבבים

כבר כמה שנים שאלטמן מנסה להיכנס לתחום השבבים. ב־2018 הוא השקיע בסטארט־אפ שבבי בינה מלאכותית בשם Rain Neuromorphics. שנה מאוחר יותר OpenAI חתמה על מכתב כוונות להשקיע 51 מיליון דולר בשבבים של Rain. רגע לפני שאלטמן הודח לשבוע בנובמבר, דווח כי הוא חיפש לגייס כמה מיליארדים לפרויקט שבבים שבסופו אמור להוות תחרות לאנבידיה, החברה ששולטת היום בכ־80% משוק השבבים ושיחידות העיבוד שלה (GPU) עומדות מאחורי מודלים של בינה מלאכותית של OpenAI וגוגל. המוצר שלה פופולרי כמו שהוא במחסור ומנכ"ל־מייסד מטא מארק צוקרברג ציין בשיחת משקיעים לאחרונה כי אחת מאסטרטגיות החברה היא לאגור שבבים אלו בכמויות.

2. מאיפה ההון

גם אם אטלמן מחפש לגייס הון (ואולי חוב) בשיטת הסלאמי — למשל עשרים מנות קצובות של 350 מיליארד דולר על פני עשר שנים — 7 טריליון דולר זה הרבה מאוד כסף. לצורך השוואה, מדובר בסכום גבוה מתמ"ג גרמניה או בריטניה, פי 45 מעלות הקמת תחנת החלל הבינלאומית וכפול מהכנסות תעשיית הרכב העולמית ב־2023 ופי 13 מהכנסות תעשיית השבבים העולמית ב־2023. גם במונחי הון־סיכון מדובר בהון עצום. כשענקית ההשקעות היפנית סופטבנק הודיעה על קרן ויז'ן בהיקף 100 מיליארד דולר, היה ניתן לשמוע את הנשימה נעתקת בכל מגזר הטכנולוגיה. מאז ההישג לא שוחזר, וגם הקרן עצמה אינה הצלחה אדירה.

והנה אלטמן מגיע ומעוניין לגייס סכום יוצא דופן כדי להקים מפעלים על גבי מפעלים של שבבים, תוך הבטחה שגם OpenAI תהיה לקוחה מרכזית. ברוח המספרים הגדולים, אין זה פלא שאלטמן פנה גם לסופטבנק להיכנס להשקעה. לחברה של מאסיושי סאן יש עניין ייחודי בפרויקט כזה, הוא עצמו הכריז כי מיקוד החברה והשקעותיה יהיו בבינה מלאכותית, ההחזקה המוצלחת ביותר שבידיו היום היא חברת השבבים Arm, וסאן עצמו ידוע בהיסחפותו אחר יזמים מוכשרים וכריזמטיים. לפי הדיווחים, אלטמן כבר נפגש עם שייח' טחנון בן זאיד אל נהיאן, יו"ר קרן העושר הריבונית של אבו דאבי באיחוד האמירויות (UAE) ששווייה 790 מיליארד דולר, להשקעה. סופטבנק היום מנהלת קרן שבה UAE השקיעה 6 מיליארד דולר. חברה בשם G42, בראשה עומד שייח' טחנון, הודיעה באוקטובר על שותפות עם OpenAI. הכל קרוב.

3. תעשייה עתירת השקעות

כוח מחשוב הוא מה שפעמים רבות נתפס על ידי מפתחים ומדענים בתחום הבינה מלאכותית כמגבלה. המשוואה הנתפסת על ידיהם פשוטה: ככל שיהיה יותר כוח מחשוב, כך המודל יוכל להיות מתוחכם יותר. ככל שהמודל מתוחכם יותר, כך יוכל לבצע משימות רבות יותר בדיוק גבוה יותר. כך הצ'אטבוטים יוכלו לנסח תשובות מורכבות יותר, שנשענות על יותר מידע היסטורי ועדכני, ביותר שפות ובמגוון משימות. מטרת־העל של אלטמן היא להשיג בינה מלאכותית כללית (AGI), או מכונה שעולה בכוחה על האינטליגנציה האנושית.

כוח מחשוב הוא שבבים, אבל לא רק. מדובר בתעשייה מורכבת במיוחד. השבבים נמצאים בתוך מרכזי נתונים ענקיים, להם צריך להזרים כמויות חשמל אדירות כדי להפעילם, כמויות גדולות של מים כדי לקרר אותם כל העת ומינרלים יקרים. כך, למשל, מחקר מהשנה שעברה מצא שאימון מודל GPT3 של OpenAI צרך 70 אלף ליטר מים; ושבינה מלאכותית הזניקה ב־34% את צריכת המים של מיקרוסופט בשנה החולפת. התעשייה אף דורשת כוח אדם מיומן שגם ממנו אין בשפע. כיום תעשיית הבינה המלאכותית שומרת בסתר את מרבית העלויות כדי להניע את התעשייה, ספק משום שמדובר בסוד תעשייתי, ספק משום שמדובר באסון אקולוגי.

המאמץ של אלטמן להגביר את כוח המחשוב העולמי (וכך גם להבטיח את עתידנו) לא מתקיים בריק, אלא בנקודה בזמן שבה תחום השבבים במצוקת עובדים ומשאבים חומריים, ומעל כל זה יריבות בין מעצמות. היום ארצות הברית וסין מגוננות על תחום השבבים בנחישות, ומונעות יצוא של חומרי גלם ומכירת מניות לידי גורמים זרים. ער למתחים אלו, אלטמן כבר דיבר גם עם משרד המסחר האמריקאי לגבי תוכניותיו. יריבות זו גם מזרימה הון רב לתעשייה, חלקו גם ממשלתי. ממשלת סין, למשל, השקיעה בתחום כבר מעל ל־150 מיליארד דולר, ומרבית חברות השבבים בעולם פותחות מפעלים נוספים כדי לתמוך בייצור. הכסף כרגע הוא לא הבעיה של השוק, אלא כל המשאבים החומריים והאנושיים שמצויים במחסור.

4. סדרי עדיפויות

מתבקש לבטל את היעד של אלטמן במשיכת כתפיים. השכל הישר מניח שהוא לעולם לא יקבל סכום כזה, ולו משום שפשוט אין באמת כל כך הרבה כסף נזיל בעולם. ובכל זאת, כשאחד המנכ"לים הבולטים בעולם מבקש, אי אפשר להתעלם משום שהסקרנות הכללית שאלטמן מושך והאוזניים הקשובות שהוא כבר השיג מעידות לא מעט על סדרי העדיפויות מקצה לקצה — משוק ההון, למגזר הטכנולוגיה ועד המדינות השונות.

4% מהסכום שאותו אלטמן מבקש מספיקים לטפל בבעיית הרעב העולמי עד שנת 2030, כך לפי ההערכות של האו"ם. אבל אלטמן לא מחפש לטפל בבעיות כמו ילדים בחרפת רעב, אלא בעתיד הלא נראה לעין עם בינה מלאכותית כללית. מערכות אלו נמצאות בלב לבו של המדע הבדיוני, בעיקר באזורים הדיסטופיים, אך חלקם אוטופיים. מציאות שבה מכונות יפתרו את כל בעיות העולם ויסייעו לנו ליישב עולמות רחוקים. היום המדע אינו קרוב יותר להבין כיצד לפתח מערכות כאלו יותר משחשבו על הרעיון הזה לפני כמעט 70 שנה. אם יצליח לגייס את ההון, לא רק שמיליוני ילדים בעולם ימשיכו לרעוב, אלא שהם גם יסבלו ממחסור חריף נוסף במשאבים — מים, חשמל, הון ומינרליים נדירים שיופנו למפעלי שבבים.

5. אין מוצא

המסקנה הבלתי נמנעת היא ששאיפותיו של אלטמן מנותקות למדי. לא רק משוק הכסף העולמי, גיאופוליטיקה, משאבים חומריים, אלא גם ממדע. "אם אתה רק מניח שהמחשבים לא יהיו מהירים יותר", אמר מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג על שאיפות אלטמן שממוקדות כולן רק בשבבים כעמוד השדרה של התחום, "אתה עלול להסיק שאנחנו צריכים 14 כוכבי לכת, שלוש גלקסיות וארבע שמשות כדי לתדלק את כל זה, אבל ארכיטקטורת המחשב מתקדמת". הואנג, במובן זה, הוא ריאליסט כמו שרק היינו יכולים לקוות שאלטמן היה. מיליארדר בעל עוצמה והשפעה, שההצלחה הפנומנלית שלו לא ריסנה את החדשנות שלו, אבל גם לא הפרידה אותו מאדמת כדור הארץ.

מה אפשר לעשות עם 7 טריליון דולר?

4% מהסכום יספיקו לטיפול בבעיית הרעב העולמית עד 2030

פי 2 מעלות תפעול תחנת החלל הבינלאומית

פי 13 מתעשיית השבבים

כפול מתעשיית הרכב העולמית